הורמונליים

הכתבים הקדומים ביותר מתארים טכניקות למניעת הריון, ואף על פי שרובן אינן יעילות, הרי כמה אכן מונעות הריון במידה מסוימת.
רוב השיטות המודרניות, שורשיהן נעוצים בעבר, ואם נסקור את מאבקה של החברה עם הדילמה העתיקה הזו, יקל עלינו להבין את הבעיות הכרוכות במניעת הריון.
בתולדות אמצעי המניעה יש צדדים משעשעים ומחרידים גם יחד, אבל יותר מכל הן מבהירות לנו את השקפת החברה לגבי מעמד האישה ותפקיד המין.
התפתחות הגלולה למניעת הריון היא אחד האמצעים מרחיקי הלכת ורבי ההשפעה החברתית של המדע המודרני. גלולה זו היא התכשיר הרפואי הנפוץ ביותר, והפופולריות שלה היא הוכחה להיקלטותה ולהשפעתה החברתית הכבירה.

 

יתרונות הגלולות
קל להבין מדוע הגלולה מקובלת כל-כך. מלבד עיקור, היא האמצעי היעיל ביותר המונע הריון לא רצוי; מידת יעילותה מתקרבת ל- 100 אחוזים. לאמיתו של דבר, הרבה נשים הרו כי שכחו ליטול את הגלולה ולאו דווקא בגלל חוסר יעילותה. אף על פי שעדיין נותרו שאלות רבות ללא מענה, נראה שהגלולה היא אמצעי בטוח, יחסית. השפעתה המונעת הריון היא השפעה הפיכה, ולכן היא יעילה לתכנון המשפחה. האישה פטורה מלסמוך על הבטחותיו של בן זוגה ומלהתעסק בהכנות מייגעות. ואף על פי שאנשים מסוימים כינו את הגלולה בשם עלבון לפיסיולוגיה של האישה, והוכיחו את השפעותיה החמורות ולפעמים הקטלניות, נראה שיתרונות הגלולה עולים על סיכוניה הידועים.
בתקופה שבה התפוצצות האוכלוסין גוברת והולכת וחלים שינויים באורח החיים של הפרט, נעשה הפיקוח על הילודה לנושא חשוב יותר ויותר. החירות המינית הגוברת כרוכה בהרחבת הידע על אמצעי מניעה. כמעט כל אדם מסוגל, וללא ספק זכאי, לעשות שימוש בגופו כטוב בעיניו. כדי לממש את הזכות הזאת, חובה על האישה להבין כיצד פועל גופה. אם את רוצה לנהל את חיי המין שלך עפ”י רצונך, צריך שתהיי מסוגלת להסתייע באמצי המניעה השונים. ככל שיודעים יותר, כך גדלות אפשרויות הבחירה.

 

 

החיפוש אחר אמצעי מניעה הנלקח בפה התחיל לפני מאות שנים. נשים בלעו זרניך וסטריכנין כדי למנוע הריון. הרעלים הללו קטלו מן הסתם יותר נשים מכפי שהיו קוטלים ההריונות עצמם.
תגלית הגלולה המודרנית מבוססת על עובדה טבעית פשוטה וברורה: אישה הרה אינה מסוגלת להרות פעם נוספת בזמן הריונה. ההורמונים הנוצרים בשחלות אחראים להתפתחות סימני המין המשניים של האישה. התפקיד שממלאים ההורמונים האלה בקיום ההריון או מניעתו, התברר במאה העשרים.
מדען גרמני גילה, שאם אחרי הביוץ מוציאים מהשחלה את הגוף הצהוב המפריש פרוגסטרון – מונעים את השרשת הביצית המופרית. ומאידך גיסא, אם אין נוגעים בגוף הצהוב, הביצית תשתרש, אבל ביציות אחרות לא תתפתחנה בשחלה ולא תחרוגנה ממנה.
בסוף שנות העשרים קבעו חוקרים אמריקאים שהפרוגסטרון הוא המרכיב הפעיל בגוף הצהוב והוא מקיים את ההריון של ביצית שחרגה והופרתה. בשנת 1929 בודדו את ההורמון אסטרוגן מזקיק גראף של שחלת עכבר. תחילה הופק הפרוגסטרון רק מחיות בכמויות קטנות, ואח”כ זוקק. לכן היה מחירו יקר, יחסית, והוא היה פעיל רק בצורת זריקות. בשנת 1944 התגלה שאפשר לייצר פרוגסטרון סינתטי מסטרואידים צמחיים המצויים בשורשי תפוחי-אדמה מקסיקניים. תגלית זו אפשרה לייצר פרוגסטרון פעיל בצורת גלולה לבליעה שמחירו אינו יקר, יחסית.
משניתן היה להשיג את ההורמונים, נחקרו השפעותיהם על הפרעות הווסת ועל מניעת הביוץ. בשנת 1953 דיווח ד”ר פינקוס, שאפשר לבלום את הביוץ אצל חיות ע”י פרוגסטרון סינתטי. ממצאים אלה מצאו להם תימוכין במחקרו של ד”ר רוק, שבדק קבוצת נשים מתנדבות באזור בוסטון. בשנת 1956 נערכו מחקרי פורטו-ריקו המפורסמים על גלולת האנוביד, המכילה גם אסטרוגן וגם פרוגסטרון. הוכח שהגלולה מונעת הריון בצורה יעילה, ואחרי 4 שנים הוצאה לשוק בארצות הברית הגלולה הראשונה למניעת הריון, האנוביד 10, עם הגבלה שאין להשתמש בה יותר משנתיים ברציפות. ארצות הברית הייתה, לפיכך, המדינה הראשונה שבה אושר שימוש המוני בגלולה, וחברות אמריקניות החלו לשווק אותה באופן מסחרי. בבריטניה נעשתה בדיקה של הגלולה בניסוי גדול בשנת 1960 ובשנת 1966 הותר שם השימוש ההמוני בגלולה.

 

תפוצת הגלולות
כיום, ארבעה עשורים לאחר הצגת הגלולה, משתמשות בה כיום מעל 100 מיליון נשים ברחבי העולם. הגלולה נחשבת כאמצעי הורמונלי, הפופולרי ביותר בתכנון המשפחה.

הגלולות בהן משתמשים כיום, מכילות מינון הורמונלי נמוך יותר מהגלולות הקודמות. פרט להיותן יעילות במניעת הריון כגלולות הקודמות, הגלולות בעלות המינון ההורמונלי הנמוך בטוחות יותר לשימוש ומאפשרות ביתרונות נוספים אותם אפרט בהמשך.
הדור הראשון של הגלולות הכיל פי 10 פרוגסטין ופי 4 אסטרוגן ביחס לגלולות הנפוצות כיום.
מהגלולה הראשונה שהותרה לשימוש ועד היום נערכו מחקרים רבים שהתרכזו ברובם בקביעת המינון הנכון של מרכיבי הגלולה, ובמניעת תופעות לוואי. כיום מצויות בשוק גלולות שמבחינת ההרכב הכימי אפשר לסווג אותן לשני סוגים: גלולות משולבות, המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון, וגלולות המכילות פרוגסטרון בלבד הנקראות גלולות מיני.
הגלולה לא נועדה רק למנוע התעברות, אלא גם לאפשר לבני זוג להוליד את מספר הילדים הרצוי להם במרווח זמן הנראה להם נוח, בהתאם למצבם החברתי והכלכלי. מסיבות כלכליות וחברתיות שונות, הגבלת גודל המשפחה והמרווח האופטימלי בין ילדים הם צורך הכרחי להרבה זוגות.
כיום נפוצים בשוק מעל 20 סוגים שונים של גלולות למניעת הריון, כאשר רובם כוללים בכל טבליה את שני ההורמונים (אסטרוגן ופרוגסטרון), ויש גלולות המכילות פרוגסטרון בלבד ונקראות גלולות מיני. שתי השיטות יעילות מאוד, אולם הסוג השני נפוץ פחות בגלל שאחוז סיכון ההריונות איתו קצת יותר גבוה.
מצאתי* שבישראל משווקים כ- 12 סוגי גלולות, השייכים לשלוש דורות מבחינת כמות ההורמונים. בנוסף קיים סוג המכיל פרוגסטרון בלבד המיועד לנשים מיניקות או לאלו שאסורות באסטרוגן. הגלולות הנפוצות ביותר והמומלצות ביותר ע”י רופאי נשים הן אלה המכילות כמות הורמונים נמוכה, מהדור החדש, אלה הן הגלולות המשולבות המכילות את שני ההורמונים בכל טבליה, זאת כמובן המלצה והתאמת הגלולה לכל אישה תיעשה ע”י גניקולוג בלבד.

 

מיום שנברא האדם נחשבה ההתעברות לאחת מתופעות החיים המסתוריות ביותר. למרבה הפלא, רק במאתיים השנים האחרונות הוכחו בצורה מדעית העובדות הנוגעות לתהליך ההפרייה. בשנים הרבות מספור שקדמו לזמן הזה, שימוש אגדות רבות פיצוי לחוסר הידע. גם כיום מספר מפתיע של בני אדם עדיין דבק באגדות המסבירות מניין באים התינוקות לעולם.
כבר בשלב מוקדם מאוד הבינו בני האדם שיש קשר מסתורי בין הווסת ובין ההתעברות. הם ראו שנשים הרות אינן מדממות, אבל לקשר הזה ניתן פירוש לא נכון. את הדימום קישרו למחלה, ואת העדר הדימום – לבריאות תקינה. לכן היה להם ברור שהמצב הנורמלי והבריא הוא זה שבו האישה אינה מדממת, דהיינו: מצבה הטבעי של האישה הוא ההריון.
ההודים הקדמונים האמינו ששלושה מרכיבים עיקריים דרושים להיווצרות התינוק. האב מספק את הנוזל הלבן שממנו נוצרים המוח, לובן העיניים והעצמות, האם מספקת את הנוזל האדום שממנו נוצר העור, השיער וקשתית העין, מה שמותיר לאל לברוא את הבעות הפנים, את הראייה, השמיעה, הדיבור והתנועה.
סברה אחרת על מסתורין ההתעברות מופיעה בקוראן: האדם נוצר מ”תמצית מובחרת” של חומר, ואח”כ שמים אותו בצורת זרע “במקום בטוח”. הזרע נוצר בתוך קריש-דם, והדם הקרוש הופך לבשר. בלשון פשוטה: בני האדם הם גושים של חומרים שונים שהתפתחו והפכו לדם קרוש.
לעיתים קרובות מאוד ייחסו את סגולת ההפריה לבעלי חיים ולבעלי כנף. כיון שהאמונות הללו נוסחו במילים ציוריות, חדרו רבות מהן אל האגדות ואל הפולקלור, והתשובות שניתנו הניחו את דעתם של הרבה אנשים במשך דורות רבים.
בדרך כלל סיפרו אגדות אלה על יצורים שניחנו בכוחות על טבעיים, ועל ציפורים המקיפות אותם ומגוננות עליהם. ההודים והמצרים הקדמונים חשבו שהמגלן (עוף דמוי עגור) מביא את הילדים לעולם. לפיכך היו הזוגות הצעירים מתפללים ללהקות העופות הברוכים האלה. העגור והפרפר מילאו תפקיד דומה באגדות היפנים.
הטבטונים הקדמונים המציאו את האגדה שהאריכה ימים יותר מכל האגדות. הם האמינו שהחסידה מביאה ילדים לזוגות צעירים והתמונה המוכרת של חסידה המתעופפת אל מחוז חפצה ובחיקה תינוק קטן – תמונה זו נשארה עימו עד היום. מלבד זאת היו סבורים הטבטונים שכדי למנוע הולדת ילדים נוספים במשפחות גדולות יש להרחיק את החסידה הזאת. כאשר השיטה
הזאת נמצאה בלתי יעילה, התפתחה התיאוריה שהחסידה עפה רק בחשכה ותינוקות נולדים בזמן החשיכה.
האמונה בחסידה הלכה והתפשטה. בחלקים גדולים של מזרח ומערב אירופה – האמינו אנשים בסיפור הזה. כמה מפרטי הסיפור היו מבולבלים ואפילו סותרים זה את זה. לדוגמא – האנשים האמינו שבחורף  עפה החסידה אל ארצות החום, בעיקר למצרים, ובאביב היא חוזרת. ברור שתינוקות נולדו גם באביב, ועובדה זו לא התיישבה עם אגדת החסידה. ואף על פי כן,אפשר שהייתה איזו מחזוריות בחיי האנשים האלו , מחזוריות שהיה בכוחה להסביר את הסתירה הגלויה. באותם ימים התעברו רוב הנשים בשלהי הקיץ. ההסברים המוקדמים לתופעה זו גרסו, שבחורפים הארוכים האנשים עייפים יותר. מאוחר יותר מצאו החוקרים כי האנרגיה הנפלטת מחום הקיץ גדולה יותר מזו הנוצרת בחורף, והיא מגבירה את הפוריות. וכיון שהתעברות בשלהי הקיץ משמעה ילידת ילד באביב, נולדו רוב התינוקות באביב בזמן שהחסידה הייתה אמורה לשוב מנדודיה.
האנשים האמינו בחסידה באמונה שלמה. משפחות חדשות היו מקימות עבורה קן על גג ביתן, בתקווה שתעניק להם ילדים רבים. על הילדים הראשונים שנולדו במשפחה הוטל לשים סוכר על אדני החלונות, ובאמצעותו לפתות את החסידה לעוף אל ביתם.
בתרבויות המודרניות המשמרות את אגדת החסידה, היא משמשת חומר לסיפורי ילדים. החסידה נחשבת לעוף המסמל את השמחה, שהרי אין היא מטילה אימה ולפעמים יש בה טיפשות חביבה. היא דמות המתאימה לסיפורי ילדים, ולאמיתו של דבר אין בה נזק כל עוד מספרים לילדים את האמת בסופו של דבר.
אנשי פפואה היו קרובים אל האמת יותר מכל האחרים. אף על פי שאנשים בורים אלו חשבו שהאישה מתעברת מרחיצה במעיינות המאוכלסים צלופחים, הרי מיעוט נאור בתוכם האמין שהזרע הנפלט מהגבר הוא הגורם הראשוני להפריה. בשרו ודמו של הילד נוצרים מהצטברות של זרע , ולכן היו סבורים שאפשר להרות רק אחרי מגע מיני חוזר ונשנה. השקפה זו סיפקה לאנשי פפואה מניע חברתי לקיום יחסי מין לעיתים קרובות ובמרץ רב, ומטבע הדברים מצאה לה מהלכים רבים.
לפני אלפי שנים הייתה רווחת הסברה שימי הווסת הם ימי הפוריות, בכמה תרבויות הייתה מקובלת הדעה שהווסת נועדה לבשר על שניים או שלושת הימים שבהם יש להפרות את האישה. כיום ברור כי הייתה זו טעות וההפך הוא הנכון – ימי הדימום החודשיים הם פחות פוריים מכל הימים האחרים.
התרבות היוונית לא ראתה כל הקשר בין הווסת והולדת ילדים. ההולדה נחשבה למתנה שמעניק האל מדי שנתיים. למרבה הפלא, קישרו היוונים בין ההנקה ובין ההולדה. סבורים היו שאין האישה מסוגלת להרות בזמן שהיא מיניקה, ולכן מעניק האל את מתנתו רק לנשים שאינן מיניקות. לפיכך הניקו נשים רבות את ילדיהן זמן רב יותר מכפי הצורך, בתקווה שלא תהרינה. בגלל ההשקפה המקובלת הזאת, היו הנשים נתונות תמיד במצב המשעבד של הריון או הנקה, וכיון שבמצבים אלה אין הווסת מופיעה, הרי לרוב הנשים לא הייתה ווסת סדירה וכאשר הופיע דימום, ראו בו תופעה לא תקינה, המצביע על מחלה. עד 1930 לא הבינו בצורה יסודית ומלאה לא את מחזור הווסת ולא את דפוס הביוץ וזיקתו אל מחזור הווסת. התגלית כי הביוץ מתרחש בין 12-16 ימים בערך לפני כל ווסת אפשרה את חישוב “הימים הבטוחים”. אלה הם הימים שלפני הווסת, בזמן הווסת ואחריה, בהם יכולה האישה לקיים יחסי מין ללא חשש מפני הריון.
כיום, כאשר ניתנת לנשים הברירה הן מבחינה אישית והן מבחינה פוליטית ללדת פחות ילדים או לא ללדת כלל, הרי יותר ויותר רואות בווסת ברכה. גם נשים הנוקטות אמצעים למניעת הריון וגם נשים שאינן נוקטות כל אמצעי – הווסת משמשת להן סימן שחלף עוד חודש בלי שהתעברו.
ד”ר ט.בארי – הוא שעשה, בסופו של דבר , את הצעד המכריע, כאשר גילה שהתחברות הביצית והזרע יוצרת את התא הראשון של העובר .  מאותו זמן ואילך היו אנשי המדע תמימי דעים לגבי תפקידי הזרע והביצית בהתעברות.
כל אדם נוצר מגורמים גנטיים העוברים אליו באמצעות אביו ואמו. הזרעון הוא האמצעי להעברת הכרומוזומים מהאב ולהתחברותם עם ביצית האם, הנושאת את המחצית האחרת של הכרומוזומים, התחברות הביצית והזרע יוצרת את העובר,ובסופו של דבר את האדם.
מאז תגליתו של בארי לא הצליח המדע לתת להדיוטות הסבר נאות על ההפריה. שנים רבות הוסיפו ההמונים להאמין באגדות ובסיפורי מעשיות גם כאשר יכלו להשיג מידע נכון ללא קושי, משלה הבורות בכיפה, וכמה סיפורים ישנים אף לבשו צורות חדשות כדי להסתגל אל העולם המודרני. החסידה הייתה אחד העופות ששרדו מעידן הבורות. בארצות רבות הייתה האישה העומדת ללדת עוזבת את ביתה כדי להיכנס לבית החולים או לביתה של מיילדת. אם הייתה האישה אם לילדים, לעיתים רחוקות היו אומרים להם את הסיבה האמיתית  להיעדרות האם. בד”כ נהגו לומר שהאם תיעדר כמה שבועות ובפרק זמן זה תבוא החסידה ותביא להם תינוק חדש. כאשר חזרה האם אל משפחתה , עדיין נראתה כמו אישה הרה בגלל הימתחות שרירי הבטן והגדלה הרחם, וכיון שבבואה נראתה האם כמו בצאתה , האמינו הילדים באמת ובתמים שהחסידה הביאה להם את האח או האחות.

 

רוב הנשים יכולות להשתמש בגלולה למניעת הריון. צריך שתהיה לאישה נכונות מספקת לקחת את הגלולה יום  יום. הגלולה אסורה לנשים הסובלות מבעיות רפואיות מסוימות והיא מתאימה במיוחד לנשים הרוצות למנוע הריון בכל מחיר ואינן מוכנות לבצע הפלה מלאכותית. הגלולה היא אמצעי מניעה מצויין לנשים המקיימות חיי-מין פעילים וגם לנשים הסובלות מווסת מכאיבה או ממתח קדם ווסתי.
אישה שהחליטה כי ברצונה להתחיל להשתמש בגלולות למניעת הריון, חייבת ללכת לרופא נשים. יש לכך הטיה חברתית, כפי שמציין איניס במאמרו כיוון שלא ניתן לקבל גלולות ללא מרשם מרופא נשים. הרופא הוא זה שמתאים לכל אישה את הגלולות המתאימות לה והמשפיעות עליה ביעילות, עם תכולה של הכמות הקטנה ביותר של אסטרוגן, ההורמון הנקבי. ההתאמה נעשית לרוב לאחר בדיקה גניקולוגית של הרופא וראיון קצר על מנת לוודא שאין מחלות שימנעו את השימוש בגלולה, תוך כדי התייחסות לגורמים כמו עישון, אורח חייה של האישה, עור בעייתי וכו’.
לאחר התאמת הגלולה על האישה לגשת לבית המרקחת על מנת לרכוש את הגלולות.

 

היבטים חברתיים
מרגע שהחלטנו להתחיל לקחת גלולות, ההיבט החברתי אינו נעלם לאחר ההתאמה הראשונית כיוון שעל האישה לחזור אל הרופא בכל שלושה חודשים על מנת לחדש את המרשם, ופעם בחצי שנה לעבור בדיקה שגרתית כדי לוודא שאין בעיות מיוחדות, וכל זאת בהנחה שהרופא אכן התאים לנו את הגלולה הטובה ביותר ולא התעוררו תופעות לוואי מיוחדות.
הביקור הראשון של נערות צעירות אצל רופא נשים מלווה בד”כ בחשש מסוים הנובע מתוך אי ידיעה, לעיתים הנערה מגיעה עם אמה ולעיתים הנערה מגיעה עם חבר/ה מבלי ליידע את הוריה וחוששת שהדבר יוודע להוריה.
בכל מקרה, מרגע ההחלטה להתחיל לקחת גלולות, מדובר בתהליך חברתי, שהרי גם ביום יום עלינו לזכור לקחת את הגלולה בכל יום ועדיף אפילו באותה השעה.
הגלולות מופיעות בחפיסות המכילות 21 גלולות או בחפיסות המכילות 28 גלולות, שמתוכן 21 גלולות מכילות הורמונים ו- 7 גלולות דמה.
את החפיסה הראשונה של הגלולות מתחילים לקחת ביום הראשון לווסת. ממשיכים ליטול את הגלולה מדי יום ביומו, רצוי אחת ל- 24 שעות, במשך 3 שבועות.
אם משתמשים בגלולות המופיעות בחפיסה של 21 גלולות, יש לעשות הפסקה של שבוע, ולהתחיל את החפיסה הבאה כעבור 7 ימים. בהפסקה שבין חפיסה לחפיסה יופיע הוסת, שלרוב נמשך כ- 3-4 ימים. אם משתמשים בגלולות המופיעות בחפיסה בת 28 גלולות, נוטלים 28 גלולות שמתוכם 7 גלולות אינן מכילות הורמונים שבמהלך נטילתן יופיע מחזור הוסת ואת החפיסה הבאה מתחילים מיד עם תום הקודמת. מטרת אריזה זו של גלולות היא ליצור שגרה, שבה נוטלים גלולה מדי יום ביומו ללא הפסקה.
אם מתחילים בשימוש בגלולה בימים הנכונים היא משפיעה מיד ואין צורך באמצעי מניעה נוסף. יוצאת מן הכלל היא גלולת המיני (המכילה פרוגסטרון בלבד) שאז יש להשתמש באמצעי מניעה נוסף בשבועיים הראשונים של השימוש בגלולה מסוג זה.
על פני השטח נראה אולי כי ההחלטה להתחיל לקחת גלולות למניעת הריון כורכת בתוכה נטל מסוים אך אם נבחן את הדברים נראה כי טכנולוגיה זו משחררת את הנשים גם ממגבלות הגוף שלנו, שהרי הגוף שלנו מאפשר לנו לעשות דברים רבים אך בגבולות מסוימים. כאשר מקיימים יחסי מין שלא על מנת להרות יש לדאוג לאמצעי מניעה מכל סוג שהוא, שהרי הגוף לא מייצר לבדו את ההורמונים המתאימים למנוע הריון, אלא את ההיפך. הגלולה משחרת אותנו מדאגה זו, כיון שאישה הנוטלת גלולות למניעת הריון בטוחה כמעט ב- 100% (גם אם שכחה לקחת גלולה או שתיים במהלך החודש). הדור החדש של הגלולות מאפשר לנשים להשתמש בגלולות במשך שנים רבות. מחקרים שנעשו לאחרונה מוכיחים כי רצוי להפסיק את השימוש לזמן מה כל פרק זמן מסוים, ומקובל המליץ על הפסקה כל חמש שנים.

בעשרים השנים האחרונות חלה מעין מהפכה מינית בכיוון של יתר מתירנות ופתיחות מינית, הודות להתפתחות תרבותית שחלה בהשקפות ובהגדרת הערכים בחברה שלנו, וכן ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפשרות שליטה על חיינו המיניים, ותכנון המשפחה.
אך למרות שכיום נשים נעשות יותר חופשיות מבחינה מינית, עדיין יש הבדל ניכר בעמדות ובהתנהגות המינית בין גברים ונשים.
האינטראקציה המינית בין גברים ונשים מבוססת על שני אלמנטים מנוגדים. הקשר המיני מהווה קרקע הן לשיתוף פעולה, התמזגות והדדיות והן למאבק כיבוש ואלימות. בשפה המתייחסת למין ניתן לראות שתי התייחסויות אלה: “לעשות אהבה”, להתעלס לעומת “לזיין”, “לדפוק”. ההתייחסות התוקפנית למין קשורה קשר אמיץ למבנה האישיותי הסטריאוטיפי של הגבר החזק, הכובש בכוחו וברצונו את האישה הפסיבית הנכנעת.
מאז המצאת הגלולה למניעת הריון, השימוש הנרחב בה מצביע על נסיון מצד הנשים לשבור את התפיסה המקובלת שגברים מעוניינים במין ונשים לא, שהרי לא רק נשים שיש להן בן זוג קבוע נוטלות באופן קבוע גלולות למניעת הריון.
אחד השינויים שחלו בעקבות המהפכה המינית, הוא הלגיטימציה של לחפש ולהרגיש סיפוק מיני. ההנחה שגברים הם יצורים יותר מיניים מנשים מקבלת פחות ופחות חיזוק במציאות. ואומנם, אנו עדים לשינוי ולפתיחות רבה יותר של נשים, למשל בקיום יחסי מין לפני הנישואים והתנסות עם יותר מבן זוג אחד. אך יש משהו מטעה בשינויים אלה, המצביעים כביכול על שחרור האישה ועל שוויוניות מינית בין גברים ונשים. נראה שהיום יותר פשוט להיכנס עם גבר למיטה מבלי לחכות לחיזור ארוך ומבלי להרגיש רגשי אשמה כבדים, אך מה שקורה באינטראקציות המעודנות והרגישות של הקשר המיני אינו ניתן לשינוי כה מהיר, ועדיין מושפע מציפיות וערכים הקשורים בזהות המינית הסטריאוטיפית של גברים ונשים. ההתרכזות ביחסים היא עדיין לרוב סביב סיפוקו של  הגבר, ונשים עדיין לא השתחררו מהתחושה שביחסי מין הן מעניקות משהו לגבר ולאו דווקא לעצמן.
משעה שיכלו נשים לשלוט על הילודה בעזרת אמצעי מניעה והפסקת הריון, חדרה גם הדילמה של הבחירה לתחום מרכזי בחייהן. מערכות היחסים שהגדירו באופן מסורתי את הזהות הנשית, שוב אינן נגזרות מראש מעצם העובדה  שהאישה היא היולדת, אלא הם פועל יוצא של החלטה שבשליטתן. שחרור הנשים מפסיביות ומהבלגה על מיניות, שכבלו אותן מאות בשנים ביחסי תלות, מתיר להן לשאול מה הן רוצות ולהשיב על כך בכוחות עצמן. אף על פי כן, גם אם החברה מאשרת בפומבי את זכותה של האישה לבחור עבור עצמה, מימושה של ברירה כזו מביא אותה אישית לקונפליקט עם המוסכמות הרווחות ביחס לנשיות, ובמיוחד עם התפיסה כי קיים שוויון ערך מוסרי בין טוב לבין הקרבה אישית.
הקונפליקט בין העצמי לבין האחר מהווה בעיה מוסרית מרכזית לדעת נשים, ומציג דילמה שפתרונה דורש השלמה בין תכני הנשיות לבין תכני הבגרות. בהעדר השלמה כזו הבעיה המוסרית אינה יכולה להיפתר. “אישה טובה” מצניעה את העמידה על זכויותיה בהתחמקות, ומתנערת מאחריות בטענה שעליה לענות על צרכי האחרים בעוד ש”אישה רעה” מתנערת או מוותרת על המחויבות, שכופה עליה להתכחש ולבגוד בעצמה. הקונפליקט בין חמלה לאוטונומיה, בין מעלה טובה לעמדת כוח – זוהי בדיוק הדילמה שהקול הנשי מתחבט בפתרונה – להשיב את העצמי וליישב את הבעיה המוסרית בדרך שאיש לא ייפגע, לא אני ולא האחרים.
כאשר אישה שוקלת אם ללדת, להפסיק הריון או ליטול גלולות למניעת הריון, היא דנה בהחלטה אשר משפיעה גם על העצמי וגם על האחר, כיוון שהבחירה נתונה בסופו של דבר בידי האישה ולכן האחריות על ההחלטה רובצת עליה, מעוררת הבחירה הזו את הצורך להכריע בשאלות בעייתיות ביותר.
כאשר הנשים משתחררות מן החשש של חוסר שוויון, הן יכולות לבטא בגלוי שיפוט שקודם נבלם. השיפוט שמופיע לבסוף בקולן של הנשים אינו נובע מעקרונות מוסר חדשים, אלא מהווה ביטוי למוסר שהשתחרר מהאילוצים שנכפו עליו קודם, שבלבל את השקפתן ומנע את ביטויה. הנכונות להביע דעה ולקחת אחריות נובעת מהמודעות למחיר הפסיכולוגי שגובה הפעולה הבלתי ישירה לעצמי ולאחר ובסופו של דבר למערכות יחסים. נשיאת האחריות כוללת, אם כן, תשומת לב ודאגה לעצמי ולאחר כאחד.
שכלול האמצעים למניעת הריון והשתכללותן של השיטות למניעת הריון, מאפשרים לנשים היום, יותר מבעבר, לתכנן את חייהן ולהפריד בין חיי המין לבין הולדה ואימהות.
גישתם של ביו-סוציולוגים כי השוני הביולוגי הוא המנחה את ההבדלים בין המינים, אינה פותרת אותנו מן הצורך לברר באיזו צורה יש לקחת בחשבון הבדלים ביולוגיים אלה, האם ע”י התמודדות איתם ויצירת פתרונות חדשים, או בהתרפקות על המערכת המסורתית ה”משתפת פעולה” עמם. נראה כי היום, הנורמות המתרופפות לא מאפשרות פתרונות אחידים ולכן הספקות מרובים. ה”מחיר” של שינוי במעמד האישה אינו משתקף רק במימד הכספי של העניין, אלא בעיקר ברגשות המתעוררים, בשינוי יחסים עם קרובים וידידים, ובתחושה של חיפושי דרך אינסופיים. לחיפושי דרך אלה יש ביטוי חזק יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, שכן הן נמצאות בחזית בה מתרחשים השינויים המשמעותיים ביותר. עליית השכלתה, השתתפותה הגוברת בכוח העבודה, שימוש באמצעי מניעה (ללא תלות בבן זוג), המאפשר ניתוק בין תפקידי ההורות לבין יחסי המין ועוד ערכים המטפחים ציפיות חדשות – כל אלה שמים את האישה במוקד של שינויים המצריכים התאמה של נורמות חדשות.
דרישת הנשים לשינוי בכיוון של שבירת סטריאוטיפים מיניים נתפסת לעיתים כמלחמה נגד הגברים – כאילו הגברים הם תומכי הסטטוס קוו ורק הם יפסידו מכל שינוי. למעשה, הרווח של הגברים משחרור מהנורמות הללו הוא אולי סמוי משל הנשים, אך לא פחות משמעותי.
הגברים, על אף מעמדם “החזק”, כבולים בלחצים המגבילים את תפקודם, את הביטוי העצמי שלהם ואת סוג הקשרים שהם מפתחים עם בני מינם והמין השני. טעות היא לחשוב ששחרור האישה פירושו שהאישה תהיה דומה לגבר. שחרור אין פירושו להיות כמו מישהו אחר אלא להיות חופשי להתפתח, לא בהתאם לציפיות מוגדרות מראש אלא לפי נטיות אישיות ובמגוון החוויות האפשריות, לכן מדובר ב”שחרור המינים” ולא ב”שחרור האישה”.
למהפכה המינית יש יתרונות, כמו יותר לגיטימציה לאקספרסיביות מינית של נשים והקלה בחוקי מין נוקשים, אבל אם אינה מלווה בשינוי מהותי ושחרור מסטריאוטיפים מיניים, כלומר התייחסות שווה של גברים ונשים למין, היא מקור ללחץ נוסף על האישה שלא היה קיים בחברה הנוקשה – הלחץ להיות משוחררת ולקיים יחסי מין מהירים ללא קירבה רגשית, ובכך להעמיד עצמה במצב של פגיעות.        

אם לנסח את הדברים בצורה הפשוטה ביותר, הרי הגלולה יוצרת מצב של הריון מדומה, המונע את התפתחות הביצית וחריגתה. ההריון המדומה נוצר על ידי הפרת האיזון העדין של ההורמונים הנוצרים במוח ובשחלה במהלך מחזור הווסת הנורמלי.
הגלולות המשולבות, שהן הגלולות הסטנדרטיות למניעת הריון מכילות את שני הורמוני המין – אסטרוגן ופרוגסטרון, שהם דומים מאוד להורמונים הטבעיים שבגוף האישה.  תוספת הורמונים אלו משנה את האיזון העדין בגוף ומונעת את הבשלת הביצית בשחלה. כך כאילו מרמים את הגוף וגורמים לו להאמין שאין צורך בביוץ. אם לא חל ביוץ, אין שום סיכוי להרות.
ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, שבהם משתמשים בגלולות מניעה מקובלים כתרופות יעילות מאוד בטיפול בהפרעות גניקולוגיות ובסכנת הפלה בתחילת הריון. בכל תרופה טמונות סכנות מסויימות, קלות ככל שיהיו, בדיוק כשם שיש סכנות בחציית כביש סואן.

 

מנגנון הפעולה של הגלולות למניעת הריון
מנגנון פעולת הגלולות מורכב והן מונעות הריון בשלוש דרכים –
• מונעת את הביוץ – הפרוגסטרון פועל על המוח, ומונע הפרשת הורמונים המפעילים את השחלות וכך נמנע הביוץ, הביצית אינה משתחררת מהשחלה. האסטרוגן עוזר לפרוגסטרון במניעת הביוץ.
• מעבה את ריר צוואר הרחם – הפרוגסטרון שבגלולה פועל גם על הריר הצווארי ברחם והופך אותו לעבה ובלתי חדיר לתאי זרע.
• שינוי מבנה רירית הרחם – הגלולה משנה את מבנה רירית הרחם ומונעת את קליטת הביצית המופרית והשרשתה ברחם.

גלולות למניעת הריון הן האמצעי היעיל ביותר הקיים כיום. שעור ההריון הלא-רצוי הוא אפסי [0.2%-0.5%]בקרב הנשים הלוקחות את הגלולות בנאמנות וכסדר. אמצעי המניעה שהיו מקובלים עד המצאת הגלולה, מחגורת הצניעות שהייתה מכשיר מקובל בזמן הצלבנים דרך קצף משחה או ג’לי המוחדרים אל הנרתיק של האישה וחומרים קוטלי זרע שיעילים כאשר הם נוספים לאמצעי מניעה אחר ועד הדיאפרגמה והכובעון שהשימוש בהם הוא מסובך יחסית, כרוך באמצעים מכניים שונים וחיצוניים ופוגע בספונטניות של יחסי המין. השימוש בגלולה משחרר אותנו מכל אלה –
זה קל, פשוט ומקובל מבחינה אסתטית ליטול גלולות למניעת הריון.

אין זה מפריע ליחסי מין ושום אמצעים מכניים אינם כרוכים בכך.
פחד מהריון לא רצוי עלול להשפיע קשות על בריאותה הנפשית והגופנית של האישה. הדבר יכול להגביל או להפסיק את רצונה ביחסי מין, כך שהיחסים עם הבן זוג עלולים להיעשות מתוחים או אפילו להתמוטט. לדבר יש תוצאות מרחיקות לכת על בריאותה ועל שלומה של כל המשפחה.
השימוש בגלולה למניעת הריון אפשרי לרוב הנשים. כל מה שנדרש הוא שתהיה לאישה נכונות מספקת לקחת את הגלולה יום יום.  אולי זו אחת הסיבות העיקריות לכך שטכנולוגיה זו מתקיימת ושורדת בתרבות שלנו זמן כה רב לצד ערכים וטכנולוגיות קודמות. אם נבחן את הטכנולוגיה בעיניים של פוסטמן נמצא כי השימוש בטכנולוגיה זו הוא רחב ביותר. כיום משתמשות מעל 100 מיליון נשים ברחבי העולם בגלולות למניעת הריון, והיא נחשבת לאמצעי ההורמונלי הפופולרי ביותר בתכנון המשפחה. לפני שהגלולה וההתקן התוך רחמי התחבבו על הנשים, השתמשו בדיאפרגמה כ- 30% מכלל הנשים שנקטו אמצעים למניעת הריון. זה ירד ודאי בשל היעילות וקלות השימוש בשניים האחרים, כאשר ההעדפה היא ליטול גלולות.
הגלולות בהן משתמשים כיום   מכילות מינון הורמונלי נמוך יותר מהגלולות בדור הקודם, ופרט להיותן יעילות במניעת הריון הן בטוחות יותר לשימוש ומאפשרות יתרונות נוספים.

 

יתרונות וחסרונות
בנוסף למניעת הריון, קיימים מספר יתרונות בשימוש בגלולות המשמעותיים לבריאות האישה.

יחד עם יתרונות אלו עדיין ניתן לראות כי היתרונות (וגם החסרונות) אינם מחולקים באופן שווה  בין כל האוכלוסייה. הכוונה כאן היא גם ברמה הכלכלית שהרי מחיר חפיסת גלולות חודשית הוא בין 30 ל 50 ש”ח, סכום שיש נשים ובעיקר נערות צעירות (שלא מעוניינות שהוריהם ידעו שהן נוטלות גלולות למניעת הריון) שלא יכולות לעמוד בו מדי חודש. מעבר לכך, אם נבחן את הנושא בקרב הנשים נמצא כי יש נשים שחל עליהן איסור ליטול גלולות למניעת הריון, כמו נשים הסובלות ממיגרנות קשות, נשים הסובלות מעודף שומנים בדם, נשים הסובלות מלחץ דם גבוה וכו’. איסורים אלה נובעים באופן ישיר מהחסרונות של הגלולה למניעת הריון.

לאסטרוגן ולפרוגסטרון הנמצאים בגלולות יש השפעה על מערכות רבות בגוף, בנוסף להשפעה על מערכת המין.

לכן, כל מי שנוטלת גלולות חייבת להיות מודעת לסיכונים האפשריים העלולים ללוות נטילת  גלולות:
• עליה בשיעור דלקות בורידים והיווצרות קרישי דם. דלקות בורידי הרגליים הן השכיחות ביותר ומופיעות בעיקר אצל נשים שלהן נטייה לקרישת יתר של הדם. אין הבדל בשכיחות התופעה בין המינונים הנמוכים השונים של ההורמונים בגלולות.
• הגלולות החדשות במינון הנמוך של 30 מיקרוגרם ומטה כנראה שאינן מגבירות את הסיכון לתחלואת לב, אך נמצא כי הגלולות אסורות בשימוש לנשים מעל גיל 35 והמעשנות עקב עלייה בסיכון לתחלואה כזו.
• תיתכן עלייה בלחץ הדם – יש נשים שאצלן נצפתה עלייה בלחץ הדם לאחר נטילת גלולות, לכן מומלץ לכל אישה הנוטלת גלולות למניעת הריון למדוד את לחץ הדם לפני תחילת השימוש בגלולות ואחת ל-6 חודשים.
• עליה בדלקת צואר הרחם ובסרטן צואר הרחם – נצפתה עליה של 20% בדלקת צואר רחם אצל משתשמות בגלולה ועליה של 10%-20% במקרי סרטן צואר הרחם.
• עליה ב 50% בשכיחות סרטן שד אצל הנוטלות גלולות למניעת הריון למשך שנה ויותר. 
• ירידה בחשק המיני- בנוסף לדיכוי ביצור אסטרוגן ופרוגסטרון מדכאות הגלולות גם את יצור והפרשת הטסטוסטרון, ההורמון המביא לחשק המיני.

סיכונים אלה מכוונים בעיקר, אך לא רק, לנשים שלהן חריגות מסויימות או נטייה למחלה כלשהי אך כל נערה ואישה שמתחילה ליטול את הגלולות למניעת הריון, עליה להיות מודעת לכך שייתכן ויופיעו תופעות לוואי, כשם שנוטלים כל תרופה אחרת.
המצאת הגלולה והשימוש בה הוא ניסיון של בני האדם לפתור בעיה של ריבוי ילודה, לענות לצורך של האוכלוסייה באמצעי מניעה שאינו מכני וחיצוני, כזה שאינו דורש הכנות מיוחדות ולא פוגע בתשוקה הספונטנית של בני האדם. כמו כן נפתרה הבעיה של הריונות לא רצויים שהיו שכיחים בעבר ושעלולים להיות מסוכנים, במיוחד בגילאים מתקדמים, וגם פתרו מקרים של הפלות שנעשו בתנאים גרועים וגרמו זיהומים, מחלות ואפילו מוות.
טכנולוגיה זו שורדת בתרבות שלנו מאז המצאתה ולא נעלמה כיוון שהיא עונה על צורך של כלל האוכלוסייה, והיא שורדת עד היום ונחשבת לפופולרית ביותר בניגוד להמצאות חדשות בתחום הנכנסות לשוק כל הזמן כמו הקונדום הנשי, זריקות תלת חודשיות נגד הריון ועוד, שלא שורדות ואינן נפוצות כמו הגלולה למניעת הריון שהפיתוחים החדשים שלה זוכים לתפוצה הולכת וגדלה.
כפי שמצא נייסטרום בטכנולוגיות שונות, גם טכנולוגיה זו אינה מושלמת כיוון שבני האדם שהמציאו אותה אינם מושלמים, ויחד עם כל הפתרונות שלה היא נושאת בחובה גם מספר בעיות חדשות.

הגלולות אמנם מונעות הריון, אך מה לגבי מחלות זיהומיות באברי המין המועברות מינית ולא מינית?

הסיכון להתפתחות מחלות כמו HIV ו- HEPATITIS B גבוה יחסית בקרב נשים המשתמשות בגלולות, ולכן ממליצים להיעזר בקונדום (ספק אם אכן עושים זאת). גם אם שוכחים לקחת 2 גלולות, יש להמשיך לקחת את הגלולות כרגיל אך אין חסינות מפני הריון ויש להיעזר באמצעי מניעה נוסף במשך 14 ימים או עד שמגיע זמן הווסת. נשים שנשאלו אם אכן הם פועלות לפי הוראות אלו השיבו כי אין בכוונתן להשתמש באמצעי מניעה נוסף, במיוחד כאשר מדובר בבן זוג קבוע.

 

דבר נוסף הוא תופעות הלוואי שמופיעות תוך כדי השימוש בגלולות:
אנשים רבים חרדים בצדק מפני תופעות הלוואי הנגרמות על ידי אמצעי המניעה השונים. לפי הפרסומי הושמעה ביקורת האומרת שהגלולות גורמות לתופעות לוואי מזיקות ואפילו למוות. רבים טוענים שאין ידיעות מספיקות על מלוא השפעתן של שיטות שונות, שהן בעלות עוצמה רבה ועלולות אפילו להיות מסוכנות. לעולם אין לקבל את הרפואה כדבר המובן מאליו; מוטב לנקוט
זהירות מתוך ידיעה לגבי מה שאנו עושים בגופנו. עלינו להיות מודעים לתופעות הלוואי ולשינויים שהגלולות מחוללות בגוף, וגם בסיכונים הכרוכים בשימוש בהם, כדי שעל סמך ידע זה נוכל להחליט.
השליטה בגופנו והחירות המינית ללא חרדה מפני הריון לא רצוי – רעיונות מתקדמים הם, שהבשילו בעשורים האחרונים. כדי לנצל קידמה זו עלינו לדעת מהן אפשרויות הבחירה.
כיום מרבית הנשים אינן סובלות מתופעות לוואי הקשורות לנטילת הגלולות, אולם רוב תופעות הלוואי חולפות לאחר שלושה חודשי שימוש בגלולה.

 

הגלולה כטכנולוגיה שיחררה מעצורים לא מעטים ביחסה של החברה ושל האישה אל יחסי מין שלא לשם הולדת ילדים, ושינתה משהו בדרך החשיבה שלנו אל כל הנושא הזה. גם החשיבה של אישה הנוטלת גלולות, תהיה שונה מזו של אישה שאינה נוטלת גלולות, שהרי אצל האחרונה יהיו הרבה יותר מעצורים בבואה לקיים יחסי מין, מתוך הפחד של הריון לא רצוי. דבר זה יכול גם להשפיע על הבריאות הנפשית של האישה, ובכל מקרה בכל אמצעי מניעה אחר בו תבחר להשתמש, ההגנה לא תהיה מירבית כמו זו שמעניקות הגלולות.
בראייה פמיניסטית משהו יכולות הנשים לטעון שהן תמיד צריכות לדאוג לדברים, שאלה זו עלתה כבר לפני שנים, והחלו בפיתוח של הגלולה לגבר. כיוון שלהורמונים יש השפעה מעכבת על ייצור תאי זרע, למעשה קיימת האפשרות לייצר גלולה המכילה הורמונים שישפיעו על גברים אך פיתוח גלולה זו מתעכב עקב תופעות הלוואי המופיעות אצל גברים, ואולי עדיף שהדברים יהיו תחת שליטה שלנו, הנשים. כך נוכל לסמוך רק על עצמנו ונהיה בטוחות שאנחנו מוגנות.
עולמה של האישה כיום מאופיין על ידי שינויים דראמטיים ומהירים ביותר.האישה מגלה עניין רב יותר בעצמה, בגופה ובבעיותיה בגופה ובבעיותיה הייחודיות כאישה. האישה היא זו החייבת להחליט על גורלה ולפעול בהתאם תוך לקיחת אחריות אישית.
לסיכום, אני מוצאת את הגלולה למניעת הריון כאחת ההמצאות הגדולות ביותר במאה ה- 20 עבורנו הנשים, היא שינתה את פני החברה הן מבחינה ביולוגית – ילודה והן מבחינה חברתית – היחס אל מין.
ביבליוגרפיה

• Innis, H.A. (1984). The Bias of Communication. Toronto: U. of Toronto Press.      (CH.2.p.33.”The Bias of Communication”).

• Postman, N. (1979). Teaching as a Conserving Activity. New York: Dell. (Ch.2, p.33 “The Information Environment”).

• Postman, N. (1992) Technopolv: The Surrender of Culture to Technology. New York: Knopf. (Ch.1, p.3.”The Judgment of Thamus”; Ch.4, p.56.”The Improbable World” ; Ch.11, p.181.”The Loving Resistance Fighter”)

 

• דר’ לאורסן, נ. ווויטני, ס. גופך – מדריך גינקולוגי לאשה.הוצ’ אחיאסף, תל אביב, 1985.

•  דר’ וו.קוק, ס.  ודבורקין, ס. מדריך לבריאות האשה. ש. פרידמן , ישראל 1986.

•  פרופ’ בורן, ג. הריון. זמורה, ביתן. תל אביב, 1986.

•  האגודה הישראלית לתכנון המשפחה. על מין ועלומים. תל אביב, 1981.

• יזרעאלי, ד., פרידמן, א. ושריפט, ר. נשים במלכוד. הקיבוץ המאוחד, 1992

• גיליגן, ק. בקול שונה. ספריית פועלים, תל-אביב, 1995.

• ד”ר וקסלר שרגא – הדרכה ויעוץ וכן שימוש בחומר המפורסם באתר שלו http://a3101-tmp.s48.upress.link

• http://starmed.tapuz.co.il

• http://a3101-tmp.s48.upress.link

 

*עבודה סמינריונית שנכתבה ע”י יפעת בירן בהנחיית ד”ר שרגא וקסלר