| ליסטריה מונוציטוגנס |
|
תאריך: 26/09/2008
החיידק Listeria monocytogenes עולה לכותרות מדי כמה שנים בשל “התגלותו” במזון והנזקים שהוא עלול לגרום לאוכלוסיה בכלל ולנשים הרות בפרט.
מחלת הליסטריוזיס מוכרת בחיות מאז 1911 ובבני אדם – מאז 1929. בשנים האחרונות תפוצת המחלה נמצאת במגמת עליה בארץ ובעולם. מדי שנה מתגלים בארץ כמה עשרות חולים. עיקר העברה היא באמצעות תוצרי מזון ואכן מדי פעם מדווח על התפרצויות רחבות-היקף המלוות בתחלואה קשה ובתמותה.
מאפייני החיידק
חיידק הליסטריה הוא מתג גראם-חיובי, שנפוץ בכל סביבה. החיידק הוכח כגורם מחלות בבעלי חיים רבים כולל האדם והוא נפוץ בקרקע, בצמחיה, במקווי מים, בבורות תחמיץ, בחלב, בהפרשות אדם ובעלי חיים ובמי ביוב כולל אלו שמיועדים להשקיה. תפוצתו כל כך נרחבת עד כי מצאו אותו במטליות לניגוב כלים, במישטחים בחדר האמבטיה, במקרר, בכיור המטבח ובמברשות לצחצוח שיניים. מוכרים 6 מינים של ליסטריה והמין החשוב ביותר לאדם הוא L. monocytogenes החיידק עמיד ביותר שכן הוא גדל בטווח טמפרטורות של 45-0.5 מעלות צלסיוס ובטווח pH [חומציות] של 9.6-4.1 . תכונותיו אלו מעניקות לו את האפשרות לשרוד, כולל במזון לתקופות ארוכות, כולל במקרר רגיל וכמו כן במזון המכיל ריכוזי מלח גבוהים כגון דג מלוח או מעושן. זאת בניגוד לרוב החיידקים הפתוגנים שאינם יכולים להתפתח בתנאים אלו.
לאחר הדבקה דרך הפה, מתמקם החיידק במערכת העיכול וממנה מתפזר דרך מחזור הדם וחודר לרקמות שונות, כולל השיליה בנשים הרות. בני אדם בעלי מערכת חיסונית ירודה רגישים יותר לחיידק ואצלם – די ב-100 חיידקים על מנת להדבק במחלה. ליסטריה במזון
ככלל, כל מזון שמקורו מהחי או מהצומח עלול להיות נגוע בליסטריה. במקומות שונים בעולם נמצאה הליסטריה בכ-5-10% מתוצרי בשר, עוף ודגים, סנדוויצים וגבינות רכות וב 0.2% בריכוזים גבוהים ומסוכנים. גם בירקות ניתן למצוא את הליסטריה בעיקר בשל הדישון בזבל בעלי חיים טרי או במי ביוב. תפוצת המחלה
שכיחות המחלה בעולם נמוכה ונמצאת בטווח של 3-6 מקרים לכל מיליון איש לשנה. לפיכך, בתקופה של העדר התפרצויות יחלו בישראל כל שנה ב-ליסטריה כ 20-40 איש. מאידך בתקופת התפרצויות שכיחות המחלה עלולה להגיע לשכיחות של 10-20 מקרים לכל מיליון ותמותה של עד 30%, בעיקר בקרב זקנים, נשים בהריון, ילודים, מדוכאי חיסון וחולי איידס, בשל פגיעה במנגנון החיסוני התאי, הנחוץ לשם התמודדות הגוף עם החיידק התוך-תאי. חשוב לדעת ש L. monocytogenes מהווה חלק מהפלורה הטבעית והתקינה של מערכת העיכול בקרב 5-10% מהאוכלוסייה הכללית. במשך הזמן של חודשיים מופרש החיידק בצואה ומציאתו בתרבית צואה אינה מהווה תמיד ראיה לזיהום. גם בני המשפחה יכולים להפריש את החיידק בצואה, שכיחות של 20%- בשל צריכת אותם מזונות נגועים, העברה מאדם לאדם או דרך טיפול לקויה במזון. הפרשת החיידק בצואה אינה מלווה בהכרח בתלונות ובסימנים הקשורים במערכת העיכול. מאפייני המחלה
המחלה תוקפת כאמור אנשים עם לקויות במערכת החיסון כמו:
תקופת הדגירה של החיידק היא בין שלושה לחמישה שבועות החיידק גורם למחלת הליסטריוזיס עם ביטויים קליניים מרובים ומגוונים:
התמותה הגבוהה ממחלת הליסטריוזיס, המגיעה לכ- 15-35% ממקמת את המחלה במקום הראשון מבין המחלות הנגרמות מצריכת מזון. מזונות שהתגלו בהם חיידקי ליסטריה
נשים בהריון אצל האישה, הסימנים דומים לסימניה של כל מחלת-חום: חום, הרגשה רעה, לפעמים
כאבי שרירים, כאבי גב. לא מדובר בסוג של הרעלה היוצרת שלשולים והקאות, אלא בהרעלה הגורמת לזיהום בכל הגוף, לאו דווקא בקיבה. חיידק הליסטריה עלול גם לגרום למחלות קלות כמו שלשול. אישה הרה צריכה להיות זהירה לגבי מחלות חום. אם יש חום מסיבה לא ברורה, בלי סימנים של שפעת, הרופא צריך לבצע תרבית דם לחפש שם את חיידקי הליסטריה. הטיפול הנדרש הוא סיום ההריון בהקדם האפשרי של בלידה או בניתוח קיסרי.
במרבית המקרים העובר או הילוד נדבקים מהאם. ילודים
המחלה בילוד מסווגת למחלה מוקדמת [זמן דגירה של יום וחצי] או מאוחרת [זמן דגירה של 15 יום]. המחלה המוקדמת נגרמת על ידי מעבר החיידק מהאם דרך השיליה ומתבטאת בלידת פג חולה מאד, ששאף מי שפיר מזוהמים. הפג החולה לוקה במורסות בכל הגוף, בבעיות נשימה קשות, בזיהום בזרם הדם ובפצעים על פני העור. ילודים אלו בדרך כלל אינם שורדים. המחלה מאוחרת נגרמת על ידי הדבקה במעבר בתעלת הלידה או זיהום מהסביבה בה מצוי הילוד. מחלה מאוחרת מתבטאת לרוב “רק” בדלקת קרום המוח, ולא בזיהום קשה בכל הגוף, ורובם מבריאים אחרי טיפול אנטיביוטי. אפיון המחלה בילוד:
תמותת הילודים מגיעה לכדי 30-40% וסיבתה העיקרית היא כשל נשימתי.
אבחנת הליסטריה בילודים נעשית ע”י תרביות של נוזל השידרה, השיליה, המקוניום, מיץ הקיבה, הדם ועור הילוד. כבר ברגע העלאת החשד יש להתחיל בטיפול אנטיביוטי שכן תוצאות התרביות מגיעות מאוחר מדי. רפואה מונעת
בשל תכונותיו העמידות של החיידק הרי שהימנעות ממחלה יכולה להעשות רק ע”י שמירה על תנאי היגיינה מעולים, טיפול נכון במזון ובדיקות שגרתיות הן של עובדי מזון והן של סביבת יצור וחלוקת המזון. מומלץ להדריך אנשים עם לקויות במערכת החיסון [ראו לעיל] להימנע מלאכול מאכלים, כגון גבינות רכות, מימרח כבד, מאכלים מוכנים ממעדניות כמו סלמון מעושן או גבינות מיוחדות תוצרת בית, העשויות מחלב לא מפוסטר וירקות ופירות טריים לא שטופים. כללי התנהגות מומלצים על מנת להימנע מהדבקה:
|
|
כל הזכויות שמורות © לד”ר שרגא וקסלר ול-“שער” – מכון לבריאות האישה. אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר. |
חיפוש
קבעו תור מהיר
חדש במכון שער
ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו!
