מחלות ומצבים בהריון

רעלת הריון היא מחלה המופיעה רק בנשים בהריון בשכיחות של  5% מכלל ההריונות ובניגוד למה היא אינה הרעלה אלא בטוי כנראה לתפקוד לקוי של השליה.

מהם סימני המחלה?
עם הופעת אחד מהסימנים הבאים יש לפנות מיידית לרופא:
• עליה בלחץ דם
• עליה פתאומית במשקל
• חלבון מוגבר בשתן
• בצקות חריגות בגפיים בעיקר ברגליים
• כאב ראש חריג הן בעצמתו והן במשכו
• טשטוש ראיה
• כאב חריג בבטן בחלקה העליון ומימין [איזור הכבד]
• האטה בצמיחת העובר
• וכמובן פרכוסים והתכווצויות של הגפיים

 
מה גורם למחלה?
פרס נובל עדיין מחכה, מזה עשרות שנים למגלה את גורמי המחלה. עם זאת משערים שהגורם למחלה הוא תפקוד לקוי של השליה.
 
איך מתבטאת המחלה?
למחלה מספר דרגות חומרה:
מחלה קלה – [טוקסמיה] מתבטאת ביתר לחץ דם, הפרשה מוגברת של חלבון בשתן ובצקת ברגליים, לרוב במחצית השניה של ההריון, דהיינו אחרי שבוע 20..
מחלה חמורה – [פרה אקלמפסיה ועד אקלמפסיה ECLAMPSIA] כל הסימנים לעיל בחומרת יתר וכן פרכוסים של הגפיים, עיוורון, טשטוש הכרה ועד מות עובר ואף מות האישה ההרה.
בשלבי הביניים השונים ניתן למצוא כאבי ראש, טשטוש ראיה, פגיעה בתפקודי כבד, פגיעה בתפקודי קרישה עד כדי דימומים מאברים שונים כמו מהאף, פגיעה בתפקודי כליות, כאב בטן ימין עליונה בשל גודש בכבד וצבירת משקל בשל עודף נוזלים שאינם מתנקזים מן הגוף אפילו עד  2-3 ק”ג לחודש.
מוכר מצב חמור הקרוי תסמונת HELLP שכוללת ירידה במספר טסיות הדם [טרומבוציטים], הרס כדוריות דם ופגיעה בתפקודי הכבד  HELLP SYNDROME = Hemolysis, Elevated Liver enzymes, Low Platelets.

 

הפתופיזיולגיה של המחלה
בבסיס המחלה נצפית פגיעה בכלי הדם השונים, הן בגוף האישה והן בשליה. כלי הדם נהיים הן יותר צרים ומכווצים והן יותר חדירים לחומרים שונים. הצרות כלי הדם מביאה ליתר לחץ דם וחדירותם מביאה לבצקות, עקב בריחת מים מתוך כלי הדם אל הרווח הבין תאי. הפגיעה בכלי הדם היא שגורמת למעשה לירידה בתפקודים השונים שהוזכרו, לפגיעה באספקת הדם לשליה ולעובר ולפגיעה בהתפתחות. 
ההתכווצויות ופרכוסים, ממש כמו באפילפסיה [מחלת הנפילה], עלולות להופיע במהלך ההריון, לפני הלידה, בעת הלידה או בתוך 48 שעות לאחר הלידה.
 
קבוצות הסיכון
הסיכוי להופעת המחלה גבוה יותר בהריון ראשון, שבו המערכת הגופנית מתמודדת בפעם הראשונה עם נוכחות גוף זר – השילייה. בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר נמצאות נשים בגילאי הקצוות של תקופת הפריון: נערות בגילאי העשרה ונשים שעברו את גיל ה- 40.
גורמי סיכון נוספים הם:
• נשים הנושאות הריון מרובה עוברים
• נשים הסובלות מיתר לחץ דם כבר בחילת ההריון או לפניו
• סוכרת המופיעה בהריון [סוכרת הריונית]
• קרישתיות יתר או נטיה תורשתית לקרישתיות יתר [טרומבופיליה]
• מחלת כליות כרונית
• רעלת הריון בעבר
• עישון בהריון
• משקל יתר בהריון
 
אבחון המחלה וחומרתה
האבחנה הראשונית נעשית כאשר לחץ הדם גבוה מהנורמה לאורך שתי מדידות עוקבות, בהפרשים של שש שעות לפחות.
באבחנה המסורתית של רעלת הריון יש למצוא גם בצקת של הגוף, הידיים והפנים, וכן נוכחות של חלבון בשתן בכמות רבה מהנורמה.
מבחינים בין רעלת הריון קלה וחמורה:
רעלת קלה– כאשר לחץ הדם הדיאסטולי (הערך התחתון, שהוא לרוב 70-80 ממ כספית) אינו עולה על 100 מ”מ כספית, או שנמצאה נוכחות עקבות חלבון בשתן ברמה של +1, אין פיגור בגדילת העובר, תפקודי הכיליה של האם תקינים ואין פגיעה בקרישת הדם.
רעלת חמורה– כאשר לחץ הדם הדיאסטולי הוא מעל 110 מ”מ , נוכחות החלבון בשתן היא ברמה של +2 או יותר, וכאשר האישה מתלוננת על כאבי ראש, על הפרעות בראייה, על כאבים ברום הבטן או בבטן הימנית העליונה, או על מיעוט במתן שתן.
סימנים אלה מעידים על פגיעה בתפקודי הכיליה והכבד ו/או על ירידה תלולה במספר טסיות הדם.
 
הטיפול המועדף
נשים בעלות רמת הלחץ דם שאינה עולה על 135/85 ושאינה מלווה בנוכחות חלבון בשתן, יכולות להיות במעקב תוך כדי מנוחה בבית. יש לבדוק אותן פעמיים בשבוע, ולהסביר להן על הסימפטומים העלולים להצביע על החמרה במחלה. ההוראה לאשפוז היא כאשר לחץ הדם הוא מעל 140/90.
 
במהלך האשפוז יתבצעו הפעולות הבאות:
•       רישום מפורט של סיפור המחלה (אנמנזה).
•       בדיקה גופנית ומעקב יומי אחרי מצב האישה.
•       מעקב אחרי משקל האישה אחת ליומיים.
•       בדיקת שתן יומית לנוכחות חלבון.
•       בדיקת לחץ דם כל ארבע שעות.
•       בדיקת תפקודי הכיליה, הדם ותפקודי הכבד.
•       מעקב קפדני אחר מצב העובר, כולל ניטור (מוניטור) ובדיקת אולטראסאונד.
•       מנוחה מרובה.
•       תרופות להורדת יתר לחץ הדם.          
•       טיפול בחומרים נוגדי התכווצות במקרים קשים.
•       טיפול להאצת הבשלת ריאות העובר, כהכנה ללידה מוקדמת, יזומה או כתוצאה מהמחלה.
 
הסיבות לזירוז הלידה
כאשר קיים חשש שהעובר, ובעיקר ריאותיו, עדיין לא בשלים, הנטייה היא לדחות את הלידה עד שתושג בשלות.
אולם לעיתים, במצבים חמורים מאוד, אין ברירה אלא לסיים את ההריון מוקדם יותר, מתוך דאגה לבריאות האם וההכרה בכך שהמחלה בפני עצמה עלולה לגרום למות העובר.
יש חשיבות רבה בהערכה של מצב העובר והתפקוד השילייתי, בעיקר כאשר קיים חשש שיוולד פג, אם יוחלט ליילד את האם.
במקרים אלו יש לשקול מתן תרופות המזרזות את בשלות ריאותיו של העובר. מעניין לציין שדווקא במחלה זאת ישנה האצה טבעית בהבשלת ריאותיו של העובר.
לאחר הלידה חל לרוב שיפור מהיר במצב האישה, למרות שלעיתים המחלה עלולה להחמיר זמנית.

 

האם ניתן למנוע את רעלת ההריון?
אין דרך וודאית למניעת הופעת רעלת הריון אך נקיטה בספר צעדים עשויה בהחלט להביא לירידה בסיכון לפתח אותה:
דיאטת דלת מלח
שתיה מרובה [8 כוסות ליום
המנעות ממזון מטוגן
מנוחה מוגברת
הרמת רגליים
המנעות מאלכוהול, מקפאין ומעישון.

 

גלוי מוקדם
במקרים של סיכון יתר להתפתחות רעלת הריון ניתן לבצע בדיקת מעבדה המודדת את רמת החלבון העוברי בדמה של האישה ההרה. מדד אחר שיכול לנבא את בואה של המחלה הוא סמן הקרוי HCG. בדיקת אולטרהסאונד גם מסייעת לא רק במדידת ומעקב אחרי צמיחת העובר אלא הבודקת את זרימת הדם בעורקי הרחם באמצעות דופלר, בשבועות 20-24 להריון, הכלול במכשירי אולטרהסאונד משוכללים.