קונדילומה

 

 Condyloma Acuminata – מה זה ומהם הנתונים בנוגע להדבקה והתפתחות המחלה?

קונדילומה היא מחלת המין הנפוצה ביותר בעולם.

הגורם למחלה הוא נגיףHPV (Human Papilloma Virus), נגיף הפפילומה האנושי. כ90% מגידולי הקונדילומה נגרמים על ידי זנים 6 ו- 11, ששייכים לקבוצת הסיכון הנמוך (Low Risk) להתפתחות ממאירות (21).

כל נגיפי ה HPVהם מדבקים וגם בעלי סיכון לגרימת סרטן, כולל הזנים בסיכון הנמוך.משך הזמן בין מועד ההדבקה לבין הופעת הגידול נע מחודש למספר שנים (22). מבין נשאי הנגיף, רק אצל 1% תתפתח המחלה (1). אצל כ70% מהמקרים מערכת החיסון מפנה את הנגיף תוך כשנה וב-90% מהמקרים מפנה את הנגיף תוך כשנתיים.

כל זמן שנגיפי HPV נמצאים בעור ובריריות שלנו אנחנו עלולים להדביק אחרים.הסיכון להידבק בנגיף ה HPV הוא 50-60% בכל מגע מיני (גניטלי, אוראלי, או אנאלי) (4). הסיכוי להדבק, איפעם במהלך חייו של אדם הוא 80% (5).

מספר החולים החדשים בקונדילומה בארה”ב מדי שנה הוא למעלה מ- 14 מיליון איש (6). שכיחות שנתית בארה”ב של קונדילומה היא 1%, זוהי מחלת המין השכיחה ביותר. כמו כן, ישנה עלייה פי 4 בשכיחות הקונדילומה בעשרים שנים האחרונות.

נתונים אלו דומים לנתונים המדווחים מארצות אירופה.

ההדבקה נוצרת על ידי מגע מיני וגם על ידי מגע עם חפצים כמו מגבות, תחתונים, מושבי אסלה בחלקם הקדמי וויברטורים נגועים. לאחרונה עולה השאלה, האם אפשרית גם הדבקה בנגיפים ובחיידקיםכתוצאה משימוש במתמריאולטרסאונד המוכנסים אל נרתיק האישה, למרות השימוש בקונדומים ככיסוי (15, 16, 17). המשך שימוש בחפצים אלו הוא אפשרי לאחר עיקור, הרתחה במים ב100 מעלות, או שימוש בחומרים מחסלי נגיפים.אלכוהול ומגבונים אינם מחטאים כנגד נגיפים.

 

מה מיקום הנגיפים בגופנו?

נגיפי ה HPV חודרים לעור ולריריות דרך חתכים וסדקים זעירים ומגיעים אל השכבה הבסיסית (הבזאלית) של האפיתל. כתוצאה מהזיהום, תאי האפיתל מתרבים יותר מהרגיל ויוצרים עיבויים של תאי אפיתל (1, 7-8). אצל גברים ניתן לראות בעיקר פפילומה בפין ובשק האשכים. אצל נשים ניתן לראות פפילומה בפות (בנרתיק) ובצוואר הרחם.

בשני המינים האיברים הנפגעים הם: מפשעות, פי-טבעת, חיץ בין נקבים (פרינאום), צינור השופכה, תעלה אנלית, אזור פריאנלי, פה לוע, לחמית עיניים ואף ואצל ילודים בעיקר -לרינקס וקנה הנשימה (2). הנגיפים חודרים לעומק 0.8-1.5 מ”מ ואינם חודרים למערכת הדם שנמצאת עמוק יותר. לכן, הבדיקה לזיהוי הנגיף היא אינה בדיקת דם, אלא דגימה שטחית משטח מפני העור או הריריות.היות וחדירת הנגיפים היא די שטחית, אין תועלת בטיפול עמוק יותר, שכרוך בכויות עמוקות ובהחלמה ממושכת יותר.

 

מתי, מי ובאיזה גיל נדבקים ב HPV?

ההדבקה בנגיפי HPV מתרחשת ברובה זמן קצר לאחר תחילת יחסי המין עם בני זוג נשאי הנגיף. שכיחות הגידולים גבוהה יותר אצל זכרים, אבל שכיחות נשאות ה HPV גבוהה יותר אצל נשים.

הגילאים השכיחים ביותר הם 17-33 כשהשיא הוא בגילאי 20-24 שנים.במחקר שלKootsky(18) שנעשה בקרב סטודנטיות נמצא שבטווח 5 שנים מאז תחילת יחסי המין נדבקו 50% מהן בנגיף HPV. באוכלוסייה הצעירה שכיחות הנגיף היא גבוהה, מתוכם 30% בגילאי ה-20, ועם העלייה בגיל השכיחות פוחתת. מעל גילאי 30, שכיחות נשאות הנגיף היא סביב 10% (19).

כ 2/3 מבעלי גידולי קונדילומה פיתחו את הגידולים תוך 3 חודשים מאז החשיפה.למרות שלוקח 20-30 שנים להתפתחות סרטן וטרום סרטן מרגע ההדבקות בנגיף, הרי שהתפתחות קונדילומה היא מהירה יותר ויכולה להתרחש גם חודש לאחר החשיפה הראשונית (19). ידוע שההדבקות בנגיפי HPV יכולה להתרחש בכל הגילאים בגברים ובנשים.במקרים של הופעת קונדילומה בילדים יש לשקול שקדמה לכך תקיפה מינית, למרות שיתכן זיהום בלידה (22).

 

האם תיתכן התפתחות גידולי קונדילומה בנרתיק של טרנסג’נדרים?

בסקירה שפורסמה בירחון הרפואי העוסק במחלות המועברות במגע מיני (20)  דווח על 4 מקרים מהסוג הזה ובספרות הרפואית העולמית כבר דווח על 30 מחקרים, בין השנים 1990-2015 שתיארו מצבים דומים.הניתוח ליצירת נרתיק מבוצע בטרנסג’נדרים או בנשים עם חסר מולד או נרכש של נרתיק.הנרתיק החדש מיוצר מעור של הפין (בטרנסג’נדרים) או מקטע מעי, או מהשתלה של עור.

נרתיקים חדשים אלו אינם מוגנים מהדבקות ב HPVולכן אינם מוגנים מהתפתחות קונדילומה, או אפילו מהתפתחות מצבים טרום סרטניים או סרטניים כתוצאה מההדבקה בנגיף הHPV. בנוסף, נרתיקים חדשים אלו אינם מוגנים מהדבקות בשאר מחלות המועברות במגע מיני (STD). זאת ועוד, אצל טרנסג’נדרים קיימים הסיכויים להופעת קונדילומה על הפין טרם לקיחת העור מהפין להשתלת נרתיק חדש. יתר על כן, הקונדילומה עשויה להופיע לאחר מגע מיני או כתוצאה מהדבקה ב HPV שלא בדרך מינית (כמו במגע עם אביזרים מזוהמים בHPV).

ארבעת הטרנסג’נדרים המתוארים במאמר סבלו כולם מנגעים שנגרמו על ידי ה HPV והתאפיינו בכאב בחדירה מינית וביבלות בנרתיק החדש.בסקירת כל הספרות, משנת 1972 כולל המחקר הנ”ל, נמצאו 16 מקרים בלבד של נגעים שנגרמו על ידי HPV מזנים בסיכון נמוך ומזנים בסיכון גבוה להתפתחות ממאירות. במקרה אחד נמצאו מצבים ממאירים. במקרה אחד טרום ממאיר וב- 13 מקרים נמצאה קונדילומה. בסך הכל 15 המקרים היו מיעוט מתוך למעלה מ1000 טרנסג’נדרים שעברו ניתוח להשתלת נרתיק חדש.

הטיפול היעיל ביותר להסרת גידולים אלו הוא אידוי בלייזר בהכוונה של קולפוסקופ, אחרי קולפוסקופיה מקיפה לכל אברי המין, פי הטבעת, פיית השופכה, הפה והעיניים.לאחר הסרת הגידולים, מומלץ לעשות בדיקת PCR ל- HPV לוודא שגם הנגיפים סולקו.

 

מה זה קונדילומה וכיצד מתבטאת?

למחלת הקונדילומה צורות ביטוי רבות, סימנים ותחושות מגוונות:

  • גרד
  • דימום
  • פצע
  • סדק, שריטה
  • כאב מקומי
  • בליטה
  • כתם כהה או בהיר

לרוב,אחד או יותר מהסימנים הללו גורמים לאדם להגיע לרופא.

הבליטות יכולות להיות בהירות או כהות, עגולות או עם זיזים, על בסיס רחב או על גבעול.

 

אבחנה מבדלת – אלו מצבים דומים לקונדילומה ואינם קונדילומה?

דבלול עורי- Skin Tag

מולוסקום קונטגיוזום

אנגיו קרטומה

פפילומה

שערה חודרנית

חצ’קון

בלוטת חלב

בלוטת שומן

סבוריאה

נקודת חן

 

ממצאים נלווים למחלת הקונדילומה

  • תוצאה לא תקינה של משטח פאפ מצוואר הרחם
  • פטרת בפות ו/או בנרתיק
  • הפרשה נרתיקית חוזרת או מתמדת
  • קונדילומה לבן או לבת הזוג

 

מה יש לעשות כאשר מופיע אחד הסימנים או הסימפטומים הנ”ל?

לגשת לרופא מיומן, במידה והאבחנה היא קונדילומה יש לעשות את הפעולות הבאות:

  • קולפוסקופיה לכל אברי המין, פה ולוע, עיניים ואף, פיהטבעת וסביבתו.
  • בדיקת PCR ל- HPV לבן/בת הזוג לברר אם הם נושאים את הנגיף.
  • נטילת ביופסיה לקביעת סוג הגידול ולשלול מצב סרטני או טרום סרטני.

לאחר אבחנת מחלת מין קונדילומה, טיפול בא לידי ביטוי בפעולות הבאות:

  • שיחת הסבר מקיפה.
  • טיפול באידוי בלייזר CO2 בהכוונה של קולפוסקופ ואחרי צביעה מתאימה בחומצה אצטית 3-4%.
  • עם סיום הטיפולים והיעלמות גידולי הקונדילומה – לעשות בדיקת PCR ל- HPV

על מנת לוודא שמערכת החיסון חיסלה את נגיפיHPV.

  • לשקול נטילת חיסון גרדסיל נגד HPV.

 

אופן נטילת הדגימה לבדיקת PCR ל- HPV

הדגימה נלקחת באמצעות מטוש (צמרון) מכל האזורים הפוטנציאלים לקינון הנגיף – פה ולוע, אברי המין, מפשעות, פרינאום, פיית השופכה ופי הטבעת.אפשרי שגברים ונשים ייקחו בעצמם את הדגימה מגופם שתועבר למעבדה, בהסתמך על מחקר שפורסם בירחון הבריטי לרפואה (24). המחקר מצא שדגימות HPV PCR שנלקחו באופן עצמי על ידי נשים היו מדויקות כמו הדגימות שנלקחו על ידי רופאים.

 

מהן הסכנות הקיימות בזמן גידולי קונדילומה?

  • שכיחות מוגברת של דלקת בצוואר הרחם.
  • שכיחות מוגברת של התפתחות ממאירות בשאר אברי המין, בפי הטבעת, בפה ובלוע.
  • שכיחות מוגברת של מחלת הזיבה, הכלמידיה וההרפס.

 

האם גידול קונדילומה עלול להפוך לסרטן?

מחלת הקונדילומה היא מחלה שפירה לרוב ורק באופן נדיר היא מתפתחת לגידול סרטני.מחקר בנושא זה התפרסם (26) בירחון למחקרי סרטן בעיתון הרפואי המדווח על מחקרים בתחום הסרטן. החוקר Harald zur Hausen  זכה בפרס נובל על גלוי הקשר שבין נגיף הפפילומה (HPV) לבין התפתחות סרטן צוואר הרחם.

גידולי קונדילומה נגרמים מנגיפי HPV בעיקר מהזנים 6 ו-11 שמוגדרים כזנים בעלי סיכון נמוך לפתח סרטן (Low Risk). ידוע שממאירות נגרמת לרוב מזנים בעלי סיכון גבוה לפתח סרטן (High Risk) והשכיחים הם זנים 16, 18. עם זאת במחקר (27) נמצא שגם הזנים בעלי הסיכון הנמוך (Low Risk) עלולים לגרום לקונדילומה להיהפך לסרטן. דבר אשר מעלה את הסיכון של קונדילומה להיהפך לגידול ממאיר זה זיהום HPV ממושך, גם עם זנים נמוכי סיכון כמו 6 ו-11.

כאשר מדובר על קונדילומה לגבר, הסיכון לסרטן הפין, למשל, גדל פי 6 אצל גברים עם גידולי קונדילומה בפין לעומת גברים ללא קונדילומה.מחקר אחר (28) מצא שכשליש מגידולי קונדילומה בצוואר הרחם נמצאו זנים בסיכון גבוה (High Risk) וב- 10-20% התפתחו מצבים טרם-סרטניים וסרטניים.לכן, אף כי הסיכון להתפתחות סרטן הוא קטן, יש חשיבות ללקיחת דגימה מגידולי קונדילומה טרם הסרתם.

 

האם יש קשר בין דלקות בפה לבין המצאות נגיףHPV?

במחקר (29) נמצא קשר בין דלקות חוזרות בפה לבין המצאות נגיף הHPVבפה.זאת ועוד, נמצא קשר בין דלקות חוזרות בפה לבין התפתחות ממאירות בחלל הפה והלוע. כמו כן, ידוע כי המצאות נגיפי הHPVבחלל הפה והלוע גורמת לעליה משמעותית של ממאירות בחלל הפה והלוע. עוד מצאו החוקרים עליה בשנים האחרונות של המצאות נגיפי HPV בחלל הפה והלוע ומסבירים עליה זו עקב עישון, שתיית אלכוהול, שימוש במריחואנה, מין אורלי ומספר בני-זוג ליחסי מין אוראליים.על כן, זו היא סיבה נוספת ללקיחת בדיקת PCR ל HPV לא רק מאברי המין, אלא גם מהפה והלוע.

 

מהם גורמי הסיכון להדבקות בנגיף ה HPV ולהופעת מחלת הקונדילומה או הסרטן?

  • עישון
  • אמצעי מניעה הורמונליים
  • בני זוג מרובים
  • גיל מוקדם של תחילת יחסי מין
  • מתח
  • מצבים, מחלות ותכשירים המדכאים את פעילות מערכת החיסון
  • מחלת הכלמידיה

 

האם יש קשר בין זיהום בנגיף HPV לבין זיהום בחיידק הכלמידיה טרכומטיס?

ידוע שנגיפי ה HPV וחיידקי הכלמידיה טרכומטיס חולקים אותה דרך של העברה והדבקה ביחסי מין ושיש להם גורמי סיכון דומים. כל אלו מרמזים שזיהום משולב בשני אורגניזמים אלו עלול לגרום לשינויים טרום-סרטניים בתאים.במחקר (30) בדקו שכיחות של נגיפי HPV וחיידקי כלמידיה בוזמנית אצל צעירים וצעירות על מנת לזהות גורמים הקשורים לזיהום המשולב.
במחקר נבדקו 276 צעירות בגילאים 15-24 שהיו פעילות מינית, ונלקחו בדיקות PCR ל  HPV וכלמידיה. נמצאה שכיחות של 9.1% של כלמידיה ו- 47.1% שלHPV, שכיחות של זיהום בשניהם גם יחד הייתה 5.8%.

שכיחות של משטחי פאפ פתולוגיים הייתה 12.3%.גורמים משותפים לזיהום בשני אורגניזמים אלו היו: התחלת יחסי מין מתחת לגיל 16 שנים ושינויים פתולוגיים במשטחי פאפ.המסקנה של המחקר היא שיש לבדוק המצאות כלמידיה טריכומטיס במקרים של זיהום ב HPV והפוך.

 

איך מזהים קונדילומה אצל גברים ונשים ומההם צריכים לעשות?

גם בני הזוג נדרשים לעבור בדיקת קונדילומה לגבר ובדיקת קונדילומה לאישה, קולפוסקופיה מקיפה בכל אברי המין שלהם, בפה ובפי-הטבעת. אם ימצאו אצלם אזורים חשודים, יש לעשות ביופסיה וכן בדיקת PCR לאיתור HPV. נושא זה נבדק (25) במחקר בו נבדקו 133 גברים אשר לבנותהזוג שלהם היה משטח פאפ חיובי ל  HPV או משטח פאפ חיובי למצב טרום-סרטני (CIN). אצל 82 מהגברים נמצאו ממצאים בקולפוסקופיה היכולים להתאים לזיהוםHPV (ב38%). 38%. אצל 55 גברים נעשו ביופסיות ושם נמצאה עדות ל- HPV בשיטת PCR בקרב 47 גברים (85%).

Pap smear abnormality cervix  מה זה- אי תקינות של בדיקת צוואר הרחם. על פי מסקנת החוקרים, בכל מקרה כזה של אישה עםCIN או פאפ עם עדות לזיהום ב- HPV  יש לבדוק קולפוסקופית את בןהזוג ולעשות לו בדיקת PCR לHPV.

האבחון והטיפול בבני הזוג יכול לסייע להקטין את שכיחות המחלה בנשים ובגברים.

 

עדויות להצלחת הטיפול בלייזר בקונדילומה

  • ראוי לציין שכרבע מגידולי הקונדילומה (22%) חולפים מעצמם, כגון קונדילומה בפה. טיפול מיוחד אינו דרוש ועובר בזכות מערכת החיסון.
  • הטיפול בלייזר מומלץ במיוחד במקרים החוזרים או הנרחבים (23).
  • מניסיון של למעלה מ- 40 שנה, לאחר שטיפלתי בכל האמצעים הקיימים (מחט חשמלית, חנקן, מספרים, סכין, קונדילוקס, אלדרה, פרימוד), הגעתי למסקנה שהטיפול היעיל ביותר הוא אצלי בלייזר CO2 בהכוונת קולפוסקופ אחרי צביעה מתאימה של האזור.
  • הצביעה מבליטה את הגידולים ומסייעת לאיתור גם של גידולים קטנטנים.
  • מניסיוני רב השנים,הטיפול בלייזר נעשה תחת הרדמה מקומית בספריי, ולכן אינו מורגש.

קרן הלייזר היא קרן אור בעל אורך גל אחד, מונוכרומטי ולכן אינו מתפצל לכל צבעי הקשת, אחרי מעברה במנסרה, כמו אור רגיל. בשל היותה בעלת אורך גל אחד היא חזקה ומדויקת וניתן להשתמש בה לאידוי ולחיתוך רקמות.באמצעות הקולפוסקופ, ניתן לכוונה לעומק הרצוי ובמקרה הזה הוא 0.8-1.5 מ”מ, העומק האופטימלי הנדרש לסילוק הגידול מבלי לגרום לכוויה עמוקה מדי.הכוויה הנוצרת היא שטחית וניתן לזרז את החלמתה באמצעות שימוש במשחה מיוחדת – דרמגרן הידרופיליק Bלמניעת היווצרות צלקת. המשחה מספקת רמת לחות גבוהה, מגנה בפני חיידקים, מעודדת התחדשות תאים (תהליך גרנולציה) ומונעת זיהום חוזר של הפצעים.לטיפול בלייזר יש יתרון נוסף פרט ליעילות ולדיוק לגרימת כוויה שטחית הנרפאת מהר.היתרון הוא עידוד מערכת החיסון של הגוף לסלק את נגיפי הפפילומה האנושי (HPV) במהירות הבזק.

לאחר שמבינים מה זה קונדילומה אצל נשים ומדברים על אופן הטיפול, יש לדעת כי Kjellberg וחבריו פרסמו מחקר שעשו על 112 נשים שעברו קוניזציה, כריתה בצורת חרוט של צוואר הרחם באמצעות לייזר. הפעולה בוצעה בשל גידולי קונדילומה בצוואר הרחם ומצבים טרום-סרטניים שם.במחקרם של Kjellberg וחבריו משבדיה דווח על  112 נשים שעברו כריתת חרוט (קוניזציה) של צוואר הרחם בלייזר בשל קונדילומה ומצבים טרום סרטניים ו37 נשים עם אותם מצבים שעברו מעקב ללא טיפול. נעשו בדיקות PCR לאיתור נגיפי HPV לפני הטיפול ולאחריו.בקרב 112 הנשים שעברו טיפול נמצא שאצל 96.3% נעלמו נגיפי הHPV.מסקנת החוקרים היא שברוב המכריע של הנשים, הגנום של נגיף ה HPVנעלם לאחר טיפול הלייזר ובכל הנשים הללו גם לא נמצאה פתולוגיה בצוואר הרחם. התוצאות לדבריהם מציעות שהשימוש בבדיקת PCR לאיתורנגיפי HPV שימושי לניטור יעילות הטיפול ושהטיפול בלייזר הביא להעלמות הנגיפים ולא רק להעלמות הנגעים (9).

מחקרים נוספים הוכיחו העלמות HPV וסילוק מצבים טרום סרטניים מצוואר הרחם לאחר טיפול לייזר לצוואר הרחם וכן שהיוותרות HPV היה באותם מקרים בהם היו חזרות של מצבים טרום סרטניים (10-14). מניסיוני, שילוב טיפול לייזר רך מעודד את הטיפול לחיסול הנגעים, את הריפוי של הכוויה, את ההחלמה ואת התקומה הטובה של מערכת החיסון כנגד הנגיפים.

בגדול, משך הטיפול ומספר המפגשים תלוי בהיקף המחלה ובכמות הנגעים שיש להסיר. יש להדגיש שבמהלך הטיפול ולאחריו מרגישים טוב וללא תופעות לוואי.

לאחר ניסיון של מלמעלה מ-40 שנה בטיפול ובריפוי קונדילומה, אני קובע כי טיפולים אחרים הנהוגים במקומות אחרים ואשר השתמשתי בהם בעבר, קשורים ביעילות טיפולית נמוכה יותר, וחלקם מותירים צלקות בולטות או בהירות וחלקם כרוכים בכאב עז, שיש לנטרל אותו לרוב על ידי זריקות מקומיות מכאיבות.

 

פרוגנוזה

לטיפול בלייזר ישנה עדיפות על פני טיפולים אחרים, הן בתוצאות הריפוי והן ברמת הנזקים המזעריים הכרוכים בשימוש בו. הטיפול בלייזר מוגבל לעומק של עד 1 מ”מ, והכווייה הנותרת מתרפאת במהירות. ללייזר יש יתרון נוסף הכרוך בעידוד מערכת החיסון לסלק את הנגיפים. זהו הטיפול הבטוח בזמן ההיריון.  כאן ראוי לציין שרוב זיהומי ה  HPV עוברים מעצמם וללא טיפול בזכות מערכת החיסון של גופנו.

באימוץ שיטת הטיפול שלי שתוארה לעיל, אפשר להגיע למצב של החלמה וריפוי מלאים כולל היעלמות של נגיפי ה HPVכפי שנעלמים מהגוף נגיפים אחרים כמו שפעת, אדמת וחצבת המסולקים מהגוף באמצעות מערכת החיסון.עלמנת לזרז את ההחלמה ואת הריפוי יש לשאוף למערכת חיסון יעילה. כלומר, מערכתהכוללתמצב רוח תקין, פחות מתח במהלך החיים, תזונה טובה הכוללת אנטיאוקסידנטים, שינה בלילה, ולא אחרי חצות, של 7-8 שעות ולהימנע ממאמצים גופניים קיצונים כמו ענפי ספורט אתגריים מסוימים.מערכת החיסון עובדת ביעילות נמוכה יותר בסביבה של עישון סיגריות, נטילת תרופות מסוימות, חסר ויטמינים, הריון, מחלות כרוניות ומחלות מתישות.

 

רשימת מאמרים

  1. Knodel LC. Chapter 95. Sexually transmitted diseases. In: DiPiro JT, Talbert RL, Yee GC, et al, eds. Pharmacotherapy: A Pathophysiologic Approach.9th ed. New York, NY: McGraw-Hill; 2014. http://accesspharmacy.mhmedical.com/content.aspx?bookid=689&Sectionid=48811491. Accessed May 4, 2015.
  2. Ho GY, Bierman R, Beardsley L, Chang CJ, Burk RD. Natural history of cervicovaginal papillomavirus infection in young women. N Engl J Med. 1998;338(7):423-428.
  3. Pinto AP, Crum CP. Natural history of cervical neoplasia: defining progression and its consequence. ClinObstet Gynecol. 2000;43(2):352-362.
  4. Burchell AN, Winer RL, de Sanjose S, Franco EL. Chapter 6: Epidemiology and transmission dynamics of genital HPV infection. 2006;24 Suppl 3: S3/52-61.
  5. Chesson HW, Dunne EF, Hariri S, Markowitz LE. The estimated lifetime probability of acquiring human papillomavirus in the United States. Sex Transm Dis. 2014;41(11):660-664.
  6. Satterwhite CL, Torrone E, Meites E, et al. Sexually transmitted infections among US women and men: prevalence and incidence estimates, 2008. Sex Transm Dis. 2013;40(3):187-193.
  7. Duensing S, Munger K. Mechanisms of genomic instability in human cancer: insights from studies with human papillomavirus oncoproteins. Int J Cancer. 2004;109(2):157-162.
  8. Reichman RC. Chapter 185. Human papillomavirus infections. In: Longo DL, Fauci AS, Kasper DL, et al, eds. Harrison’s Principles of Internal Medicine.18th ed. New York, NY: McGraw-Hill; 2012. http://accesspharmacy.mhmedical.com/content.aspx?bookid=331&Sectionid=40726941. Accessed May 4, 2015.
  9. Kjellberg et all. Am J ObstetGynecol 2000; 183:1238-42,
  10. Bollen LJM, Tjong-A-Hung S, van der Velden J, Mol BWJ, Lammes FB, ten Kate FWJ, et al. Human papillomavirus DNA after Treatment of cervical dyplasia Cancer 1996;77;2538-42.
  11. Bollen LJM, Tjong-A-Hung S, van der Velden J, Mol BWJ. Boer K, ten Kate FJW, et al. Clearance of Human papillomavirus infection by treatment for cervical dysplasia. Sex Trans Dis 1997; 24:456-60.
  12. Elfgren K, Bistoletti P, Dillner L., Walboomers JMM, Meijer CJLM, DillnerJ. Conization for cervical intraepithelial neoplasia is followed by disappearance of human papillomavirus deoxyribonucleic acid and a decline in serum and cervical mucous antibodies against human papillomavirus. Am J ObstetGynecolog 1996:174:937-42.
  13. Chua K-L, Hjerpe A. Human papillomavirus analysis as a prognostic marker following conization of the cervix uteri. Gynecol OncoI1997; 66:10813.
  14. Strand A, Wilander E, Zehbe I, Rylander E. High-risk HPV persists after treatment of genital human pnpillomavirus infection but not after treatment of cervical intraepithlial neoplasia. ActaObstetGynecolScand 1977; 76:140-4.
  15. Christine Bergeron et al.: Underwear: Contamination by human papillomaviruses. Am J ObstetGynecol 1990; 162:25-9
  16. Chen Ben David, Zeev Weiner, IdoSolt: The Possibility of Transmitting Infections with Vaginal Ultrasound Probes; Why We Cannot Meet the Guidelines. IMAJ 2019;21;45-49.
  17. M’Zali FM, Bounizra C, Leroy S, Mekki Y, Quentin-noury C, Kann M. Persistance of microbial contamination on transvaginal ultrasound probes despite low-level disinfection procedure. PLos one 2014; 9(4); 1-5.
  18. LA Koutsky. papillomavirus human and Incidence: infection cohort a in factors risk university female of Epidemiol J Am. students .226-218:157;2003
  19. Karwalajtys JW Sellors& al. JA Kaczorowski, TL infection of Prevalence human carcinogenic with among papillomavirus, women older .3-871):816(7;2002
  20. Wouter B van der Sluis& al. Symptomatic HPV-Related Neovaginal Lesions in Transgender Women Case Series and Review of Literature. Sex Transm Infect. 2016;92(7):499-501
  21. Poolman EM, Elbasha EH, Galvani AP. Vaccination and the evolutionary ecology of human papillomavirus. Vaccine. 2008 Jul 18. 26 Suppl 3:C25-30. [Medline].
  22. Sinal SH, Woods CR. Human papillomavirus infections of the genital and respiratory tracts in young children. SeminPediatr Infect Dis. 2005 Oct. 16(4):306-16. [Medline].
  23. Zhu X, Chen H, Cai L, Yu Z, Cai L. Decrease recurrence rate of condylomataacuminata by photodynamic therapy combined with CO2 laser in mainland China: a meta-analysis. Dermatology. 2012. 225(4):364-70. [Medline].
  24. Meta-Analyses Support Self-Collected Vaginal Swabs for High-Risk HPV Testing By Amy Orciari Herman Edited by Susan Sadoughi, MD, and Richard Saitz, MD, MPH, FACP, DFASAMhttp://response.jwatch.org/t?ctl=4768B:C54BA98D002B37BCF5884A7E85E94234D2B71D9A95FA21D3&
  25. S N Tabrizi, J Tan, M Quinn, A J Borg, and S M Garland. Detection of genital human papillomavirus (HPV) DNA by PCR and other conventional hybridisation techniques in male partners of women with abnormal Papanicolaou smears. Genitourin Med. 1992 Dec; 68(6): 370–373.
  26. Harald zurHausen. CondylomataAcuminata and Human Genital Cancer Updated version. Cancer Res 1976:36:794
  27. Valerie R Yanofsky; Rita V Linkner; David Pompei; Gary Goldenberg. Current Update on the Treatment of Genital Warts. Expert Rev Dermatol. 2013;8(3):321-332.
  28. Garland SM, Steben M, Sings HL, James M, Lu S, Railkar R, Barr E, Haupt RM, Joura EA. Natural history of genital warts: analysis of the placebo arm of 2 randomized phase III trials of a quadrivalent human papillomavirus (types 6, 11, 16, and 18) vaccine. Infect.Dis.2009. 199(6), 805-814
  29. Rajesh, Deepak Thomas, ShashikanthHegde, and M. S. Arun Kumar. Poor periodontal health: A
    cancer risk? J Indian SocPeriodontol. 2013 Nov-Dec; 17(6): 706–710.
  30. Nonato DR et al.: Prevalence and factors associated with coinfection of human papillomavirus and Calamydia trachomatis in adolescents and young woAm J ObstetGynecol 2016; 215: 753.e1-9.

[qa]

השאר תגובה

*