גידולים, מצבים ומחלות

סרטן השחלות שמקורו אפיתליאלי הינו אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר ושיעור התמותה הגבוה נובע בעיקר מהקושי לבצע את האבחנה בשלבים מוקדמים של המחלה.

כ-60% עד 90% מהנשים המאובחנות בשלב מוקדם של המחלה (שלבים I או II) נותרות בחיים למשך למעלה מ-5 שנים.

לצערנו כ-80% מהחולות מאובחנות בשלבי מחלה מתקדמים (שלבים III או VI), ולמרות שטיפול כימותראפי מביא לנסיגה מסוימת של הגידול במרבית המקרים, פחות מ-15% מהן משיגות נסיגה (רמיסיה)  קבועה.
פער זה בתחזית (פרוגנוזה) בין מקרים המתגלים בשלב מוקדם לבין מקרים המתגלים בשלב מאוחר, מדגיש את החשיבות הרבה של אמצעי סקר יעילים לגילוי מוקדם של סרטן השחלה. תסמיני וסימני המחלה אינם תורמים בצורה משמעותית לאבחנה מוקדמת, מכיוון שהינם מאד לא ספציפיים והופעתם בד”כ מתרחשת בשלב מתקדם של המחלה. עיקר הנסיונות לפיתוח אמצעי סקר נעשו תוך שימוש באולטרהסאונד ובסמנים ביולוגיים שונים.

 

הגורם לסרטן השחלה אינו ידוע. חושבים שהסיכון לסרטן השחלות קשור לביוצים חוזרים מרובים. השכיחות עולה עם הגיל.

בשנים האחרונות הוכח כי אצל נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון הסיכון להתפתחות סרטן השחלות נמוך יחסית.

 

בשנים האחרונות נמצא כי אצל אחוז קטן של חולות קיים גורם גנטי. שינויים בגנים

 I BRCA ו- II BRCA  עלולים להיות קשורים בהופעת סרטן השד והשחלות.

ברוב המרכזים הרפואיים קיימות מרפאות ליעוץ גנטי המאפשרות גילוי שינויים בגנים באמצעות בדיקת דם, ומתן יעוץ בהתאם לתוצאות.

 

רוב גידולי השחלה מופיעים בגילאים 60-40 שנה. אך לעיתים מופיעים גם לאחר גיל 60.

בגיל צעיר, 20 – 30, כ- 90% מגידול השחלה הם שפירים.

 

השחלות בנויות מרקמות שונות.

גידולים שפירים וממאירים יכולים להתפתח בכל אחת מהרקמות, והם שונים זה מזה בקצב התפתחותם ורגישותם לסוגי הטיפול השונים.

 

                1.                ADENOCARCINOMA קרצינומה של האפיטל הבלוטי

       85% – 90% מכלל מקרי סרטן השחלה מקורם באפיטל המצפה את השחלה.

                2.                GRANULOSA CELL TUMOR – גידולים שמקורם ברקמת החיבור הספציפית של השחלה (תאי גרנולוזה).

                3.                גידולי תאי נבט GERM CELL  מקורם בביצית עצמה. גידולים אלו כמעט תמיד מופיעים אצל ילדות ונערות צעירות, ולא אצל נשים מבוגרות.

                4.                גידולים שפירים של השחלה כוללים:

אדנומה כיסית נסיובית שפירה – BENIGN SEROUS CYSTADENOMA

      אדנומה כיסית רירנית שפירה – BENIGN MUCINOUS CYSTADENOMA

 

למרבית הנשים עם סרטן השחלה אין כל תסמינים במשך זמן רב.

הגידול עלול להתפתח זמן ניכר לפני שהוא גורם לחץ, כאבים, או בעיות אחרות. בין הסימנים עשויים להופיע:

–                     חוסר תיאבון, תחושת מליאות בבטן.

–                     הפרעות בעיכול, כגון בחילה, צרבת וכאבים ברום הבטן, גזים.

–                     עצירות ממושכת או שלשול.

–                     דימום לדני לא רגיל, כולל דימום שלאחר הפסקת הוסת (תסמין זה אינו שכיח בגידולי שחלה).

–                     בטן נפוחה – עשויה להיות בשל הצטברות נוזל בחלל הבטן, תופעה הידועה כמיימת.

–                     הגידול עשוי לגרום ללחץ על איברים סמוכים, כגון שלפוחית השתן או המעי הגס.

אם מופיע אחד מן התסמינים הנזכרים לעיל יש להיבדק מיד אצל הרופא, אולם יש לזכור שסימנים אלו שכיחים במצבים רבים אחרים, ולמרבית הנשים עם תסמינים כאלה אין סרטן בשחלות.

 

בבדיקה זאת יכול הרופא למשש את השחלות ולהבחין בהגדלה או בהימצאות גושים.

 

ראו לעיל

 

CA 125 – בדיקה המגלה סמן מיוחד בדם (MARKER) העוזרת בגילוי ובמעקב של סרטן השחלה.

רמתו של סמן זה עולה גם בגידולים שמקורם אינו בשחלה וכן במצבים שפירים.

קיימים גם סמנים אחרים המשמשים כעזר באבחון ומעקב.

 

 

סיכום מחקרים בנושא של אבחנה מוקדמת של סרטן השחלות

גילוי מוקדם של סרטן השחלות באמצעות אולטרא-סאונד
במטרה לבחון את יעילות השימוש בבדיקת אולטרא-סאונד כאמצעי לגילוי מוקדם של סרטן השחלות חוקרים ביצעו מעקב שכלל אולטרהסאונד של השחלות ובדיקה גינקולוגית מקיפה מדי 6 חודשים למעל 4,500 נשים שנמצאות בסיכון גבוה לפתח את המחלה. [סיכון גבוה הוגדר כסיפור אישי של סרטן שחלה, שד או מעי; קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן שד או שחלה או עדות לקיום תסמונת סרטן תורשתית].

במהלך המעקב, בבדיקות האולטרא-סאונד של 98 נשים זוהו מסות בטפולות, כשב-49 מקרים היה צורך בכריתת הממצא. הממצא היה שפיר ב-37 מהדגימות, וב-12 דגימות הרקמה הכילה תאי גידול ממאירים. התגלו 4 קרצינומות של החצוצרה (בשלב III), 4 קרצינומות ראשוניות של הפריטוניאום (בשלב III), 2 קרצינומות של השחלה (בשלב III) ו-2 גידולים שסווגו כסרטן רירית הרחם בשלב I. כל הנשים שלקו בסרטן לא סבלו מתסמינים כלשהם בעת האבחנה, ובדיקותיהן הקודמות (6 ו-12 חודשים קודם לכן) היו תקינות לחלוטין.
תוצאות מחקר זה מצביעות על ערכן האבחנתי המוגבל של בדיקות אולטרהסאונד כאמצעי לגילוי מוקדם של סרטן השחלות.

כל מקרי סרטן החצוצרות, הפריטוניאום והשחלות התגלו בשלב מתקדם, למרות ש-6 חודשים קודם לכן הבדיקה הייתה תקינה.

גילוי מוקדם של סרטן השחלות באמצעות CA-125
מחקרים רבים בחנו את יעילותם של סמנים שונים בדמן של החולות, כאמצעי לגילוי מוקדם. רמותיהם של סמנים ביולוגיים רבים עשויות לעלות במקרי סרטן השחלות, ביניהם CA-125, CEA, Ovarian cystadenocarcinoma antigen, Lipid associated sialic acid, NB/70, TAG 72.3, CA-15.3 ואחרים.

כיום, הסמן השימושי ביותר הוא CA-125, אולם רגישותו וסגוליותו בזיהוי סרטן השחלות בשלב מוקדם נמוכות. רמות CA-125 גבוהות מלוות רק כמחצית מקרי סרטן השחלה בשלב I, כך ששימוש בסמן זה כאמצעי סקר יביא להחמצתם של מקרים רבים.

מנגד, מצבים רבים שפירים וממאירים כגון מחזור חודשי, הריון, אנדומטריוזיס, שרירנים, דלקות באגן, מחלות כבד, מחלות לבלב, מחלות ריאה ואדנוקרצינומות מסוגים רבים עלולים להביא לעליית רמת CA-125, כך ששימוש בבדיקה כאמצעי סקר מסכנת נשים רבות בבירור מיותר הכרוך במתח רב ובסיכון לתופעות לוואי.

שילוב סמנים כאמצעי לגילוי מוקדם
כדי לשפר את רגישות וסגוליות הגילוי המוקדם, נעשו ניסיונות לאבחן את סרטן השחלות על ידי מדידת רמותיהם של מספר סמנים בו זמנית.

במחקר הוערכה יעילותה של בדיקה בה נמדדת רמתם בדם של 4 סמנים:

 

התגלה כי שילוב 4 הסמנים השיג רגישות של 95%, ערך מנבא חיובי של 95%, סגוליות של 95%, וערך מנבא שלילי של 94%.

ניתוח נוסף של הנתונים הראה כי חולות בשלבי מחלה I ו-II אובחנו באותה מידה של דיוק.

סרטן השחלות המתגלה בשלב מוקדם שונה מאד באופיו מסרטן המתגלה בשלב מאוחר, ובשל כך ישנה חשיבות רבה למציאת כלים יעילים לביצוע אבחנה מוקדמת.

 

כיום, בדיקות אולטרא-סאונד והסמן CA-125 אינם מאפשרים לאבחן את המחלה בשלב מוקדם.

 

שימוש במספר סמנים ביולוגיים מהווה גישה מבטיחה, העשויה  לסייע באבחנת גידולים בשלבים התחלתיים, ולהביא לתוצאות טיפוליות טובות יותר.

על כל אישה לזכור כי גילוי סרטן השחלות בשלבים מוקדמים מגדיל בצורה משמעותית את סיכויי הריפוי.

לכן מומלץ להקפיד על בדיקה גינקולוגית פעמיים בשנה.