תפירת צוואר הרחם

מדוע יש צורך לתפור את צואר הרחם?

משום שצוואר רחם פתוח, אשר דרכו העובר עלול ליפול בחודשים המוקדמים של ההריון, הינו מצב שממנו חרדות נשים שעברו בעבר הפסקת הריון.
מהו מבנה הרחם ומה תפקידו של צואר הרחם?
צורתו של הרחם היא כשל אגס, אשר חלקו הרחב – המכונה גוף הרחם – נמצא למעלה, ואילו חלקו הצר – המכונה צוואר הרחם – מופנה כלפי מטה, אל הנרתיק.
במהלך הריון תקין גוף הרחם מתפתח, מתרחב וגדל, בעוד שצוואר הרחם נותר סגור כמעט לאורך כל ההריון, וכמו כן ארכו  (כ- 3 ס"מ) נשמר כל העת .
לקראת הלידה, אצל הנשים שטרם ילדו, הצוואר מתרכך, מתקצר ומתחיל להיפתח.
הפתיחה העיקרית וההתקצרות המשמעותית מתרחשות ממש בלידה, עד פתיחה מרבית של 10 ס"מ, שאז למעשה הצוואר "נעלם" ומתמזג עם הרחם עצמו.
אצל נשים שילדו בעבר, תהליך ההתקצרות של הצוואר ופתיחתו מתחיל מוקדם יותר, ואפילו בחודש השביעי, אך בדרך כלל לא במידה המסכנת את המשך ההריון.
התהליך המביא לפתיחת הצוואר ולקיצורו הוא זה שמביא להופעת צירים רחמיים וללידה, וקשור בפעילות הורמונלית כללית, מקומית, וכן לפעילות  עצבית מקומית.
מכל האמור לעיל, מובן אם כן שפתיחת הצוואר וקיצורו לפני המועד המתאים, עלולים להביא להפלה טבעית או ללידה מוקדמתוברור שככל שהלידה מוקדמת יותר, היילוד פגיע יותר וסיכויו לחיות פחותים.
אילו הן הנשים שאצלן יש לחפש ולאבחן צוואר רחם רחב, אשר יש סכנה שיפתח מוקדם באופן יחסי במהלך ההריון?
באופן כללי, אפשר לחלק את הנשים המועדות לכך לשתי קבוצות:
  ×       כאלו שהרו בעבר
 בקרב הנשים שהרו בעבר, קיימת שכיחות מוגברת של צוואר רחם רחב אצל אלו שעברו:
§       הפסקות הריון (גרידות)
§       ניתוחים בצוואר
§       הפלות חוזרות (בעיקר מאוחרות)
§       לידות מוקדמות שהחלו שהחלו בירידת מים
  ×       כאלו שטרם הרו.
בקרב הנשים שטרם הרו, הבעיה היא מומים בצואר הרחם או ברחם:
§       מומים רחמיים וצוואריים הקשורים בעיקר ללקיחת הורמון הדיאתילסטילבסטרול(די.אי.אס=DES) על ידי אם האשה בזמן הריונה
§       מומים רחמיים אחרים כמו רחם כפול
מצב אחר, שאינו מוגדר כצוואר רחב אך עלול להסתייים בלידה מוקדמת, הוא ריבוי עוברים הגורם לנפח מוגדל של הרחם וללחץ מוגבר על צוואר הרחם . רבים חולקים במקרים כאלו על יעילות התפירה של צוואר הרחם.
כיצד נעשה איבחון הצוואר הרחב, במצב המוגדר כאי ספיקת צוואר הרחם?
שיחה עם האישה=אנמנזה רפואית
כאשר האשה מגיעה לבדיקה עוד לפני שהיא בהריון, על סמך השיחה עמה ניתן לדעת אם היא שייכת לאחת הקבוצות בעלות הסיכון המוגבר להתפתחות אי ספיקת צוואר כמפורט לעיל.
צילום רחם
השלב הבא יהי ביצוע צילום רחם, או בדיקת הגרים, או שתי הבדיקות. בזמן צילום הרחם מחדירים חומר נוזלי אל תוך חלל הרחם דרך צוואר הרחם. צילום האגן שנעשה לאחר מכן, מציג את צורת הרחם ואת הצוואר, ולאחר מדידה מתאימה ניתן לקבוע אם צוואר הרחם רחב.
בבדיקת ההגרים מוחדרים צינורות מתכת קטנים דרך הנרתיק לכיוון הצוואר. הצינורות הם בקטרים ההולכים וקטנים, ועל פי קוטרו של הצינור החודר דרך הצוואר הרופא מחליט לגבי רוחב הצוואר.
בדיקת אולטרהסאונד
כאשר האשה הגיעה לבדיקה כשהיא כבר בהריון, ואסור במצב זה לבצע צילום רחם או בדיקת הגרים, ניתן לקבוע את מצבו של הצוואר על סמך בדיקה ידנית (בדיקה גניקולוגית) או בדיקת אולטרהסאונד.
בבדיקה הידנית הרופא קובע את אורכו של הצוואר ואת מבנהו, וכן את פתיחותו. יתכן מצב שבו יהיה על הרופא לבדוק את האשה גם בביקורים הבאים, כדי שיוכל לדעת אם המצב המתקדם לקראת פתיחת הצוואר.
בדיקת האולטרהסאונד מתבצעת לאחר שהאשה מתבקשת לשתות 5-6 כוסות שתייה כשעה לפני כן ועל יד כך היא ממלאת את שלפוחית השתן. מילוי כיס השתן האפשר לצפות ולבחון היטב את הרחם ואת צוואר הרחם ולקבוע אם מדובר באי ספיקת הצוואר. גם כאן יכול להתעורר צורך לחזור ולבצע את הבדיקה בביקורים חוזרים.
מתי ואיך נהוג לתפור את צוואר הרחם, אם וכאשר מוחלט לעשות כן?
תפירת צוואר הרחם מבוצעת בשבוע ה-  13-10 להריון (בחודש שני שלישי). לא מוקדם מדי, על מנת לעבור את תקופת שיא השכיחות של הפלות טבעיות, ולא מאוחר מדי, כדי שהצוואר לא יהיה כבר בתהליך פתיחתו והתקצרותו.
קיימות שיטות אחדות לתפירת הצוואר. השכיחה מכולן היא זאת הנקראת על שם מקדונלד. בשיטה זו מעבירים חוט טפלון, או חומר סינתטי אחר, דרך הדופן של צוואר הרחם בארבעה מקומות, ואחר כך מהדקים את החוט ומבצעים קשר. התפירה מבוצעת בהרדמה כללית. ניתן לשחרר את האשה לביתה למנוחה כבר אחרי 4-5 שעות. אין הוראות מיוחדות לגבי המשך ההריון אלא אם כן התפירה היתה חריגה.
נהוג להסיר את התפר באמצע החודש התשיעי, אך הפעם ללא צורך בהרדמה.
לעתים מתאחר מועד ביצוע התפירה, או שמתעורר הצורך לכך רק בשלב מתקדם יותר, לדוגמא: בשבוע ה- 18 ואפילו למעבר לכך. לתפירה הנעשית בשלב כה מתקדם יש ערך פחות באופן יחסי משום שצוואר הרחם כבר התקצר ונפתח ולכן נותרה פחות רקמה צווארית להגן בפני האיום של לידה מוקדמת.
במקרים כאלו האשה חייבת לשהות בשכיבה במיטה יותר שעות מהמקובל ויתכנו מצבים שלמרות שבוצעה תפירה, יהיה על האשה להישאר במיטה עד סוף ההריון.
הוראה דומה לשכיבה מוחלטת עד סוף ההריון ניתנת כאשר הצוואר מתרחב מאד ואי אפשר עוד לבצע את התפר.
מהם סיבוכי תפירת צואר רחם?
תפירת הצוואר אינה פעולה חסרת סיבוכים. לכן, ביצועה אינו דבר של מה בכך ונעשית רק לאשה המתאימה ובשלב המתאים. הסיבוכים כוללים:
  ×       ירידת מים בעת ביצוע התפירה, או בהמשך
  ×       זיהום מי השפיר והרחם
  ×       הפלה או לידה מוקדמת
  ×       קרע צוואר רחם
  ×       דימום
תפירת צוואר שנעשתה בעבר איננה בהכרח הוראה לתפירת הצוואר בשאר ההריונות. כל מקרה נבחן לגופו של עניין.
האם מותר לקיים יחסי מין בהמשך ההריון לאחר תפירת צוואר הרחם?
כן, אלא אם כן ישנה בעיה נוספת המונעת זאת כמו צוואר מקוצר ביותר וחשש מלידה מוקדמת.
לסיכום
הרפואה יכולה להציע כיום פתרון לנשים הנמצאות בסכנה של לידה מוקדמת, או הפלה, עקב אי ספיקת צוואר. חשיבות רבה נודעת לאיתור הנשים שבסיכון גבוה לצורך איבחון ולטיפול מוקדם. התפר הצוואר, המבוצע בדרך כלל בסוף השליש הראשון של ההריון, מאפשר לאשה יתר ניידות בהמשך ההריון ומאפשר לה חיים נורמליים תוך כדי מניעת הסכנות של אי ספיקת צוואר הרחם.
כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים