שרירן (מיומה) ברחם

השרירן או בשמו הלועזי מיומה הוא הגידול השכיח ביותר באגן.

זהו גידול שפיר (לא סרטני) הנמצא אצל אחת מכל 4-5 נשים. הגידול נפוץ בכל הגילים, אך הוא נפוץ יותר בגילאים 30 ל- 50 שנה.

גידול שפיר, פירושו התרבות יתר על המידה של רקמה נורמלית, ואכן, השרירן מורכב ברובו משריר הרחם אשר יוצר גוש אחד, או מספר גושים, בתוך דופן הרחם (Intramural), או כאלו הבולטים אל תוך חלל הרחם (Submucous)  או על פני דופן הרחם כלפי חלל הבטן
(Subserous).
הסיבה להיווצרות גידול זה אינה ידועה וחושבים שמספר הורמונים תורמים לצמיחתו כמו אסטרוגן והורמון הגדילה.
מהן התלונות האופייניות לנשים בעלות רחם שרירני?
רוב הנשים הנושאות שרירן אינן מרגישות בו כלל, ואילו הסובלות ממנו מתלוננות בדרך כלל על דימומי וסת מוגברים עד כדי חסר דם ואנמיה, לחץ על אברים שונים, כמו על שלפוחית השתן וגרימת דחיפות ותכיפות במתן שתן, או לחץ על החלחולת וגרימת עצירות, לעיתים הלחץ גורם לדליות ולבצקת ברגלים ולעיתים סתם נוצרת הרגשת מלאות וכבדות בבטן התחתונה.
כאב יכול להיגרם כתוצאה מלחץ על אברים פנימיים או בשל שינויים ניוונים בתוך המיומה, היכולים להיות מלווים גם בחום. כאב על רקע זה יכול להתרחש גם בהריון. לעיתים, הכאב דומה לצירי לידה, כשהדבר שכיח יותר במקרים שבהם השרירן בולט אל תוך חלל הרחם ומנסה "להיוולד" דרך צוואר הרחם, ממש כמו תינוק. במקרים שבהם המיומה בולטת מדופן הרחם וצומחת על גבעול כלפי חלל הבטן, הכאב יכול להיות חד וחזק כתוצאה מסיבוב המיומה סביב הגבעול שלה (Torsion).
לעיתים השרירן כה גדול, עד כי בהסתכלות על הבטן נדמה כי האישה בהריון מתקדם. במקרים אלו יתכן שגם האישה תחשוב שהיא הרה. יש לדעת שהשרירן יכול לגרום לליקויי פוריות בגלל חסימת הצוואר או החצוצרות או בשל הפרעה לתהליך ההשתלה של הביצית המופרית בחלל הרחם.
בהריון, השרירן יכול לגדול בהשפעת הורמון האסטרוגן הנוצר ביתר ועל ידי כך להפריע לצמיחת העובר, לגרום להפלתו, ללידה מוקדמת או להפריע ללידתו עד כדי צורך בניתוח קיסרי. שרירן בהריון יכול לגרום לכאבים, עד כדי צורך בניתוח להסרתו תוך כדי ההריון. אולם ברוב המקרים אין זה קורה.
האם יש סיכוי שבשרירן יש גידול ממאיר?
הסיכוי לממאירות בשרירן הוא פחות מ- 1% אולם ברחם שרירני שגדל בקצב מהיר הסיכוי לממאירות הוא פי 4-5.
מהם האמצעים העומדים לרשותנו לאבחן שרירן רחמי?
בדיקה גופנית של האישה מספקת את רוב המידע הנחוץ אשר ניתן עוד להשלימו באמצעות סריקה על-קולית (אולטרה סאונד). במקרים פחות שכיחים יש צורך להיעזר בצילום רנטגן של הבטן והאגן.
האם כל שרירן מחייב ניתוח?
על מנת להשיב על שאלה זו, יש לדעת את גיל האישה, רצונה בהריונות כעת או בעתיד, רמת סבלה, גודל השרירן, מקומו וקצב צמיחתו.
באישה העומדת לסיים את חייה הפוריים מבחינת הילודה, קרוב לוודאי שהשרירן לא יגדל יותר אלא יקטן (גופה מייצר פחות אסטרוגן) ולכן במקרה זה תועדף דחיית הניתוח.
שרירן המפריע לאישה להרות או הגורם לכאבים בלתי נסבלים או לדימום מוגבר ביותר יש להסירו, וכך המצב גם כאשר שרירן צומח בקצב מהיר.
כריתת השרירן נעשית לרוב בניתוח בהרדמה כללית וניתן להסיר מספר שרירנים באותה הזדמנות.
יש לזכור שרוב השרירנים אינם גורמים לכל תלונה וגם אלו המפריעים לא חייבים תמיד בכריתה. ניתן לחיות עם שרירן ולכל היותר קיימות מספר מגבלות, כמו למשל בנושא אמצעי מניעה נגד הריון. שרירן הגורם לעיוות חלל הרחם יכול להפריע או למנוע הכנסת התקן תוך רחמי.
יש המסתייגים ממתן גלולות נגד הריון לנשים עם שרירנים ואחרים – השוללים גישה זאת.
לנשים אשר סיימו את פריונן ואשר רחמן מוגדל ביותר עקב שרירן, או שרירנים, עם או בלי תלונות נלוות, ניתן להציע ניתוח לכריתת הרחם השרירני.
דרכים נוספות לטיפול בשרירנים
מזה שנים אחדות עומד לרשותנו טיפול תרופתי חדש המביא להקטנתו ואף להעלמתו של השרירן – שלא בדרך ניתוחית. מדובר בתכשיר הורמונלי, הדומה להורמון המופרש מההיפותלמוס שבמוח. תכשיר זה, כשהוא ניתן במהלך תקופה ממושכת, גורם לדיכוי פעולת השחלות, להפסקת ייצור האסטרוגן, ועל ידי כך להקטנת השרירן.
התכשיר יכול להינתן בזריקה יומיומית, זריקה חד חודשית או בשאיפות דרך האף. משך הטיפול הוא שלושה עד שישה חודשים, כאשר במהלכו הווסת פוסקת לגמרי, ייתכנו גלי חום, הנמשכים לרוב זמן קצר והם חולפים מאליהם. במקרים לא שכיחים ייתכנו דימומים, שאף הם חולפים מאליהם, עם סיום הטיפול, מחזור הווסת מתחדש לאחר חודש חודשיים ולא נצפות תופעות חריגות.
הגם ששעור התגובה לטיפול, כלומר: הקטנת השרירן, נעה בין המחקרים השונים מ- 50 עד 80 אחוזים, הרי שבסיומו של הטיפול קורה שהשרירן חוזר לגודלו המקורי ולעתים אף גדל מעבר לזה.
המקובל כיום הוא לנצל את הטיפול הזה להכנת השרירן לניתוח כי אז ביצוע הניתוח קל ופשוט יותר, הודות לטיפול ההתחלתי המקדים, כמו כן הדימום בניתוח עצמו קטן.
טיפול אחר שאפשרי כיום הוא הזרקת חומר החוסם את כלי הדם המזינים את השרירן. בשיטת טיפול זאת אין צורך בניתוח כי השירין מתנוון וקטן ואפילו נעלם.
אלו שיטות ניתוחיות קיימות לכריתת השרירן?
במקרה שבוחרים בניתוח קיימות מספר דרכים:
  • ניתוח רגיל הכרוך בפתיחת הבטן ובו כורתים את השרירן.
  • היסטרוסקופיה ניתוחית בה כורתים שרירן תוך רחמי, לרוב תת רירי. הגישה היא דרך הנרתיק והאישה משתחררת לביתה לרוב באותו יום.
  • לפרוסקופיה ניתוחית בה כורתים שרירן סובסרוזי או שרירן על גבעול. גם בניתוח זה משתחררת לרוב האישה לביתה באותו יום.
לסיכום
שרירני הרחם שכיחים מאד בנשים, בעיקר בעשורים הרביעי והחמישי, ולפעמים אף גורמים לתלונות (סימפטומים) כמו כאב, דימום, הפרעות במתן שתן או ליקויים בפריון, יש לזכור כי השרירן לרוב הנו גידול שפיר ולא ממאיר ובאמצעות ניתוח ולעיתים באמצעות טיפול הורמונלי ניתן להתגבר ברוב המקרים על הבעיות שהוא גורם.
כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים