דלקת אגן

 

  ×         התברר כי שכיחות הדלקת עולה פי חמישה כאשר יש יותר מבן זוג אחד ליחסי מין.

  ×         השימוש בהתקן תוך רחמי מגביר גם הוא את שכיחות דלקת החצוצרות פי שנים עד פי ארבע, ביחס לנשים שלא משתמשות בשום אמצעי למניעת הריון.

  ×         מעניין לדעת שגלולות ואמצעי מניעה חוצצים, (קונדום , דיאפרגמה), מורידים את שכיחות הדלקת ו”מגינים” בפניה .

  ×         עוד ידוע כי דלקת החצוצרות בעבר קשורה בשיעור גבוהה יותר של דלקות בעתיד.

  ×         חלקו של הגבר מוזנח קמעה בדלקת החצוצרות וראוי להזכרה בזכות “יכולתו” להדביק את בת זוגו בחיידקים כגון זיבה וכלמידיה – הגורמות העיקריות לדלקת זו.

 

  ×         קבוצת מחוללי מחלות המין [כלמידיה, זיבה, עגבת] היא אמנם הקבוצה העיקרית מבין הגורמים לדלקת החצוצרות, אך בנוסף לה גורמים למחלה זו חיידקים הנמצאים דרך קבע בצוואר הרחם ובנרתיק, ואשר בגלל סיבה כלשהי הם עולים וחודרים לחצוצרות וגורמים שם לדלקת.

  ×         אחת מסיבות אלו הוא החוט של ההתקן תוך רחמי (קפיץ IUD ), המשתלשל מבעד לרחם ולצוואר אל הנרתיק. החיידקים “מטפסים” באמצעות חוט זה אל תוך הרחם ומשם לחצוצרות.

  ×           סיבה אחרת היא כל אותם מצבים הגורמים למגע בין רירית הנרתיק והצוואר לבין תוך הרחם כמו הפלה ולידה.

  ×         מקובל לחשוב כי הריר שבצוואר הרחם משמש כעין מגן בפני חדירת חיידקים לתוך הרחם ולכן, זמן הווסת מהווה מועד נוח לכניסת החיידקים לשם. עם זאת לא כל הנשים נפגעות מדלקת רחם וחצוצרות בזמן הווסת והדבר תלוי, כנראה, במנגנוני ההגנה הטבעיים של כל אשה.

 

  ×         ראוי להדגיש כי כפי שהחצוצרה אינה מבודדת מסביבתה והיא קשורה מצד אחד לרחם ומצד שני לחלל הבטן, כך גם דלקת החצוצרות כרוכה עם דלקת פנים הרחם (אנדומטריטיס) , ולעיתים עם דלקת סביב החצוצרה.

  ×         בגלל הדלקת המתפשטת אין זה מפליא כי לעיתים קרובות מוצאים בנוסף לחצוצרה מודלקת גם חלל רחם מעוות והידבקויות סביב לחצוצרה ולשחלה, החוסמות את הנתיב למעבר הביצית מן השחלה אל הרחם.

  ×         מתוך 100 נשים הסובלות מדלקת החצוצרה, ב – 5 עד 15 מהן נפגע גם הכבד (דלקת קרום הכבד) ולכן תתווספנה אז תלונות של כאב בצד ימין בבטן העליונה (שם נמצא הכבד), בנוסף או במקום הכאב האופייני לדלקת החצוצרה, שהינו בבטן התחתונה.

 

התלונה השכיחה של האשה החולה היא, כאמור, כאב בטן תחתונה אך כ – 6 עד 10 נשים מתוך 100 לא תסבולנה כלל מכאב. הכאב גובר בד”כ בתנועה ובעיקר בזמן יחסי מין. בכשליש מן הנשים מופיע דמם נרתיקי, השונה בד”כ מן הווסת. אצל רובם יהיה סיפור של שימוש בהתקן תוך רחמי, דלקת חצוצרה בעבר, גבר הסובל ממחלת מין, קיום יחסים עם מספר בני זוג – כולם או חלקם.

 

  ×         בבדיקתו, הרופא מוצא בד”כ רגישות בבטן התחתונה ובבדיקה הפנימית של אברי המין. חום מעל 38 מעלות מופיע רק בשני שלישים מן הנשים החולות.

  ×         האבחנה נעשית בד”כ על סמך תלונות האשה, סיפור העבר שלה הרגליה חייה והבדיקה הגופנית ע”י רופא.

  ×         רק במקרים של ספק מבצע הרופא בדיקות מורכבות יותר כולל לפרוסקופיה – שבאמצעותה ניתן לראות ישירות את הרחם והחצוצרות ולצפות בסימני דלקת כגון: אודם, גודש והפרשה מוגלתית. כמו כן מאפשרת בדיקה זו לקחת דגימה ישירה מן החצוצרות למטרת ביצוע תרבית לזיהוי החיידק המחולל. יש המחייבים לפרוסקופיה בכל מקרה חשוד לדלקת החצוצרות וזאת עקב ריבוי המקרים החשודים לדלקת שנתגלו בבדיקה זו כסובלים מבעיה אגנית אחרת (ציסטה בשחלה, הריון חוץ רחמי, דלקת התוספתן וכדומה), או בכלל לא סובלים מכל מחלה.

 

כפי שכבר הוזכר יש לבדוק גם את בן הזוג לאיתור מחלת מין. יש לשים לב להפרשה מקצה הפין ולשלחה לתרבית כאשר עולה החשד לדלקת החצוצרה בבת הזוג. 

בדלקת קלה עד בינונית, הטיפול הינו אנטיביוטי בעיקרו ורק לעיתים נדירות יש צורך להסתייע בניתוח. כאשר הדלקת מצריכה טיפול דרך הוריד, יש לאשפז את האשה בבית חולים.

 

לסיכום
דלקת החצוצרות עולה בשכיחות בהדרגה ותורמים לה ריבוי בני זוג, שימוש בהתקן תוך רחמי, כניסה לתוך חלל הרחם (הפלה, לידה) דלקת צוואר רחם ודלקת חצוצרות בעבר. העלייה בשכיחות מחלות המין גם היא תורמת את שלה.

נזקי הדלקת הם פגיעה ברירית הרחם ובחצוצרות ירידה בכושר הפיריוני, יצירת מורסה (אבצס) של החצוצרה, השחלה, או שתיהן, והצורך לעבור ניתוח בשל כך.

לכן טיפול יעיל ומהיר חשוב לשיפור איכות חייה של האשה, להקטנת סיבלה ולשיפור סיכוייה להרות.