דלקת נרתיק ופות

תלונותיה של האשה תלויות בחומרת הנזק שגרמה הפטריה לרקמות.

במקרים הקלים, הסימפטום השכיח ביותר הוא הגרד.

ככל שמחמירה דלקת הנרתיק והפות ע”י פטרית השמרים (מוניליה, קנדידה) מופיעים צריבה מקומית, כאב במגע מיני, ואפילו בעת ניגוב פשוט. לבוש תחתון צמוד יכול להחמיר את המצב ולכן יש להמנע ממנו בתקופת הטפול.

הצריבה המקומית בפות לעיתים גורמת לאשה ולרופא לחשוב שמדובר בצריבה בדרכי השתן, האופיינית כל כך לדלקת בדרכי השתן. לפיכך, האישה מקבלת טיפול אנטיביוטי דרך הפה שלא לצורך, המחמיר את מצב הדלקת.

לעיתים, הדלקת הפטריתית בנרתיק ובפות כה עזה עד שהיא מקיפה לא רק את השפתיים אלא גם את הירכיים, הישבנים ואיזור עצם החיק.

נשים הסובלות מפטרית השמרים אינן מתלוננות על ריח חריג. הן מתלוננות על הפרשה צמיגה, לעיתים עם חוטים וחתיכות ולעיתים כמו גבינת קוטג’. אין מראה אופייני להפרשה פיטרייתית זאת, וכל מראה אפשרי.

 

הריון הוא מצב חריג, שכן התרבות פטרית הקנדידה בהריון (ולאו דוקא דלקת), ובמיוחד בסוף ההריון, מביאה להפרשה ירוקה אפרפרה אופינית, המחפה את כל קירות הנרתיק. כמו כן נצפית הפרשה מימית שלעיתים מטעה לכיוון ירידת מי שפיר. חשוב לדעת שההפרשה המימית הפטריתית היא חומצית ואילו מי השפיר הם בעלי תגובה בסיסית. הגם שהתרבות פטרית השמרים יכולה להתרחש גם ללא גרימת דלקת, הינו ללא תלונות של גרד צריבה וכו’ הרי חשוב לטפל במצב זה למניעת פטרית השמרים בפה הילוד, לכשיולד.

 

אבחנת הפטריה נעשית לא רק על סמך מראה ההפרשה ותלונות האישה אלא על סמך בדיקת טיפת הפרשה במיקרוסקופ על ידי הרופא המטפל או ביצוע תרבית המעבדה. מענין לדעת שכ15%- מהנשים בגיל הפריון נושאות את הפטריה בנרתיק ללא כל סימני דלקת. שעור זה עולה ל30%- בשליש האחרון של ההריון.

 

לאור זאת ראוי לראות את הפטריה כתושבת נורמלית בנרתיק האשה, כשרק במצבים מסוימים כמו:

הטיפול הטוב ביותר כיום ניתן בקרם ובנרות נרתיקיים הכוללים אנטימיקוטיקה מסוגים שונים. לעתים קרובות טיפול קצר מביא לסילוק התלונות והסימנים של הדלקת אך לפעמים יש לחזור עליו פעם נוספת.

במקרים עקשניים ניתן לטפל גם בטבליות הנלקחות דרך הפה.

בעבר נהגו לחשוב שגלולות למניעת הריון מביאות לשכיחות גבוהה יותר של פטרית השמרים בנרתיק, מחקרים רבים לא הצליחו לאשר הנחה זאת, ולכן לא מומלץ להפסיק לקחת גלולות אלו כאשר מופיעה דלקת הנרתיק כתוצאה מפטרית השמרים.

 

לסיכום
במקרים חוזרים או עקשניים כדאי להעזר בתרבית המגלה לעתים זנים, העמידים לטיפול הרגיל ואשר מחייבים טיפול אחר.

 

ראוי עוד לדעת שבמרבית המקרים, ה”פטריות” הקשות והעמידות לטיפולים השונים אינם כלל פטריה. רוב המקרים האחלו הם דלקות צואר רחם או דלקת נרתיק הנגרמת ע”י חיידקים כמו גרדנרלה.