שער לגיל המעבר

האמונה התפלה שהפרעות התנהגותיות קשורה ליכולת פריונה של האישה היא עתיקה ומגיעה עד ימינו אנו.

אכן, ארועים מרשימים מתרחשים בשנותיה האמצעיות של האישה: תחילתה של מחלה חמורה, או נכות, ואפילו מוות, פרישה מהעבודה, אי ביטחון כלכלי, הצורך לתמוך בהורים מבוגרים או קרובים, פרידה מילדים או מבעל.
בנוסף לכל אלו נכנס ארוע נוסף באמצע החיים – המנופאוזה – הפסקת המחזור החודשי.
ארוע זה מקבל חשיבות כה רבה, עד כי משתמשים בו כדי להסביר את רוב האירועים שמנינו למעלה ולאו דווקא לחיוב.
ממחקרים מדעיים אנחנו יודעים כיום לבודד את השינויים שכתוצאה מהפסקת המחזור החודשי, לעומת שינויים של גיל, סביבה ותזונה.
הפסקת הוסת אינה סימן למשהו או אות משמיים.
זהו פשוט תהליך פיזיולוגי, אחד מהשלבים במעגל החיים.
הפסקת הווסת אינה מחלה והשינויים הקורים סביב תקופה זו נובעים ברובם מהשפעות תזונתיות, סביבתיות, גיל וסיגנון חיים.
העובדה שנשים בגיל זה מרבות להגיע לרופא מוסיפה לטעות הרווחת שמצב זה של הפסקת המחזור החודשי הוא מחלה.
האמת היא שכל מה שנשים עושות זאת פעולה שהן רגילות לעשות מאז עלומיהן – מעקב שגרתי אצל הרופא למען שיפור איכות חייהן, לטובת רפאוה מונעת ורפואה של גילוי מוקדם, מה שגברים לא כל כך עושים.
נשים רגילות לרפואה מונעת. זה מתחיל בתכנון משפחה ונטילת אמצעי מניעה, ביקורים סדירים בטיפת חלב לשם חיסונים ולשם מעקב צמיחה של ילדיהן ויעוץ לתזונה נכונה.
ולכן, מה שהן עושות בגיל המעבר ובתקופה שלאחר הפסקת הווסת הוא דומה למה שנהגו לעשות קודם לכן וכולל:
  • המשך תכנון משפחה ויעוץ לאמצעי מניעה
  • יעוץ ופעולות להפסקת עישון
  • שמירת משקל גוף
  • טיפול ומניעה בשיניים שלהן ושל בני משפחתן
  • הקטנת צריכת אלכוהול
  • מניעת מחלות לב וכלי דם
  • מניעה וטיפול לאוסטאופורוזיס
  • שמירה ואחזקה של פעילות מנטלית כולל מינית
  • מניעה
  • סריקה וגילוי מוקדם של סרטן
  • טיפול בבעיות של מערכת השתן ןמערכת העיכול
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה חדשה יחסית למין האנושי – יותר יותר אנשים מגיעים לגילים מתקדמים, ורבות מהנשים מגיעות לגילאי 80-90 ומעבר לזה.
שנים רבות המצב היה שונה מכך.
בשנת אלף לפני הספירה תוחלת החיים היתה 18.
בשנת מאה לפני הספירה, זמנו של יוליוס קיסר, תוחלת החיים עלתה ל 25 שנים.
בשנת 1900 תוחלת החיים היתה 49 שנים.
ובשנת 2000  תוחלת החיים לנשים היתה 80  ולגברים – 73.
כיום, אם אתה גבר והיגעת לגיל 65 אתה יכול לצפות להגיע לגיל 80 ואם את אישה – לגיל 84.
אפשר אם כן לחזות ששני שליש מהאוכלוסיה בעולם המערבי תגיע לגיל 85 ולמעלה מ 90% יחיו מעבר ל 65.
אז אם עד היום הבעיה העולמית היתה התפוצצות האוכלוסין, הרי שבקרוב הבעיה תהיה התבגרות והזדקנות האוכלוסיה.
בשנת  1900 – 4% מתושבי ארה"ב היו מעל גיל 65 ובשנת 2030 גילאי 65 ומעלה יהוו  17% מהאוכלוסיה, עם עליה מקבילה בתחלואה ובתקציב הבריאות לפלח זה של האוכלוסיה.
במשך השנים האחרונות היחס המספרי בין גברים לנשים השתנה לרעת הגברים:
ב 1900 היו 96 גברים ל 100 נשים בגיל 75 ומעלה
ב 1979 היו 45 גברים ל 100 נשים בגיל 85 ומעלה
ב 2000 היו 39 גברים ל 100 נשים בגיל 85 ומעלה
ב 2050 יהיו 39 גברים ל 100 נשים בגיל 85 ומעלה
הסיבות להתמעטות הגברים הן: מחלות לב כליליות, סרטן ריאות, אמפיזמה [נפחת הריאות], שחמת הכבד, תאונות, והתאבדויות.
מענין שרוב ההבדל בתמותה, בין גברים לנשים נובע משוני בסיגנון החיים. גברים מרבים יותר לעשן ולצרוך אלכוהול, התנהגותם מאיצה מחלות כליליות ותאונות.
מעריכים כי הסיגריות אחראיות לשני שליש מההבדלים ונמצא שאצל נשים מעשנות התמונה דומה למה שקורה אצל הגברים.
שינוי דמוגרפי נוסף נצפה והוא: מספר הנשים לא נשואות [ברובן אלמנות או גרושות] ילך ויגדל.
בשנת 1983 50% מנשים בגילאי 65-74 היו לא נשואות ואחרי גיל 75  שיעורן גדל ל 77%.
נמצא ש 50% מגברים בגילאי 85 ומעלה חיים עם נשותיהן, לעומת רק 10% מנשים בגילאים אלו החיות עם בעליהן.
מחקרים מראים שגברים ונשים לא נשואים פגיעים יותר, יש להם שיעור תמותה גבוה יותר ופחות הנאה וסיפוק בחיים.
נראה אם כן שיותר ויותר הגישה לבריאות תעבור מרפואה וממניעת תמותה לגישות המביאות להארכת החיים נטולי המגבלות והנכויות.
בסדנא הסובבת את גיל המעבר והתקופה שלאחריה נעסוק בכל ההיבטים שהוזכרו למעלה.
למרות שהמנופאוזה – הפסקת המחזור החודשי – היא תופעה ביולוגית טבעית ופשוטה, הסימפטומים והמצבים הלא נעימים, המלווים אותה, אצל חלק מהנשים, הופכות אותה לתקופה קריטית בחיי הנשים, המאופיינת ב: גלי חום והזעה, יובש בנרתיק ותנודות במצבי הרוח, סוף המיניות, כאבי הפרקים, אוסטאופורוזיס, השמנה, עור יבש ומקומט, דליפת שתן וצניחת אברי המין, סיומה של קריירה, הערכה עצמית נמוכה, הערכה נמוכה של בן הזוג ושל החברה, פיטורין מהעבודה, אי מציאת תעסוקה וחוסר הגשמה וסיפוק.
האם זה הכרחי?
כל אלו הם לא הכרח המציאות. עובדה, הם כמעט לא מוכרים במזרח הרחוק ובארצות העולם השלישי. בתרבויות לא מערביות, הנשים בתקופה שלאחר הפסקת הווסת הן מקור להערכה ולחיקוי. הן משמשות כ'גורם מייעץ'. דעתן נחשבת, ויש להן מקום מכובד בתהליך קבלת ההחלטות בקהילה שלהן.
בתרבות שלנו, ההתייחסות לגיל המעבר היא כמו להתחלת הירידה, למרות שהגעת רק למחצית הדרך.
איך הגענו לזה?
יתכן שתרמו לכך מספר סיבות: דיאטה לקויה, סגנון חיים לא בריא, זיהום סביבתי, גישה תרבותית המתבטאת בחוסר הבנה, חוסר חינוך והכנה למצב החדש, שימוש לא נכון בהורמונים סינטטיים, רוב הרופאים והחוקרים הינם ממין זכר, הרגיש פחות למצוקת הנשים, ופרסומת.
הגישה של החברה המערבית לנשים בגיל המעבר ולאחריו – אינה נאותה.
הפתרונות לבעיות רחוקים מלהשביע את רצון הנשים, הקשיים שלהן לא מובנים ורבות מרגישות נזנחות לאחר שסיימו את "תפקידן".
אני, ד"ר שרגא וקסלר – רופא נשים, בעל ניסיון של למעלה מ- 20 שנה בתחום זה ובעל ניסיון רב בהנחיית סדנאות, נטלתי על עצמי אתגר להביא לפריצת דרך בהתייחסות שלך, של החברה ושל הממסד הרפואי לנשים בגיל זה. לא עוד גיל הבלות – הגדרה מקוממת! לדעתי זהו גיל של לבלוב, שבו האישה מתחילה להגשים את עצמה וליישם את כל מה שרכשה בחיים.
הסדנא – העצמת נשים במעגלי החיים – עוסקת בכל ההיבטים הקשורים בגיל המעבר, לפניו ואחריו, ומציעה גישות חדשות וטיפולים לבעיות השונות. בסיומה תצאי עם מפנה ביחסך לגיל המעבר, לתופעות שעוברות עליך וביחסך לעצמך.
תמצאי את עצמך יודעת יותר, מלאת אנרגיה, חזקה ובטוחה בעצמך וביכולתך, מוגשמת ביחסיך עם בני משפחתך, חבריך וחברים לעבודה, מוכנה לנהל סגנון חיים בריא, מלאת עצמה מינית וחופשייה מ"בעיות גיל המעבר".
כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים