כלמידיה

כלמידיה – CHLAMYDIA TRACHOMATIS
תאריך: 27/04/2011
מחלת הכלמידיה, מחלה המועברת במגע מיני, נפוצה ביותר והשפעתה משמעותית על בריאות האישה, אך מעטים מכירים אותה.

המחלה נגרמת ע”י חיידק הכלמידיה טרכומטיס. מוכרים כיום כ 60 זנים של חיידק זה כשחלקם פוגעים באברי המין, אחרים – בלחמית העין ואחרים בדרכי הנשימה ובריאות.
בכל שנה מתגלים בארצות הברית כ-  4-3 מליון חולים חדשים בכלמידיה, לעומת כ – 750 אלף מקרי זיבה או 70 אלף מקרי עגבת.
ההידבקות במחלה עלולה להתרחש בכל גיל, אך אחוז החולים הגבוה ביותר נמצא בקרב אנשים בשנות העשרים לחייהם. 
במחקר שבו נבדקו כ – 13 אלף נשים בארצות הברית, רובן בגילאי 25-17, נמצא כי קרוב ל – 10% מהן נשאו את המחלה.
 
בישראל יש פחות דיווחים על המחלה, כנראה עקב חוסר מודעות אליה והיעדר בדיקה מתאימה במספר מעבדות.
בסקרים בשנות ה 70-80 נמצאה תחלואה בכלמידיה בקרב נשים פעילות מינית בשכיחות של 2%-3.25% ושל 13% בקרב גברים עם דלקת שופכה.
משנת 1966 עד שנת 2000 ירדו שיעורי היארעות כלמידיה בישראל מ-2.1 ועד 0.9 למאה אלף.
מאז שנת 2001 חלה עלייה רצופה בשיעורי היארעות כלמידיה בישראל שהגיעה לשיאה בשנת 2004, עם שיעור של 3.0 למאה אלף תושבים, אשר ייתכן שנבלמה בשנת 2005 עד לשיעור של 2.3 למאה אלף.
 
מהם סימני המחלה?
סימני המחלה מופיעים בדרך כלל כשלושה שבועות לאחר ההידבקות בחיידק, אך יכולים גם להופיע חודשים לאחר מכן. נשים עלולות לסבול מהפרשות צהובות, דימום באמצע תקופת המחזור, צורך גובר להטיל שתן ומופיעים צריבה בהטלת שתן, כאבי בטן עמומים וכאבים בזמן יחסי מין. רוב הנשים לא מרגישות כלל בדלקת ומגלות אותה בשלב מאוחר שיש כבר נזקים ממנה. 
גם אצל גברים תיתכן צריבה במתן שתן, וכן הפרשות מאיבר המין או נפיחויות וכאבים באשכים. גם פה, חציים של הגברים כלל לא מרגישים במחלתם.
 
מה מאפיין את המחלה ומהם סיבוכיה?
אצל נשים שנפגעו עלולה להתפתח דלקת צואר, דלקת רירית רחם וחצוצרות ודלקת קופסית הכבד. בהמשך עלולות להופיע הדבקויות ברחם, הדבקויות והצטלקות של החצוצרות והדבקויות סביבן וסביב השחלות. כל אלו עלולים להביא לכאבי בטן “בלתי מוסברים”, לעקרות ולהריון חוץ רחמי.
גם הסיכון שנשים הנושאות את המחלה ידבקו באיידס, אם ייחשפו לנגיף, גבוה פי שלושה עד פי חמישה מהרגיל. לעיתים מי שמשלמים את המחיר הם דווקא תינוקות, הנחשפים לחיידק בזמן המעבר בתלת הלידה. תינוקות אלה עלולים ללקות בדלקת ריאות או בדלקת של לחמית העין. [תנוקות מקבלים טיפות עינים מיד לאחר הלידה למניעת בין השאר מחלה זאת].
 
איך מאבחנים את המחלה?
הקושי העיקרי שמציבה המחלה הוא באבחון. כ – 75% מהנשים הנושאות את המחלה הן
א-סימפטומטיות וכך גם כ – 50% מן הגברים. החולה יכול לשאת את החיידק בגופו חודשים אחדים, בלי להיות מודע לכך. בתקופה זו הוא עלול להפיץ את המחלה הלאה. אבל גם במקרים שבהם לא ניכרים כל תסמינים למחלה, היא עלולה לגרום נזק.
 
ניתן לאבחן את המחלה בכמה דרכים:
  • בדיקת דם לנוגדנים – בדיקה שאינה מדויקת
  • בדיקת תרבית – הינה הבדיקה המדוייקת והאמינה ביותר, אך היא מחייבת מערך מעבדתי צמוד, מיומנות בלקיחתה והקפדה על הובלתה למעבדה בקרור . בנוסף היא פולשנית ואינה נעימה.
  • בדיקת אנטיגנים בדגימות הרקמה – בדיקה שאינה מדויקת ואינה אמינה דייה.
  • בדיקה בשיטות ביולוגיה מולקולרית PCR – המזהה את הגנים של החיידק בשתן של הנבדק. הערכה מכילה אנזימים המשכפלים את חלקי הגנום של החיידק וכך מצליחים לזהות אותו, גם אם הוא נמצא בכמות קטנה ביותר. יתרונה של בדיקה זאת הוא שאינה פולשנית וכן ביכולתה לשפר את הסיכוי לאתר את החיידקים בהשוואה לבדיקות שהיו נהוגות עד היום.
    יתרון נוסף לבדיקה זו הוא הפשטות באיתור גברים שהם נשאים של חיידקי כלמידיה. במחקר שנעשה בארה”ב בקרב כ- 5,100  מתבגרים ממין זכר ללא תסמינים, נמצא כי 5.3% מהם נושאים את המחלה. טיפול יעיל בגברים אלו ימנע הדבקה של נשים ויקטין את תפוצת המחלה בעולם.
המגבלה בבדיקה זאת היא שלוקח עד 3 שבועות לקבל תשובה. דרושה פריצת דרך בפיתוח בדיקה שתהיה גם אמינה כמו זאת אך גם מהירה.
לאור הקשיים שמעמיד האבחון של החיידק רבים נוהגים לטפל במחלה על פי התסמינים ולוותר על זהוי החיידק.
 
כיצד מטפלים במחלת הכלמידיה?
מספר טיפולים אנטיביוטיים אפשריים כיום:
  • טבליות ממשפחת הטטרציקליניים – דוקסילין, מינוצין 2 טבליות [100 מיליגרם כ”א] ליום למשך 10 ימים או יותר. ראוי לומר כאן שאת טבליות הטטרציקלינים נוטלים אחרי ארוחה מלאה, עם כוס מים מלאה ויש להיות במצב מאונך במשך 3 שעות לאחר מכן ולא לשכב, מחשש לגרימת נקב בושט.
  • טבליות אזיטרומיצין (אַזֵניל, זֵטוֹ) 4 בבת אחת, חד פעמי לפני ארוחה. מנה חד פעמית זאת מספיקה להיספג בתאי הגוף וריכוזה בהם נותר גבוה מספיק במשך עשרה ימים, עד לחיסולו המוחלט של החיידק.
  • טבליות אריתרומיצין 250 מ”ג 4 ליום 10 ימים במיוחד לנשים הרות שאסורות בלקיחת הטטרציקלינים והאזניל.
  • טבליות ממשפחת הקוינולונים למשך 10 ימים.
לעתים יש לחזור על הטיפול האנטיביוטי פעם אחר פעם שכן התנהגות חיידק זה ואורח חייו והתרבותו שונים מאלו של שאר החיידקים. חיידק זה מתרבה כל 72 שעות לעומת שאר החיידקים שעושים זאת כל כמה דקות. היות שהאנטיביוטיקה מסוגלת לפגוע בחיידק ברגע מאד מסוים במעגל התרבותו, הרי שבמקרה זה נדרש לקחת את האנטיביוטיקה למשך זמן ארוך יותר.
 
סקירה ומניעה
בארה”ב חלה חובת ביצוע בדיקת סקירה לכלמידיה לכל הנשים הפעילות מינית והשייכות לקבוצת הסיכון למחלה. הבדיקה מומלצת גם לנשים הרות, כדי למנוע את הדבקת התינוק בזמן הלידה.
נשים בהריון
גיל מתחת ל 24 שנים
מעל גיל 25 עם גורמי סיכון
נשים שלא בהריון
גיל 24 שנים ומתחת לו הפעילה מינית
מעל גיל 25 הפעילה מינית עם גורמי סיכון
 
אין עדיין המלצות בנוגע לביצוע בדיקות סקירה בקרב גברים, אך ברור כי אם גברים הסובלים מהמחלה לא יאובחנו ויטופלו, הם ידביקו את בנות זוגם.
יש החולקים על המלצות אלו בישראל שכן תמונת המצב בישראל אינה קשה כמו בארצות הברית. ההערכה היא כי רק כ- 3%-2% מהאוכלוסייה הצעירה לוקים במחלה. 
 
בישראל אין חובת ביצוע בדיקות סקר כאלו.
 
 
 

כל הזכויות שמורות © לד”ר שרגא וקסלר ול-“שער” – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע

באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,

אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון “שער” 03.6956867 ימים א’-ה’ משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים