צילום רחם

צילום הרחם הינו אחת מהשיטות העומדות לרשותנו כדי לברר את תקינותם של אברי המין הפנימיים כלומר: מיבנה צוואר הרחם, מיבנה וצורת חלל הרחם, ותקינותן ועבירותן של החצוצרות לכל אורכן.

הבדיקה, המתבצעת כמעט בכל מכון לרנטגן, הינה פשוטה לביצוע, ואינה כרוכה באשפוז, בהרדמה או בהכנה מיוחדת.
באיזה תקופה של מחזור הוסת מומלץ לעשות את צילום הרחם?
מומלץ לבצע את הצילום 8-10 ימים אחרי התחלת הווסת וכ 2-3  ימים לאחר סיומו, הווה אומר: אחרי גמר הווסת ולפני תקופת הביוץ, על מנת למנוע חשיפת הריון אפשרי לקרינה העלולה לפגוע בביצית המופרית. כמו כן, נהוג שלא לקיים יחסי מין בתקופה שעד ביצוע צילום הרחם, על מנת שלא להפריע לתהליך ההפרייה וההשרשה ולא לגרום להריון מחוץ לרחם.
חשוב להסביר לאישה בפרוטרוט את שלבי ביצוע הצילום, כדי להקטין את חרדתה ולהגדיל את שיתוף הפעולה.
שלבי ההכנה
לאחר ביצוע בדיקה גינקולוגית, מחדיר הרופא מרחב (ספקולום) לנרתיקה של האישה, כמקובל בכל בדיקה גינקולוגית, צוואר הרחם הנגלה לעין מחוטא, ולאחר מכן נתפס באמצעות מכשיר בעל שתי שיניים. תפיסה זו לעיתים כואבת במקצת, ולעתים אינה מורגשת. אף כי לא נהוג להרדים את המקום אני נוהג להתיז ספריי להרדמה מקומית, כך שגם שלב זה לא מורגש.
אל הפתח החיצון של הצוואר מצמידים צינורית ארוכה (20 ס"מ) אשר רק סנטימטר אחד ממנה נכנס אל תוך צוואר הרחם ושאר הצינורית מקובע אל המכשיר בעל שתי השיניים התופס את צוואר הרחם.
פעולה זו אינה מורגשת על ידי האישה.
אל הקצה החופשי של הצינורית מחברים מזרק המכיל חומר ניגוד המכיל יוד. חומר הניגוד יכול להיות מימי או שומני, לפי בחירת רופא הנשים.
לעתים ניתן להשתמש בצינורית עם בלון לשם השגת אותה מטרה.
יש לציין שנשים הרגישות ליוד חייבות לדווח על כך לרופא, על מנת שזה יחליט אם לבצע, את הצילום ובאיזה אופן.
ממש לפני הצילום עצמו מוצא המרחב (ספקולום) מנרתיק האישה (מכשיר הצילום ממוקם במרחק סנטימטרים אחדים מעל לאגן ובטן האישה). האישה שוכבת על גבה כאשר רגליה – שהיו מקופלות ומפושקות בעת החדרת המכשיר – ישרות וצמודות.
צילום הרחם, בדומה לצילומי אברים אחרים, מתבסס על העובדה שחומר הניגוד השקוף המוחדר אל הרחם ניראה על פני המסך בצבע מנוגד לזה של אברי הגוף. אברי הגוף צבועים בגווני הלבן ואילו חומר הניגוד – בצבע שחור. הבדל צבעים זה מאפשר לראות את גבולות החללים שאותם ממלא חומר הניגוד וכן את הכיוון וקצב ההתקדמות של החומר בשעה שהוא מוחדר אל תוך הרחם.
רוב מכוני הרנטגן מצוידים במכשיר שיקוף, המאשר תצפית מתמדת על אברי האגן ועל התקדמות חומר הניגוד. ציוד משוכלל זה מאפשר שימוש בכמות פחותה יחסית של חומר ניגוד ועל כן כרוך בפחות אי נוחות ובפחות תחושת לחץ בשיפולי הבטן, מאשר הציוד הישן יותר.
אופן הביצוע
החדרת חומר הניגוד נעשית לאיטה על ידי רופא הנשים בו זמנית, תוך הסתכלות על המסך השקוף, וניתן להבחין היטב כיצד חומר הניגוד ממלא את צוואר הרחם ואת חלל הרחם ומתפשט לחצוצרות ומחוצה להן. בזמן ההסתכלות, מבצע הטכנאי העוזר לרופא 4-2 צילומים לצורך בחינה מדוקדקת יותר של אברי המין מאוחר יותר.
החדרה מהירה של חומר הניגוד יכולה לגרום לכאב בטן חזק אצל האישה ועל כן נהוג להימנע מכך.
הפעולה נמשכת כ –10 דקות, כאשר לעיתים יש צורך בצילום נוסף 5-10 דקות מאוחר יותר. בשימוש בחומר ניגוד על בסיס שומני, לעתים מתבקשת האישה לשוב למחרת לצילום חוזר, והפעם ללא החדרת מכשירים.
האם צילום הרחם היא פעולה מכאיבה?
התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית. מאד תלוי במיומנות הרופא ובהשתדלותו למנוע כאבים מהאישה.
מה ניתן לראות בצילום רחם?
צילום רחם הנעשה בידיים מיומנות מאפשר לבחון את צוואר הרחם. ניתן לראות אם קירותיו חלקים וכן אם אינו רחב יתר על המידה, מצב הקרוי אי ספיקת צוואר הרחם, שיכול להיגרם עקב הפלות קודמות ולגרום בעצמו להפלות טבעיות  חוזרות.
בחינת הרחם מאפשרת לקבוע אם קירותיו חלקים או זרועים בהידבקויות החוסמות חלק מן החלל . הצילום מאפשר לזהות שרירן (מיומה) המעוות את צורת חלל הרחם, או פוליפ.
מומי רחם, כגון רחם כפול או רחם  חד קרני ניתנים גם הם לאבחון.
סקירת החצוצרות מאפשרת לדעת אם הן פתוחות ומאפשרות מעבר של חומר הניגוד, או שהן סתומות באחד המקומות לאורכן.
לדוגמה: יתכן מצב שבו חצוצרה אחת פתוחה ותקינה והשניה סתומה ונפוחה כמו שק (מצב הקרוי הידרוסלפינקס).
חומר הניגוד מתפזר, בדרך כלל, מתוך החצוצרות לחלל האגן והבטן . על פי קצב ואופי התפזרותו, ניתן לקבוע באם האישה סובלת מסתימות חלקיות בחצוצרות, מהידבקויות סביב החצוצרות, או מציסטה שחלתית ועוד.
מהן הסיבות לביצוע צילום רחם?
הסיבה השכיחה ביותר היא בירור ליקויי פוריות על רקע סתימת חצוצרות, הידבקויות סביבן והידבקויות בתוך הרחם. כאשר זוג מנסה להרות ללא הצלחה, נהוג לבצע צילום רחם, בשלבים הראשונים של הברור, במיוחד אם האישה לקתה בעבר בדלקת חצוצרות.
סיבה אחרת לביצוע צילום הרחם היא מצב של הפלות חוזרות. הצילום יכול לסייע בגילוי גורמים אפשריים לכך, כמו שרירן, מום או הידבקויות תוך רחמיות.
אצל אישה שעברה מספר הפסקות הריון (הפלות), מעונינים לדעת אם צוואר הרחם תקין ולא רחב וכן אם קיימות הידבקויות בתוך חלל הרחם. המצב האחרון אופייני במיוחד אצל נשים שמתלוננות לאחרונה על וסתות קלות יותר וקצרות יותר מבעבר.
הצילום יבוצע לאישה הסובלת מדימומים וסתיים ממושכים וחזקים. במקרים אלו הצילום יכול לאתר סיבה אפשרית לכך, כמו שרירן מתחת לרירית המצפה את הרחם (שרירן תת רירי) או פוליפ.
נשים שנולדו לאמהות שנטלו הורמוני אסטרוגן במהלך הריונן, צפויות לשיעור גבוה יותר של מומי רחם ולכן אצלן צילום שכזה יכול לסייע באיתור מומים אלו, המהווים חלק מסינדרום ה ד.א.ס DES (ראשי תיבות של הורמון האסטרוגן השכיח שגרם למצב זה).
האם קיימים מצבים שבהם אין לבצע צילום רחם?
                          ×         דלקת חצוצרה פעילה, או זמן קצר ביותר אחריה
                          ×         רגישות ליוד שבחומר הניגוד
כדאי לדעת שיש כיום שיטות להקטנת הרגישות ליוד על מנת שניתן יהיה בכל זאת לבצע את הצילום. לאישה שסבלה בעבר מדלקת חצוצרות נהוג לתת טיפול אנטיביוטי מונע לפני ביצוע הצילום.
לסיכום
צילום הרחם משמש אחד הכלים החשובים והראשוניים בהערכת יכולתו הפריונית של זוג המנסה להרות. הצילום מאפשר לגלות פגמים באברי הרבייה של האישה. הפעולה קצרה, יחסית, והסבר מוקדם לאישה על התהליך הצפוי יקטין את חרדותיה ויקל עוד יותר על ביצועה.
מחקרים שונים מראים כי עצם ביצוע הצילום מגביר את סיכויי האישה להרות. הדבר יתכן עקב השימוש ביוד, שהינו חומר המחטא את כלל הרחם והחצוצרות, או עקב השפעה של השטיפה עצמה.
כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים