צניחת אברי המין

חלק מהנשים, ובעיקר המבוגרות יותר, מכירות את התפיחות וההתבלטות של גוש כגודל ביצה המבצבץ מבעד לנרתיק, בעיקר בעת שיעול, צחוק או מאמץ גופני, הגורמים להגברת הלחץ התוך בטני.

Picture8_200x179_2מה הסימנים לצניחה של אברי המין?
לעיתים קרובות נשים אלו מתלוננות על תחושת כבדות באזור האגן, כאבים בגב תחתון ותחושת לחץ ומשיכה כלפי מטה.
במצבים מתקדמים יותר, נשים אלו תסבולנה מעצירות או מאי שליטה על מתן שתן, בעיקר בעת מאמץ. נשים אחרות מתלוננות על אי יכולת לרוקן את השלפוחית עד הסוף והן חוזרות לשירותים שוב ושוב, כאשר לעיתים הן נעזרות באצבען לדחיפת השלפוחית דרך הנרתיק כדי לרוקנה. לפעמים דווקא בן הזוג מגלה את הבעיה בעת קיום יחסי מין, שעה שאבר מינו נתקל בצוואר הרחם שירד ממקומו הקבוע והתקדם כלפי חוץ.
מה מחזיק את אברי המין ושאר האגן במקומם ומונע את צניחתם כלפי מטה?
אברים אלו מקובעים במקומם ומוחזקים על ידי רצועת תמיכה (ליגמטים) המונעת מהם לצנוח דרך פתח הנרתיק. ישנן נשים שאצלן ריפיון הרצועות קיים מלידה. בדרך כלל הלידות מהוות גורם המחזק נטייה זו לריפיון הרצועות ולצניחות אברי המין.
מהם הגורמים המעודדים את ריפיון הרצועות המחזיקות את אברי המין במקומם?
בעת מעבר העובר בתעלת הלידה, הרצועות התומכות נמתחות ואף נקרעות בחלקן, במיוחד אם העובר גדול או שזמן המעבר ממושך.
על מנת להקטין את משך המעבר של העובר בתעלת הלידה, ולהקטין הן את הנזקים לרצועות התומכות והן את הנזקים לעובר עצמו, מבצעים את חיתוך הפות (אפיזיוטומיה) [ענין זה לאחרונה בחילוקי דעות], ומשתמשים בעת הצורך במלקחי יציאה או במכשיר שולפן ריק (ואקום).
במקומות שבהם הלידה היא עדיין פרימיטיבית ומבוצעת ללא השגחה של צוות רפואי, נפוצה בעיית אברי רביה צנוחים בגיל צעיר יחסית.
כאשר הנזק בלידה קשה במיוחד, הצניחה עלולה להתבטא זמן קצר לאחר מכן. אולם, אם הנזק הוא מתון, כפי שבדרך כלל מתרחש, תרגיש האשה בצניחה לאחר שנים רבות. מובן שההתקדמות בגיל לא תורמת לחוזקן של כל הרקמות בגוף, כולל הרצועות התומכות.
שכיח יותר לגלות את הצניחה של אברי המין בשנים של הפסקת הווסת והפסקתה של הפעילות ההורמונלית השחלתית. הורמוני המין חשובים בין השאר, לחיזוק הרצועות התומכות, ובהעדרם נחלשות רצועות אלו.
גורמים נוספים העלולים להחמיר את תופעת הצניחה, ואף לקדמה במספר שנים, הם עודף משקל, שיעול כרוני או התאמצות יתר בזמן עשיית הצרכים.
מהם היחסים האנטומיים בין אברי הרבייה לשכניהם?
הנרתיק הינו  צינור שרירי באורך 8-10 ס"מ המשמש כמעין פרוזדור אל הרחם. הדופן הקדמית של הנרתיק גובלת בשלפוחית השתן והדופן האחורית בחלחולת (רקטום). אל חלקו העליון של הנרתיק נפתח צוואר הרחם ומעליו גוף הרחם עצמו.
ברור אם כן, שחולשה בקיר הקדמי של הנרתיק תביא לצניחת שלפוחית השתן – בתחילה אל תוך הנרתיק, ובהמשך – החוצה מבעד לפתחו. חולשת הקיר האחורי תביא להתבלטות החלחולת מאחור, ובהמשך – לצניחתה מעבר לפתח הנרתיק.
חולשת הרצועות התומכות את הרחם תביא לצניחתו, עד כי הצוואר, החבוי בדרך כלל, יראה מבעד לפתח הנרתיק.
לעיתים הצניחה כה חמורה עד כי הרחם כולו צונח ויוצא מעבר לנרתיק. קורה שצניחת הרחם מלווה בצניחת שלפוחית השתן, החלחולת, או שניהם.
אלו סוגי צניחות ישנם?
חשוב לקבוע בדיוק איזה אבר צונח ומהי דרגת החומרה של הצניחה לצורך קביעת הטיפול המתאים.
צניחת שלפוחית דרך הקיר הקדמי יכולה להיות קשורה באי שליטה על מתן שתן, אי יכולת לרוקן את השלפוחית עד סופה, או זיהומים חוזרים בדרכי השתן.
צניחת החלחולת דרך הקיר האחורי של הנרתיק יכולה להיות קשורה בעצירות.
צניחת הצוואר יכולה להפריע בעת קיום יחסי מין וצניחת הרחם כולו יכולה גם לגרום להתהוות פצע לחץ בצוואר וברחם ולהתפתחות זיהום.
מה ניתן לעשות כדי לתקן מצבים אלו?
גישה מונעת עדיפה תמיד, ולכן מומלצת לידה בהשגחת צוות רפואי מיומן והמנעות מנזקים חמורים לתעלת הלידה ,אפילו בדרך של התערבות פעוטה של המיילדת. יש הדוגלים בתרגול מתמשך של שרירי האגן. אחרים טוענים כי שום תרגיל או מנוחה לא יוכלו להחזיר את המצב לקדמותו.
הפתרון היחיד לטיפול בשורש הבעיה הוא הניתוח.
השרירים הרפויים לטיפול בשורש הבעיה הוא הניתוח. השרירים הרפויים נמתחים, הרצועות התומכות מחוזקות והאברים הצנוחים מוחזרים למקומם.
בסוג ניתוחים אחרים משחילים רצועות סינטטיות לתמיכת השלפוחית הצנוחה, תוך כדי החזרתה למקומה.
ההתיחסות לרחם צנוח היא בהתאם לגיל האשה ולתלונותיה. באופן עקרוני, אצל אשה שסיימה את פריונה מומלץ להסיר את הרחם, ובמרבית המקרים ללא השחלות.
הניתוחים ותיקון הצניחה נעשים לרוב דרך הנרתיק ללא כל חתך בעור הבטן.
לאחר ההחלמה מן הניתוח ניתן לקיים יחסי מין כרגיל ואפילו עם שיפור מסויים, בעקבות מתיחת הרצועות והשרירים והצרת הנרתיק.
הניתוח הנרתיקי נעשה לרוב בהרדמה גבית (אפידורל), ולכן ניתן לבצעו גם בנשים בנות 70 ויותר, גם אצל אלו הסובלות ממחלות כגון מחלת לב או ריאות המונעות הרדמה כללית.
בנשים הממשיכות לקיים יחסי מין יש לשקול ניתוח פלסטי גינקולוגי להיצרות של הנרתיק במידה והיא מספרת על ירידה בחיכוך עקב נרתיק רחב מדי.
מזה מספר שנים מבצעים ניתוחים של החדרת רצועות לתמיכת שלפוחית השתן, למניעת דליפת השתן [TVT].
בעבר, כאשר ההרדמה היתה המיכשול העיקרי, היה נפוץ פתרון לא ניתוחי לסיוע במקרי צניחת אברי המין – הטבעת הנרתיקית (PASSARY).
מהי הטבעת הנרתיקית?
הטבעת הנרתיקית עשויה מגומי קשיח או מחומר פלסטי והיא מותאמת לאשה על פי מידה וממוקמת כמו הדיאפרגמה למניעת ההריון. בדומה לטבעת הנרתיקית, משמש למטרה זו גם התקן בצורת קוביה. היתרון של הטבעת על פני הקוביה מתבטא בכך שהיא מאפשרת קיום יחסי מין גם בעת שהיא נותרת במקומה.
הן הטבעת והן הקוביה חייבים בהוצאה ובשטיפה מדי פעם, על מנת לשמור על נקיונם ועל מנת לאפשר "מנוחה" לנרתיק. טבעת, או קוביה, המונחים במקומם זמן רב, יכולים לגרום לאי נוחות, לשפשוף ולדימום, והשימוש באביזרים אלו בימינו הינו מוגבל ביותר.
לסיכום
התרופפות הרקמות התומכות את אברי המין, שלפוחית השתן והחלחולת, מביאה במוקדם או במאוחר לצניחת אברים אלו. גילוי מוקדם של בעיה זו אשר טיפול מתאים ובהיקף מצומצם יותר.
כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים