ריבוי מי שפיר

מי השפיר ממלאים את שק השפיר, שבתוכו חי וגדל העובר, ומאפשרים לעובר לנוע בחופשיות. כמו כן הם מגינים עליו מפני חבלות ושומרים על חום גופו.

כמותם הולכת ועולה בהדרגה במהלך ההריון. בחודש השלישי להריון כמותם היא כמחצית הכוס בלבד, בחודש הרביעי הם ממלאים כבר כוס שלמה, בחודש החמישי ניפחם מגיע לחצי ליטר (שתי כוסות), ולקראת סוף ההריון הם מגיעים לנפח של 1-1.2 ליטר. לאחר מכן, יורד נפח מי השפיר, לעיתים עד כדי מצב המסוכן לעובר.
מה מכילים מי השפיר?
מרכיבם העיקרי הוא המים. מלבדם ניתן למצוא חלבונים, סוכרים ומלחים, בדומה למצוי בדם האם. תרומת העובר למי השפיר היא שתן, תאים הנושרים מגופו, שומנים הנפלטים מריאותיו, שערות ולעיתים אף צואה. מי השפיר נוצרים מדם האם ובהמשך גם מדם העובר ומהשתן שלו. מובן שהעובר שותה את מי השפיר, בולע אותם וכן "נושם" אותם אל תוך ריאותיו. מעניין לדעת שהעובר פולט שתן בנפח של כ- ¾ ליטר כל יום, וזוהי גם הכמות שהוא בולע.
מסיבות שונות, בשלבים שונים של ההריון, עלול להיווצר מצב שבו כמות מי השפיר מרובה מן הרגיל. שכיחות מצב זה היא עד כ- 2 מיקרים לכל 100 הריונות. חשיבות רבה יש לאיבחון מצב זה, לגילוי סיבותיו ולמניעת הסיבוכים העלולים להיווצר כתוצאה ממנו.
מהן הסיבות לריבוי מי השפיר?
למחצית מן המקרים של ריבוי מי השפיר אין כל סיבה או הסבר. שאר המקרים מתחלקים לשתי קבוצות של סיבות עיקריות:
1.    מחלות ומצבים הקשורים באם.
2.    מומים מולדים בעובר (ראו טבלה).
כדאי לדעת שמצב של ריבוי מי שפיר חוזר על עצמו גם בהריון הבא בשכיחות של 5-10 מקרים מתוך 100 הריונות עם עבר של ריבוי מי שפיר.
סיבות לריבוי מי שפיר

מחלות אמהיות (30-20%)

  סוכרת הריונות
  יתר לחץ-דם הריוני
  דלקת בדרכי השתן
  עגבת (סיפליס)
  אי ספיקת-לב אמהית
  אי התאמת סוג דם בין האם לעובר (מחלת RH)
הריון מרובה עוברים (10-6%)
מומים עובריים מולדים  (30-10%)
  מומי מערכת העצבים, כגון חסר מוח, הידרוצפלוס, חוליה שסועה (ספינה ביפידה)
  מומי מערכת העיכול, כגון אי-התפתחות המעיים
  מומי לב וכלי דם
  מומי ריאות
  מומי מערכת המין והשתן
  מומי מערכת השלד והשרירים, כגון גמדות
ללא סיבה הנראית לעין (50%)
באיזה שלב ניתן לאבחן ריבוי מי שפיר?
בכל שלב בהריון ניתן לאבחן ריבוי מי שפיר. אך יש לדעת כי בכמחצית המקרים ויותר הריבוי חולף מעצמו, ללא כל טיפול, ואינו קשור לשום מחלה אמהית או לפגם עוברי. ריבוי מי השפיר עשוי להתגלות לאיטו, במשך מספר שבועות, או להופיע בפתאומיות. ברוב המקרים ריבוי מי השפיר מתפתח בהדרגה ומאובחן באופן קליני בשליש השלישי של ההריון (בשבועות 40-26).
ב- 2 עד 4 מיקרים מתוך 100 הריונות עם ריבוי מי שפיר התופעה מופיעה בפתאומיות, תוך מספר ימים, ומתבטאת בהרגשת אי נוחות, בלחץ, בקוצר נשימה, הקאות ובצקת, עד כדי אי-ספיקת כליות. מצב זה, שהוא נדיר יחסית, קשור בתמותה גבוהה של עוברים.
הסיבוכים הנגרמים כתוצאה מריבוי מי שפיר
הסיבוכים הקשורים בריבוי מי שפיר הם אמהיים, או עובריים, או שניהם יחדיו, והם נחלקים לפי מועד הופעתם: במהלך ההריון, בזמן הלידה ולאחר הלידה (ראה טבלה)
סיבוכים מריבוי מי שפיר
במהלך ההריון
  צירים מוקדמים עד לידה מוקדמת
  פקיעה מוקדמת של קרומים
  צניחת חבל הטבור
  דמם
  מות העובר
בלידה
לידות מסובכות
  שיעור גבוה של לידות מלקחיים
  שיעור גבוה של חיתוכי דופן (ניתוחים קיסריים)
  דמם מוגבר
לאחר הלידה
תחלואת תינוקות מוגברת, כגון צהבת וקשיי נשימה
  תמותת תינוקות מוגברת
  דמם אמהי
ראוי לציין ששיעור הלידות המוקדמות ולידות הפגים כתוצאה מכך הוא כפול מן הרגיל, וקשור כמובן בשיעורים גבוהים יותר של תחלואה ושל תמותת עוברים ותינוקות.
הסיבה לשיעור גבוה של לידות המצריכות התערבות בעזרת מיכשור היא התנוחה הבלתי יציבה של ראש העובר באגן האם, כתוצאה מריבוי מים ו"עודף" המקום, וכן כתוצאה מהתמתחות יתרה של שריר הרחם ויכולתו המופחתת להתכווץ ולדחוף את העובר בעת הלידה. הרחם "הרפוי" הוא גם הסיבה לדימומים השכיחים יותר במהלך ההריון, בעת הלידה ולאחריה.
מהם הסימנים והתלונות המחשידים מצב של ריבוי מי שפיר?
אשה הרה המתלוננת על בטן גדולה מן הרגיל, חשודה לריבוי מי שפיר. תלונות נוספות יכולות להיות קוצר נשימה, הקאות עקב לחץ מוגבר על הקיבה, בצקת ברגליים, בבטן ובפות, עקב לחץ על הוורידים המנקזים. גם ירידה במתן שתן עד כדי אי-ספיקת כליות, כתוצאה מחסימת מערכת השתן על ידי הרחם המוגדל בנפחו, מחשידה לריבוי מי שפיר. כל אלה, בנוסף לידיעת הסיבות האפשריות לריבוי מי השפיר, מביאים ללחץ נפשי מוגבר על האם, המתווסף לאי הנוחות הגופנית שהיא מנת חלקה.
בהתייחסות הרופא לבעיה עליו לתת את הדעת גם למצבם הנפשי של האם ושל הסובבים אותה.
איך ניתן לאבחן ריבוי מי שפיר?
בעידן שלפני הבדיקה העל-קולית, האבחנה היתה קלינית. הרופא היה מעריך את גודל הבטן ואת קשיותה, וקובע באם מדובר בהריון תקין, בהריון מרובה עוברים או בהריון עם ריבוי מים. לרוב, האיבחון נעשה מאוחר במהלך ההריון, ולא איפשר גילוי מוקדם של סיבות אפשריות, כגון סכרת אמהית, מחלת יתר לחץ דם או מומים עובריים. גם הטיפול הנאות התעכב בשל כך. איבחון מאוחר נכשל בהקטנת שיעור הלידות המוקדמות ושאר הסיבוכים.
כיום לרוב האיבחון נעשה על-ידי הסריקה העל-קולית וברוב המקרים עוד בטרם האשה חשה בסימנים של ריבוי מי השפיר. כמובן שככל שהבודק מיומן יותר, כך האיתור של מצב זה נעשה מוקדם יותר.
מה ניתן לעשות לאחר שנתגלה ריבוי מי שפיר?
כבר בסריקה העל-קולית שגילתה את ריבוי מי השפיר, ניתן לבחון את תקינות העובר ולשלול מומים מולדים. יש לבדוק את הנטיה לסוכרת, ליתר לחץ דם ולזיהומים בדרכי השתן, וחשוב להזהיר את האשה מפני לידה מוקדמת, ירידת מים ודימום. ניתן לשקול מתן טיפול מונע של דיכוי צירים, או להציע לאשה להתקשר למוסד העוקב באמצעות הטלפון אחר פעילות רחמה במשך כל שעות היממה.
ברוב המקרים מנוחה ביתית מספיקה, ורק במקרים בודדים יש צורך לאשפז. במקרים חריגים מבצעים דיקור מי שפיר להקלת הלחץ הבטני.
לסיכום
תועלת נוספת הודגמה בסריקה העל-קולית השגרתית בהריון – גילוי מוקדם של ריבוי מי שפיר. גילוי מצב זה מאפשר טיפול נאות במחלות אמהיות, כמו סוכרת, יתר לחץ דם וזיהומים בדרכי השתן. כמו כן הוא מאפשר את הקטנת הסיכוי ללידה מוקדמת, ואת הקטנת הסיבוכים הקשורים בריבוי מי שפיר.
כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים