קונדילומה HPV – המחלה, הנגיף והחיסון- עדכון

כבר הגדירו את מחלת הקונדילומה בתור מחלת המאה. הגורם לה- נגיף הפפילומה HPV (Human Papilloma Viruses) המזהם באופן שטחי את תאי הציפוי [אפיתל שטוח] בעור ובריריות.

נגיף HPV
נגיף HPV

עד כה זוהו יותר מ 100 זנים של נגיף ה HPV המחדירים את המטען הגנטי שלהם ה – DNA לתוך ה DNA של תאי האפיתל באדם וגורמים להם להתחלק בצורה לקויה. אצל חלק מהאנשים מערכת החיסון מצליחה למנוע הופעה של סימפטומים קליניים של זנים מסוימים ואינה מצליחה לעשות זאת כנגד זנים אחרים ואולם אצל רובנו היא מצליחה למנוע לגמרי הופעה של סימפטומים קליניים ומצליחה בהמשך להשמיד את הנגיפים תוך מספר חודשים. חשוב לדעת שאצל חלקנו הנגיפים עלולים לגרום ליצירת גידולים שפירים [יבלות, נגעים שטוחים ועוד] או ליצירת גידולים ממאירים. כ-50 זנים נמצאו בעלי היכולת לגרום לשינויים ממאירים.

מספרים, עובדות והערכות
זיהום בנגיפי HPV
על פי הערכת החברה האמריקאית לסרטן American Cancer Society כ 20 מיליון בני אדם בארה"ב הם כרגע נושאים את נגיפי ה HPV וכל שנה מצטרפים אליהם כ 6 מיליון בני אדם חדשים. עוד הם מעריכים שכ 50% מכל האמריקאים הפעילים מינית ידבקו בנגיפי ה HPV במהלך חייהם.
יבלות באברי המין
מעריכים שלכ 1% מכל הבוגרים בארה"ב, הפעילים מינית, יש או יהיו יבלות באברי המין.
סרטן צואר הרחם
חוקרי החברה האמריקאית לסרטן American Cancer Society מעריכים שבשנת 2008 למעלה מ 11,000 נשים בארה"ב יאובחנו בסרטן צואר הרחם [בישראל הערכה היא כ- 180-200 נשים].
סרטנים אחרים הנגרמים ע"י נגיפי ה HPV
סרטן הקשור ל HPV  באברים אחרים הוא פחות שכיח מסרטן צואר הרחם וההערכה היא שבשנת 2008 יאובחנו כמפורט:
סרטן הפות vulvar cancer – כ-3500 נשים
סרטן הנרתיק וסביבתו  vaginal and other female genital cancers – למעלה מ 2200 נשים
סרטן הפין וסביבתו  penile and other male genital cancers – למעלה מ 1200 גברים
סרטן פי הטבעת anal cancer – למעלה מ 3000 נשים ולמעלה מ 2000 גברים.
סוגי נגיפי ה HPV והמחלות הקשורות
עפ"י מספר חוקרים יש לחלק את נגיפי ה HPV ל2 קבוצות:
1. מחלות עוריות שאינן פוגעות בריריות NONMUCOSAL/CUTANEOUS  כ 60 זנים
2. מחלות ריריות ובאברי המין MUCOSAL/GENITAL כ 40 זנים
1. הנגיפים בקבוצה זו גורמים ליבלות בעור בעיקר בידיים וברגליים
2. הנגיפים בקבוצה זו נחלקים ל – 2 תת קבוצות:
a. בעלי סיכון נמוך לגרום לסרטן LOW RISK TYPES 6,11 ודומיהם
הנגיפים בקבוצת הסיכון הנמוך גורמים ל-3 המצבים והמחלות הבאות:
i. יבלות באברי המין, פי הטבעת וסביבותם ANOGENITAL WARTS
ii. שינויים טרום סרטניים בדרגה נמוכה בצואר הרחם LOW-GRADE CERVICAL ABNORMALITIES
iii. פפילומות במיתרי הקול ובחלל הפה והלוע LARYNGEAL PAPILLOMAS
b. בעלי סיכון גבוה לגרום לסרטן HIGH RISK TYPES 16, 18, 31, 45 ודומיהם הנגיפים בקבוצת הסיכון הגבוה גורמים ל- 3 המצבים והמחלות הבאות:
i. שינויים טרום סרטניים בדרגה נמוכה בצואר הרחם LOW-GRADE CERVICAL ABNORMALITIES
ii. מצבים טרום סרטניים בדרגות גבוהות  CANCER PRECURSORS
iii. סרטנים באברי המין, פי הטבעת וסביבותם ANOGENITAL CANCERS
היסטוריה
הקשר בין סרטן צואר הרחם והתנהגות מינית נחשד כבר לפני יותר ממאה שנים והוכח בבמחקרים אפידמיולוגיים בשנות ה 60 של המאה העשרים. בתחילת שנות ה 80 של המאה העשרים נמצא DNA של נגיפי HPV בתאי סרטן צואר הרחם.
סוגי הנגעים והמחלות הנגרמים על ידי נגיפי ה HPV
יבלת חרוטית, יבלת [Common Warts, Verruca Vulgaris]
אלו הם הנגעים השכיחים ביותר אצל בני אדם הנגרמים ע"י נגיפי ה HPV. הם נראים כבליטות [פפולות] נוקשות בגודל 1-10 מ"מ ולעתים אף יותר. חלקן חלקות ולארוב הן גבשושיות. בקולפוסקופ ניתן להבחין בנקודות אדומות או חומות על פניהן ואלו נגרמו כתוצאה מכלי דם קטנטנים שנחסמו ע"י קרישי דם. הם לרוב נמצאים במקומות שעברו טראומה, לחץ או שפשוף מתמיד כמו באצבעות הידיים, ברכיים, לעתים הם קטנים וצורתם מאורכת ואלו עשויים להימצא למשל על העפעפיים.
הזנים של נגיפי ה HPV הגורמים למחלה זו הם [בסדר יורד של שכיחות]: 1, 2, 41, 4, 26, 27, 29, 57, 65, 77.
הטיפול היעיל ביותר ביבלות אלו, בידיים מיומנות ובמכשור מתקדם הוא בלייזר תוך שימוש בקולפוסקופ. טיפול בחנקן נוזלי עלול לעתים קרובות להחמיר את המצב ולגרום לכאב גדול יותר מהכאב המקורי. קיימים גם טיפולים אחרים באחוזי יעילות נמוכים יותר.
בחלק מהמקרים היבלות נעלמות מעצמן אך יש לודא באמצעות בדיקת PCR שגם הנגיפים סולקו.
יבלות אלו אינן מתפתחות לגידולים ממאירים.
גידולים אחרים הדומים לאלו הם [אבחנה מבדלת]: מולוסקום קונטגיוזום Molluscum Contagiosum, קרטוזיס סבוראית Seborrheic Keratosis, קרטוזיס של אקנה Actinic Keratosis, קרטואקנטומה, Keratoacantoma מצב טרום סרטני של תאי האפיתל השטוח Squamous Cell Carcinoma in situ, מצב סרטני חודרני של אפיתל שטוח  Invasive Squamous cell Carcinoma.
יבלת חרוטית, יבלת [Plantar Warts, Verruca Plantaris]
בעברית אין שם שמבדיל בין זאת לבין קודמתה. נגעם אלו דומים במקצת לאלו שתוארו לעיל והם שכיחים בעיקר בכפות הרגליים ובמיוחד באיזורי לחץ כמו קצות האצבעות ועקבים.
הזנים של נגיפי ה HPV הגורמים למחלה זו הם [בסדר יורד של שכיחות]: 1, 2, 4, 63.
ההתייחסות לטיפול והשאר היא דומה למה שתואר לעיל.
גידולים אחרים הדומים לאלו הם [אבחנה מבדלת]: קלוס Calus, קרטוזיס Keratosis (Corn), גידול גרמי Exostosis
יבלת שטוחה [Flat Warts, Verruca Plana]
אלו הם נגעים שטוחים בגודל של כ 1-5 מ"מ ללא בליטות בעובי של כ 1-2 מ"מ בצבע העור או מעט כהים יותר, עגולים בד"כ ונמצאים לרוב על הפנים ועל גב היד.
ההתייחסות לטיפול והשאר היא דומה למה שתואר לעיל.
גידולים אחרים הדומים לאלו הם [אבחנה מבדלת]: מולוסקום קונטגיוזום Molluscum Contagiosum,
יבלות באברי המין ובפי הטבעת
מחלה זו היא השכיחה ביותר מבין המחלות המועברות במגע מיני, מה שקרוי מחלת מין.
קבוצת מחלות זאת קרויה מחלות זיהומיות של הריריות [MUCOSAL INFECTIONS] .
כאשר קבוצת מחלות זאת מבטאת באופן קליני הנגעים יכולים להיות קטנים ביותר עד בלתי נראים ועד נגעים בגודל של מספר סנטימטרים. הם נוטים להופיע על ריריות אנוגניליות, כלומר ריריות של פי הטבעת, השופכה ואברי המין ועל ריריות של הפה, של לחמיות העינים ועל העור.
רק כ 1-2% מאלו שנדבקו בנגיפי HPV אכן יש להם נגעים הנראים לעין.
אם נמצאים נגיפי HPV בתעלת הלידה הם עשויים להדביק את הילוד בעת מעברו בתעלת הלידה ולגרום לו ליבלות עוריות חיצוניות EXTERNA GENITAL WARTS ולפפילומטוזיס בדרכי הנשימה RESPIRATORY PAPILLOMATOSIS.
זנים הגורמים ליבלות חיצוניות CONDYLOMA ACUMINATA [הרשימה על פי שכיחות יורדת]:
6, 11, 30, 43, 54, 55
זנים הגורמים לפפילומטוזיס בדרכי הנשימה RESPIRATORY PAPILLOMATOSIS [הרשימה על פי שכיחות יורדת]:
6, 11
זנים הגורמים ליבלות על לחמיות העינים [הרשימה על פי שכיחות יורדת]:
6, 11
נגיפי ה HPV עלולים לגרום לשינויים ממאירים בעור האנו-גניטלי ובריריות שם, שינויים הנעים מממצב קל דרך מצב חמור ועד לסרטן האפיתל השטוח SQUAMOUS CELL CARCINOMA מקומי INSITU וחודרני INVASIVE., כשהמקומות השכיחים ביותר הם צואר הרחם ופי הטבעת ANAL CANAL.
הזנים השונים נחלקים לזנים בעלי סיכון נמוך LOW RISK לגרום לשינויים ממאירים, סיכון גבוה HIGH RISK וכאלו שטרם הושגה לגבי פוטנציאל גרימת הממאירות שלהם INTRAEPITHELIAL NEOPLASIAS.
לא כל החוקרים בתחום מסכימים לגבי הכללת זן זה או אחר בקבוצות סיכון אלו.
על פי חלוקה אחת להלן רשימת הזנים על פי קבוצות הסיכון לגרימת ממאירות:
סיכון נמוך LOW RISK [הרשימה על פי שכיחות יורדת]:
6, 11, 43, 74
הזנים 6 ו 11 נמצאים בכ 90% ממקרי יבלות באברי המין ופי הטבעת ובמרקי נגעים בחלל הפה, הלוע ומיתרי הקול בגברים ובנשים.
סיכון גבוה HIGH RISK [הרשימה על פי שכיחות יורדת]:
16, 18, 31, 33, 34, 35, 39, 42, 44, 45, 51, 52, 56, 58, 59, 66, 68, 69, 70, 73, 82
הזנים 16 ו 18 נמצאים בכ 70% ממקרי סרטן צואר הרחם, ממקרי סרטן אנוגניטלי בנשים וממקרי סרטן פי הטבעת בגברים
הזנים מקבוצת הסיכון הגבוה נמצאים ב 99% ממקרי סרטן צואר הרחם כש זן 16 לבדו הוא הגורם לכ 50% ממקרי סרטן צואר הרחם.
עם זאת יש לשים לב שרוב הנשים והגברים נושאי זנים אלו אינם מפתחים סרטן וישנו כנראה גורם נוסף המשרה בסיכומו של ענין את יצירת הסרטן.
סיכון טרם נקבע UNCPECIFIED:
30, 40, 53, 57, 61, 62, 64, 67, 71 ועוד
יבלות אנו-גניטליות (Condylomata acminata or venereal warts )
המקומות הנפגעים מנגיפי HPV הם:
  • גבעת הערווה MONS PUBIS
  • מפשעות   GROINS, INGUINAS
  • פותVULVA
  • נרתיקVAGINA
  • צואר הרחםUTERINE CERVIX
  • שופכה URETHRA
  • חיץ בין נקבים PERINEUM
  • סביב פי הטבעת PERIANAL
  • פי הטבעתANUS
  • תעלה אנליתANAL CANAL
  • פיןPENIS
  • שק אשכיםSCROTUM
ישנם זני HPV המעדיפים דווקא אברים ומקומות אלו או אחרים ולדוגמא השופכה ה"מושכת" כ- 30 זנים.
הזנים 6 ו 11 גורמים לכ 70% ויותר מהזיהומים ב HPV באיזורים האנו גניטלים המתבטאים ביבלות בולטות.
תפוצה ושכיחות
יבלות אנו-גניטליות הן מחלת המין השכיחה ביותר.
שני שיאים גילאיים מבחינת השכיחות של המחלה נצפים: גילאי תחילת קיום יחסי מין ובעשר השנים שלאחר מכן וגילאי 45-55 בו חלק מהנשים נמצאים בניסיונות של מערכות זוגיות חדשות.
חוקרים טוענים שיותר מ-50% מהנשים יזדהמו ב HPV  במהלך חייהן.
עפ"י הסטטיסטיקה בארה"ב שכיחות המחלה היא 1% בקרב הפעילים ופעילות מינית ויותר בקרב נשים.
בשנת 2000 נרשמו בארה"ב למעלה מ-6 מיליון בני אדם שנדבקו ב HPV ורובם בגילאי 15-24 שנים.
ממאירות הקשורה בנגיפי HPV
רוב האנשים בעלי מערכות חיסון טובות המנטרלות את הזיהום של נגיפי ה HPV. אולם אצל חלק מהאנשים בעלי מערכות חיסון לקויות מספר זנים של נגיפים אלו, זנים ב"סיכון גבוה", גורם למצב טרום סרטני בדרגות שונות, כמו הרשימה החלקית הבאה:
מצב טרום סרטני של הפות – VIN (Vulvar intraepithelial neoplasia)
מצב טרום סרטני של הצואר – CIN (Cervical intraepithelial neoplasia)
מצב טרום סרטני של הפין – PIN (Penile intraepithelial neoplasia)
מצב טרום סרטני של פי הטבעת – AIN (Anal intraepithelial neoplasia)
מצבים אלו עלולים להוביל בהמשך לסרטן חודרני.
פתוגנזה
הזיהום בנגיפי ה HPV  מתרחש באפיתל הבזלי הנמצא בעומק משתנה בין 0.8-1.5 מ"מ. למרות ששכיחות הזיהום היא גבוהה רוב הזיהומים חולפים מעצמם, בזכות מערכת החיסון שלנו. חלק קטן מהאנשים שנדבקו בנגיפי ה HPV הופך להיות נשאים כרוניים, לאורך זמן, של נגיפי ה HPV   וזיהום מתמיד זה הוא גורם הסיכון העיקרי והחשוב להתפתחות מצבים טרום סרטניים המובילים להתפתחות סרטן בצואר הרחם ובשאר האברים..
הבטוי הקליני הנפוץ ביותר בין מצבים טרום סרטניים אלו הוא ה CIN Cervical intraepithelial neoplasia. תוך כמה שנים של זיהום עלול להתפתח ה CIN1, שהוא דרגת הסיכון הנמוכה להתפתחות סרטן, אך מצב זה עשוי להיעלם מעצמו ולאו דווקא להפוך לסרטן.
איך שלא יהיה זיהום מתמיד בנגיפי ה HPV עלול לגרום למצב טרום סרטני מתקדם,HIGH GRADE, שקרוי CIN2 ו CIN3.
שני מצבים אלו מוגדרים כמצבים שברוב המקרים מובילים לסרטן CANCER PRECURSORS.
גם כאן, חלק ממצבים אלו מחלים מעצמו, אך הפעם זהו חלק קטן יחסית למצב של CIN1.
אם משאירים מצבים אלו ללא טיפול אזי אחרי מספר שנים ואפילו עשרות שנים מתפתח סרטן.
זיהום בזן אחד של HPV אינו מונע זיהום בזנים נוספים. אנשים שנדבקים בזנים הריריים MUCOSAL, 5%-30% מזוהמים בזנים רבים אחרים של HPV.
ביטויים קליניים
רוב זיהומי ה HPV הם בלתי מורגשים, אסימפטומטיים, ולא נצפית שום מחלה קלינית. ביטויים קליניים של זיהומי HPV כוללים:
  • יבלות אנו-גניטליות
  • פפילומטוזיס חוזרים בדרכי הנשימה
  • מצבים טרום סרטניים בצואר הרחם
  • סרטנים כולל של צואר הרחם, פי הטבעת, נרתיק, פות, פין, שופכה, וחלל הפה, הלוע ודרכי הנשימה.
אבחון מעבדתי
• בניגוד לכל הזיהומים הנגיפיים[שפעת, הרפס וכו'] נגיפי ה HPV  לא בודדו בתרבית. הזיהום מוכח באיתור DNA של HPV [כמו בדיקות PCR] בדגימות קליניות [משטחים, שתן, זרע וכו].
• כלי אחר שבו משתמשים הוא הבדיקה ההיסטולוגית של דגימות הרקמה [ביופסיה]. בבדיקה ההיסטולוגית ניתן למצוא סימנים המתאימים לזיהום ע"י נגיפי HPV.
• באבחון סרולוגי משתמשים במחקרים אך אין הסכמה עדיין על אחידות וסטנדרטים.
אפידמיולוגיה
זיהומי HPV נמצאים בכל העולם ולא ידוע על קשר בין עונות השנה לסכויי ההדבקות. הם נמצאים לא רק אצל בני אדם אלא גם בחיות ובעיקר ארנבות ופרות.
ההדבקה נעשית ע"י מגע ישיר לרוב במגע מיני עם אדם מזוהם. ההעברה של הנגיפים נעשית לרוב במגע מיני מלא אך מתרחשת גם בפעילות מינית בלתי חודרנית וכן באמצעות מכשירים ואביזרים ובזמן לידה נרתיקית.
מחקרים מוכיחים שההדבקה אחרי מגע מיני מתרחשת מיידית לאחר המגע המיני.  במחקר של תלמידות קולג' בארה"ב נמצא שאחרי המגע המיני הראשון נמצאו נגיפי HPV בשכיחות של 40% לאחר 24 חודשים. זן 16 נמצא במחקר זה בלמעלה מ 10% מהמקרים.
בבדיקה זמן קצר אחרי המגע המיני נמצא ששיעור ההדבקה עומד על 25%.גורמי סיכון להדבקות בנגיפי HPV נמצאו קשורים להתנהגות מינית וכוללים מספר בני/ות הזוג המיניים, ההיסטוריה המינית של בני/ות הזוג, וההיסטוריה ההתנהגותית של בני הזוג.
מחקרים מורים כי גיל צעיר , פחות מגיל 25 שנים, הוא גורם סיכון כשלעצמו.
גורמים אחרים הם עישון, העדר ברית מילה, אי שימוש באמצעי מניעה חציצתיים ושימוש בגלולות. לגבי האחרונות נמצאה עליה של 10% בשכיחות סרטן צואר הרחם במשתמשות בהן.
סרטן צואר הרחם
שני סוגי סרטן צואר הרחם הנפוצים ביותר נגרמים ע"י HPV:
  • סרטן תאי האפיתל השטוח – Squamous cell carcinoma of Cervix
  • סרטן תאי הבלוטות – Adenocarcinoma of Cervix
בנוסף לסרטן צואר הרחם, ה HPV  גורם לכ 90% ממקרי סרטן פי הטבעת וסביבתו, 50% ממקרי סרטן הפות, הנרתיק והפין ולכ- 55% ממקרי סרטן חלל הפה והלוע.
בארה"ב לבדה מוצא תקציב של למעלה מ 5 ביליון דולר כל שנה לטיפול בתוצאות זיהומי ה HPV. רק ההוצאה על זיהומי ה HIV עולה על הוצאה זאת מבין המחלות המועברות במגע מיני.
סרטן צואר הרחם
סרטן זה הוא השלישי בשכיחותו בגרימת מוות מבין סרטני אברי המין והשביעי מבין כל הסרטנים בקרב הנשים.
בארצות המתפתחות שכיחותו היא הגבוהה ביותר כ 30-50 נשים על כל 100,000 נשים כל שנה [קולומביה וברזיל בראש הרשימה]. ישראל היא אחת הארצות בעלות השכיחות הנמוכה ביותר – כ 4 נשים על כל 100,000 נשים לשנה.
תאים טרום סרטניים CIN ניתנים לזיהוי בבדיקה ציטולוגית של צואר הרחם – בדיקת פאפ[Papanicolaou smear]. הבעיה שדיוק בדיקת סקר זאת נמוך יחסית 30-40%. ניתן לשפר את דיוק הבדיקה באמצעות שימוש בבדיקת פאפ משופרת – בדיקת פאפ דק [Thin Prep] לרמת דיוק של 70-80%, או בשילוב של פאפ דק ובדיקת DNA שיחד מעלות את רמת הדיוק באבחון ל 85-95%.
כאשר מתקבלת תוצאת פאפ לא תקינה יש לבצע קולפוסקופיה של צואר הרחם, שהיא מין בדיקה מיקרוסקופית. כאשר מתקבלת תוצאת PCR לא תקינה יש להרחיב את הקולפוסקופיה לכל אברי המין, פי הטבעת וסביבותם והפה. לעתים יש לבדוק גם את התעלה האנלית ואת צינור השופכה.
חשוב ביותר לבדוק גם את בני הזוג של הלוקות בנגיפי HPV., כולל בבדיקת קולפוסקופיה מקפת לאותם איברים. מומלץ גם לעשות להם בדיקת PCR לאתור נגיפי HPV.
מעניין לדעת שהוכח שעצם ביצוע בדיקת הפאפ גורם לשחרור ציטוקינים המגבירים את התגובה החיסונית של הגוף המסייעת לחיסול נגיפי ה HPV. פעילויות התערבויות נוספות ובעיקר טיפול בלייזר אף הם עשויים להגביר את שחרור הציטוקינים ולהביא לתוצאות כאלו.
לבדיקות הסקר כולל לבדיקות הפאפ יש ערך בהורדת התמותה מסרטן צואר הרחם באופן משמעותי.
סרטן פי הטבעת
סרטן זה תוקף גם גברים הטרוסקסואלים וגם הומו או ביסקסואלים כאשר אצל האאחרונים הסיכון הוא פי 15-30 מבגברים הטרוסקסואלים.
מחקר בקרב סטודנטים הטרוסקסואלים שפורסם ביוני 2008 העלה כי אצל 25% מהם נמצאו נגיפי HPV    סביב פי הטבעת ובתעלה האנלית כאשר שליש מזנים אלו נמצאו מהסוג של הסיכון הגבוה לפתח סרטן. לא ברור איך מגיעים נגיפי HPV לאיזורים אלו בקרב אלו שאינם מקיימים שם חדירה במהלך המגע המיני.
סרטן הפה, הלוע, חלל האף והוושט
למרבה ההפתעה גם סרטן באיברים אלו נגרם במרבית המקרים כתוצאה מנגיפי ה HPV והמוביל – זן 16 אך גם על ידי זן 11 שנחשב כבעל סיכון נמוך לגרימת סרטן באברי המין.
במחקר שנעשה במכון המחקר ג'ון הופקינס שבבולטימור ושפורסם בירחון New England Journal of Medicine   ב 10/5/2007 נמצא שנגיף הפפילומה האנושי HPV , המועבר במגע מיני, כולל אוראלי, מגדיל את הסכוי ללקות בסרטן הפה, הלוע ושאר אברי האיזור פי 32 הן בגברים והן בנשים.
תוצאות מחקר זה מסבירות את העליה בסרטן באיברים אלו בקרב צעירות וצעירים בשנים האחרונות, עליה שהוסברה עד היום בשל עשן הסיגריות והסיגרים.
עשן זה עדיין מהווה גורם להתפתחות סרטן בפה ובאיברים הסמוכים אולם נגיף הפפילומה מסוכן ממנו.
סרטן וטרום סרטן בעפעפיים, לחמית ובקרנית
דווחו גם כאן מקרי סרטן שהגורם להם נמצא זן 16.
eyelidCONDYLOMA_250x188
קונדילומה בעפעף תחתון מימין

גידול קונדילומה בעפעף תחתון מימין בהגדלה

גידול קונדילומה בעפעף תחתון מימין בהגדלה
סרטן הריאות ודרכי הנשימה
זנים 6 ו 11 הנחשבים שייכים לקבוצת הסיכון הנמוך לגרימת ממאירות בצואר הרחם גורמים הן לסרטן הריאות והן ל פפילומטוזיס של הגרון [הלרינקס ]. זנים אלו גורמים ליבלות בגרון ובמיתרי הקול ובחלקים נוספים של מערכת הנשימה. היבלות בגרון נוטות להישנות לעתים קרובות ובמקרים נדירים אף לגרום לסרטן שם. זיהום של הגרון שכיח יותר שיקרה בעת מעבר התינוק בתוך תעלת לידה מזוהמת בנגיפי HPV.
מניעת מחלת הקונדילומה
דגש רב יש לשים על הימנעות מהמחלה בדומה להימנעות משאר מחלות המין.
ההימנעות יכולה להתבצע בכמה דרכים:
  1. ניהול חיי מין שמרניים
  2. שימוש באמצעי מניעה כמו קונדום
  3. חיסונים

 

  1. למעונינים/ות להימנע ממחלות מין בכלל וממחלת הקונדילומה בפרט מומלץ לקיים מגע מיני עם בן/ת זוג אחד שנבדק ונמצא חופשי ממחלות אלו.
  2. שימוש בקונדום או בקונדום לאישה מוריד את הסיכון בהדבקות בכמעט 60%.
  3. למרות קשיים רבים בפיתוח החיסון [ניתן לקרוא על כך בכתבות העוסקות בחיסון באתר זה] נמצאים כיום בשוק שני סוגי חיסון נגד נגיפי HPV גרדסיל Gardasil  (המשווק על ידי חברת Merck)המחסן כנגד 4 זנים [6,11,16,18] וצרווריקס Cervarix  (המשווק ע"י חברת Glaxo Smith Kline) – נגד 2 זנים [16, 18].

כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים