מיקופלסמה ואוראופלסמה

בבני אדם זוהו 17 זנים ומהם 4 הם גורמי הבעיות העיקריים: מיק ופלסמה פנומוניה Mycoplasma pneumoniae מיקופלסמה הומיניס  Mycoplasma hominis  וזני אוריאופלסמה Ureaplasma species שיחדיו קרויים חיידקי מיקופלסמה של אברי המין. חיידקי האוריאופלסמה כוללים שני זנים: אוריאופלסמה אוראליטיקום Ureaplasma urealyticum ואוריאופלסמה פרבום Ureaplasma parvum.
השיטה המדוייקת ביותר לזהוי חיידקים אלו היא בבדיקת PCR. [polymerase chain reaction] ובדיקות אחרות כמו תרביות נכשלות לרוב בזיהויים.

 

למרות שמיקופלסמה הומיניס וזני האוראופלסמה מתגלים לעיתים קרובות בבני אדם בריאים, הם גם מסוגלים לגרום למחלות בדרכי המין והשתן.
ישנם מיקרים בהם נגרמים גם מחלות מחוץ לאברי המין כמו במקרה של מיקופלסמה גניטליום.
במקרים של דלקות גרון, דלקות ריאות ודלקות מפרקים, בודדו חיידקי מיקופלסמה פרמנטנס באיברים אלו.
במקרים של דלקת השופכה בגברים, דלקת צוואר הרחם ודלקת איברי המין הפנימיים בנשים, בודדו חיידקי מיקופלסמה גניטליום.
חיידקי המיקופסלמה והאוראופלסמה יכולים לעבור מאדם לאדם הן במגע מיני גניטלי והן במגע מיני אוראלי, הן מאם לעובר בתוך הרחם והן מהאם לולד העובד בתעלת הלידה. כמו כן, דווח על מעבר החיידקים באיברים מושתלים.
הוכח שדלקת שופכה בגברים נגרמת לא רק מחיידקי זיבה וכלמידיה אלא גם ע”י חיידקי אוראופלסמה וחיידקי מיקופלסמה.
בנשים הוכחה מעורבות של חיידקי אוראופלסמה בדלקת השופכה Female Urethral Syndrome
חיידקי אוראופלסמה בודדו מיתרת האשך  Epididymisבגברים עם דלקת אשך חריפה.
במקרים של דלקת כליות, Pylonephritis בודדו חיידקי מיקופלסמה הומיניס.
במצב של בקטריאל וגינוזיס Bacterial Vaginosis  בודדו חיידקי מיקופלסמה והוכח שהם תורמים למצב.
במקרים של דלקת חצוצרות Salpingitis  בודדו חיידקי מיקופלסמה הומיניס.
במקרים של דלקת איברי המין הפנימיים (PID) ודלקת צוואר בודדו חיידקי מיקופלסמה גניטליום.
יש טוענים שחיידקיי אוראופלסמה גורמים עקרות בגברים ובנשים.
חיידקי אוראופלסמה יכולים לגרום לדלקת שילייה, לחדור לשק האמניוטי ולגרום לזיהום מתמיד עד לגרימת הפלה או לידה מוקדמת.
במקרים של חום שלאחר לידה ולאחר הפלה בודדו חיידקי מיקופלסמה הומיניס ו חיידקי אוראופלסמה.
זיהום של ילודים במעברים בתעלות הלידה בחיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה הביא למקרים של דלקת ריאות מולדת, בקטרמיה, דלקת קרום המוח ועד מוות. כמו כן, נגרמו מחלות ריאה כרוניות עד כדי תמט ריאות והזדקקות למכשירי הנשמה.
חיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה נמצאו לא רק בדם האם אלא גם בדם הטבורי ובדם העוברים והילודים וכמו כן, בנוזל המוחי (CSF).
חיידקי המיקופלסמה והואראופלסמה נמצאו הן בדרכי הנשימה והן במפרקים. במקרים של דלקות באיברים אלו, במיוחד באנשים עם מערכות חיסוניות מוחלשות, מה שמוכיח את חשיבות מערכת החיסון תקינה למניעת התפתחות דלקת ע”י אורגניזמים אלו.
חיידקים אלו נמצאו מעורבים בדלקות מסתמי הלב, דלקת קרומי הלב, דלקת חתכי ניתוחים, אבצסים, דלקת פנים הלב ודלקת העצם Osteomyelitis 
חיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה נמצאו בנוזל המפרקים באנשים עם דלקת פרקים רוימטואידית וחיידקי אוראופלסמה נמצאו מעורבים בגרימת אבנים בדרכי השתן.
במקרים של חולי איידס, חיידקים אלו “מנצלים” את חולשת מערכת החיסון וגורמים לדלקות כמו שפעת ודלקת ריאות., ולכן במקרים של מערכות חיסון מוחלשות, חיידקים אלו קרויים אופורטוניסטים.

 

שכיחויות
זנים של חיידקי האוריאופלסמה בודדו מדגימות צואר רחם ונרתיק של 40-80% מנשים שהיו פעילות מבחינה מינית והיו חסרות כל סימפטומים. מיקופלסמה הומיניס בודד כנ”ל ב 21-53%. בגברים המספרים מעט נמוכים יותר.
עם זאת מעורבים חיידקים אלו בדלקת צואר הרחם ובמקרי דלקת שופכה סימפטומטית מסוג    Nongonococcal nonchlamidial urethritis [ שלא מחיידקי הזיבה ולא מחיידקי הכלמידיה] ששכיחות המצאות זני אוריאופלסמה ומיקופלסמה גניטליום היתה גבוהה  ביותר. דכוי מערכת החיסון מעלה את הסיכון לפתח מחלה מפושטת של חיידקי אוריאופלסמה ומיקופלסמה. כנראה שבזמן נשיאה סימפטומטית של חיידקים אלו בעת משבר כלשהו בחוסן המערכת החיסונית, נוטים חיידקים אלו להפוך פתאום להיות אלימים ולגרום למחלות.

 

היבטים קליניים:

היסטוריה:
רופאים רבים אינם מכירים את חיידקי המיקופלסמה והאוראופלסמה כגורמים לזיהומים ולדלקות.
בנוסף, מסבך את המצב הקושי באיבחונים ובזיהויים במעבדה. לאור זאת, מגיעים לאבחונם מאוחר יחסית.
במבוגרים עם מערכת חיסון תקינה, זיהומים בחיידקי אוריאופלסמה ומיקופלסמה הם לרוב מקומיים ומוגבלים, אולם עם ירידה בחוזק מערכת החיסון עלול להתפרץ זיהום חמור יותר. המסקנה היא שמדובר
כנראה בחיידקים לא אלימים כ”כ היודעים לנצל שעת כושר ואז לגרום לזיהום.
במקרים של חסרים במערכת החיסון עלולים להתפתח דלקות בריאות, דלקת פרקים הרסנית, דלקת עצם קשה וזיהומי מערכות נוספות.

המצבים הבאים יכולים להגרם ע”י זיהום בחיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה:
• דלקת צינור השופכה       Urethritis
• דלקת כליות         Pylonephritis
• דלקת איברי האגן Pelvic Inflammatory Disease
• דלקת רירית הרחם  Endometritis
• דלקת קרומי השילייה Chorioamnionitis
• דלקת מפרקים Rheumatoid  Arthritis
• זיהום חתכי ניתוחים Surgical Wound Infection
• דלקת ריאות של ילודים Neonatal Pneomonia
• דלקת קרומי המוח של ילודים Neonatal Meningitis

ברשימת המצבים הנ”ל יכולים להיות מעורבים חיידקים נוספים.

 

אבחנה מבדלת:
זיהומים באיברי המין והשתן ע”י חיידקי הכלמידיה.
זיהומים ע”י חיידקי זיבה

 

מעבדה:
תרביות רגילות המבוצעות אפילו בבתי חולים אינם מספיקות לאבחן מיקופלסמה הומיניס וחיידקי אוראופלסמה.
לאבחון בתרבית יש צורך בתרביות מיוחדות.
מיקופלסמה גניטליום אינו צומח כלל בתרבית ואפשר לזהותו רק בבדיקת PCR.
בדיקות סרולוגיות (נוגדנים) אינן מתאימות לאבחון חיידקי מיקופלסמה, בעת ברור זיהומים באיברי המין והשתן.
בדיקת PCR הינה מדוייקת יותר לאבחון חיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה וגם מאפשרת זיהוי של מספר נמוך של אורגניזמים בהיותה רגישה יותר משיטות אבחון אחרות. 

טיפול

• טיפול מוצלח יהיה לאחר זהוי ודאי של החיידקים בשיטות מעבדה יעילות, וטפול ומינון בהתאם לסוג החיידקים שימצא בבדיקה.
• יש לשלול נוכחות חיידקים אלו בזיהומים בקרב חולי איידס משום הפטנציאל שלהם להיות מזהמים תופסי הזדמנות [אופורטוניסטיים] בקרב בעלי מערכת חיסון ירודה.
• יש להיות עירני לנוכחות של חיידקי מיקופלסמה ואוריאופלסמה ביחד עם חיידקים אחרים בגרימת מחלות כמו דלקת צואר, דלקת רירית רחם, דלקת חצוצרות, דלקת כליות, דלקת מפרקים ועוד.

טיפול אנטיביוטי
השאיפה בטיפול ל”כסות” את כל החיידקים המעורבים בזיהום.

מניעה
• שימוש באמצעי מניעה חציצתיים כמו קונדום יועילו במידה מאד נמוכה למניעת הדבקות בחיידקים אלו משום שהם כה נפוצים, כולל באנשים בריאים והדלקת שהם גורמים היא בלתי נחזית מראש כי היא תלויה במצבו החיסוני של האדם.
• לידה בניתוח קיסרי אינה מונעת הדבקות ילודים בחיידקים אלו משום שהילודים יכולים להדבק עוד בהיותם בתוך רחם אימם.
• בהיות חיידקים אלו כה נפוצים הרי שמניעה יעילה של הדבקות בחיידקים אלו מושגת רק ע”י המנעות מיחסי מין.

הערה כללית
באופן כללי, זיהום בחיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה מוגבל למשטחים ריריים של מערכות המין והשתן התחתונות. באנשים בריאים הזיהומים האלו קשורים בשיעורי תחלואה נמוכים. מאידך באנשים עם מערכות חיסון לקויות כמו חולי איידס וילודים פגים הזיהום בחיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה עלול לפגוע באברים פנימיים כמו בעצמות,במפרקים ובמערכת העצבים המרכזית. כשלון בזהוי ובאבחון זיהומים אלו והשתהות במתן טפול אנטיביוטי מתאים עלול להוביל לתוצאות גרועות ביותר ולנכות כרונית.

 

References
1. Waites KB, Katz B, Schelonka RL. Mycoplasmas and ureaplasmas as neonatal pathogens. Clin Microbiol Rev. Oct 2005;18(4):757-89. [Medline].
2. Waites KB, Talkington DF. New Developments in Human Diseases Due to Mycoplasmas. In: Blanchard A, Browning G, eds. Mycoplasmas: Pathogenesis, Molecular Biology, and Emerging Strategies for Control. Norwich, United Kingdom: Horizon Bioscience; 2005:Chapter 9, pages 289-354.
3. Webster D, Windsor H, Ling C, Windsor D, Pitcher D. Chronic bronchitis in immunocompromised patients: association with a novel Mycoplasma species. Eur J Clin Microbiol Infect Dis. Sep 2003;22(9):530-4. [Medline].
4. Jensen JS. Mycoplasma genitalium: the aetiological agent of urethritis and other sexually transmitted diseases. J Eur Acad Dermatol Venereol. Jan 2004;18(1):1-11. [Medline].
5. Novy MJ, Duffy L, Axthelm MK, Sadowsky DW, Witkin SS, Gravett MG, et al. Ureaplasma parvum or Mycoplasma hominis as sole pathogens cause chorioamnionitis, preterm delivery, and fetal pneumonia in rhesus macaques. Reprod Sci. Jan 2009;16(1):56-70. [Medline].
6. Furr PM, Taylor-Robinson D, Webster AD. Mycoplasmas and ureaplasmas in patients with hypogammaglobulinaemia and their role in arthritis: microbiological observations over twenty years. Ann Rheum Dis. Mar 1994;53(3):183-7. [Medline].
7. Waites KB, Bebear CM, Robertson JA, et al. Laboratory Diagnosis of Mycoplasmal Infections. Cumulative Techniques and Procedures in Clinical Microbiology, ASM Press. 2001.
8. Beeton ML, Chalker VJ, Maxwell NC, Kotecha S, Spiller OB. Concurrent titration and determination of antibiotic resistance in ureaplasma species with identification of novel point mutations in genes associated with resistance. Antimicrob Agents Chemother. May 2009;53(5):2020-7. [Medline].
9. Bebear CM, Renaudin H, Charron A, Gruson D, Lefrancois M, Bebear C. In vitro activity of trovafloxacin compared to those of five antimicrobials against mycoplasmas including Mycoplasma hominis and Ureaplasma urealyticum fluoroquinolone-resistant isolates that have been genetically characterized. Antimicrob Agents Chemother. Sep 2000;44(9):2557-60. [Medline].
10. Duffy L, Glass J, Hall G, Avery R, Rackley R, Peterson S, et al. Fluoroquinolone resistance in Ureaplasma parvum in the United States. J Clin Microbiol. Apr 2006;44(4):1590-1. [Medline].
11. Waites KB, Sims PJ, Crouse DT, Geerts MH, Shoup RE, Hamrick WB, et al. Serum concentrations of erythromycin after intravenous infusion in preterm neonates treated for Ureaplasma urealyticum infection. Pediatr Infect Dis J. Apr 1994;13(4):287-93. [Medline].
12. Bradshaw CS, Jensen JS, Tabrizi SN, Read TR, Garland SM, Hopkins CA, et al. Azithromycin failure in Mycoplasma genitalium urethritis. Emerg Infect Dis. Jul 2006;12(7):1149-52. [Medline].
13. Schelonka RL, Katz B, Waites KB, Benjamin DK Jr. Critical appraisal of the role of Ureaplasma in the development of bronchopulmonary dysplasia with metaanalytic techniques. Pediatr Infect Dis J. Dec 2005;24(12):1033-9. [Medline].
14. Waites KB, Crouse DT, Cassell GH. Therapeutic considerations for Ureaplasma urealyticum infections in neonates. Clin Infect Dis. Aug 1993;17 Suppl 1:S208-14. [Medline].