סרטן צואר הרחם מהסוג הבלוטי Cervical Adenocarcinoma

הגם ששכיחות המצבים הטרום סרטניים נמצאת בעליה בשנים האחרונות, הרי ששכיחות מקרי סרטן צואר הרחם נמצאת בירידה.

הסיבה לחדשות מעודדות אלו נעוצה כנראה בהכנסת שיטות סקירה יעילות כמו משטחי הפאפ, הקולפוסקופיה והבדיקה לגלוי נגיפי הפפילומה – PCR, ושיטות מניעה מוצלחות כמו אנטיביוטיקה, ביופסיה, גרידת תעלת צואר הרחם, קוניזציה וטיפולי לייזר.
אלו סוגי סרטן צואר רחם קיימים?
שלשה סוגים עיקריים של סרטן צואר רחם קיימים:
   ×         סרטן התאים השטוחים Squamous cell carcinoma  80%-60%
   ×         סרטן הבלוטות Adenocarcinoma 20%-15%
   ×         מיני סרטן אחרים 10%-5%
מה גורם להתפתחות סרטן צואר הרחם מהסוג של התאים השטוחים?
בעבר חשדו בנגיף ההרפס. כיום אנו יודעים שנגיף זה אינו גורם לסרטן צואר הרחם.
מזה זמן אנחנו יודעים בוודאות שנגיף הפפילומה גורם לסרטן זה. בכל הנשים בהם התגלה סרטן זה נמצא DNA של נגיף הפפילומה. נגיף זה משפעל מנגונים פנים תאיים האחראיים לחלוקה של התאים ובעשותו כן הוא גורם להתחלקות לא מבוקרת של התאים וליצירת המצב הממאיר. על ידי גרימת השוניים בתוך התאים הנגיף מעלה את רגישות התאים לגורמים קרצינוגניים הנמצאים בעשן הסיגריות.
יחד עם כל האמור לעיל יש לדעת שהדבקות בנגיף הפפילומה אינה כשלעצמה גורמת להתפתחות סרטן צואר רחם. גורמים נוספים מלבדו חייבים להשתתף בגרימת המצב הסרטני.
מה ידוע לגבי סרטן צואר הרחם מהסוג הבלוטי Adenocarcinoma?
ידועים גורמי סיכון להתפתחותו:
   ×         השמנה
   ×         ולדנות מרובה
לאחרונה נתגלו גורמי סיכון נוספים להתפתחות סרטן זה:
   ×         ריבוי בני זוג
   ×         התחלת יחסי מין בגיל צעיר
   ×         מחלות מין
   ×         שימוש ממושך בגלולות
   ×         אי שימוש בקונדום
והחשוב מכל נתגלה שגם נגיף הפפילומה מעורב בגרימת גם סרטן זה.
מה החשיבות של משטחי הפאפ?
היות שהמחלה מתקדמת לאט והיות שמקדימים אותה מצבים טרום סרטניים, ניתן לאתר את אלו שנים לפני הופעת סרטן צואר הרחם. ברור שגילוי מוקדם כזה, כפי שנעשה על ידי משטח הפאפ, מועיל להקטנת נפיצות מחלת סרטן צואר הרחם.
את משטח הפאפ יש לקחת באופן שיכלול גם תאים מתוך תעלת צואר הרחם, על מנת לאתר את הסרטן הבלוטי.
האם יש בדיקת פאפ יעילה יותר מזו המקובלת?
כן. יותר ויותר לאחרונה משתמשים בבדיקת הפאפ הדק Thin Pap.
בשיטה זאת איסוף התאים מדויק יותר וכן דרך פענוחם.
מהי החשיבות של בדיקת PCR?
היות שהגורם העיקרי להתפתחות סרטן צואר הרחם, היא נוכחותו של נגיף פפילומה מאחד הזנים בעלי היכולת לגרום לממאירות [16, 18 ,31 ,33 ועוד 7 זנים], הרי שכדאי לבצע בדיקת PCR, ה"יודעת" לקבוע האם נותר בגוף נגיף פפילומה ומאיזה סוג הוא.
איך ניתן לדעת לגבי נוכחות של נגיפי הפפילומה מהזנים השונים בצוואר הרחם?
רק באמצעות שיטות של ביולוגיה מולקולרית שהרגישה מכולן היא היא PCR –
Polymeraze chain reaction.
כיום לא ניתן לאתר נגיפים אלו לא באמצעות תרבית ולא באמצעות נוגדנים בדם.
מחקרים מראים שמתוך המקרים של זיהום בנגיפי פפילומה שהביאו כבר לשנויים דיספלסטיים באפיתל,  בבדיקת PCR ב 80% לא נמצאים כבר נגיפים. מערכת החיסון של האישה או האיש חיסלה את הנגיף. ב 18% נמצאים נגיפים מהזנים שאינם בעלי היכולת לגרום לממאירות וב 2% – נגיפים בעלי היכולת לגרום לממאירות.
מהי משמעות תשובת AGUS?
AGUS – Atypical Glandular cells of Undetermined Significance
משמעות תשובה זאת היא – שנויים בתאים אשר מהותן ומשמעותן לא ברורה.
ה AGUS מבטא שנויים בתאים בלוטיים (גלנדולריים) אשר מצפים את תעלת צואר הרחם.
האם רק האפיתל השטוח הרב שכבתי עלול להגיע למצב טרום ממאיר או ממאיר?
לא. קיים סוג אפיתל ציפוי נוסף, אפיתל המצפה את תעלת צואר הרחם ואת הבלוטות הרבות שם, המפרישות ריר. אפיתל זה קרוי קולומנרי (Columnar) והוא מסודר בשכבה אחת וגבוהה לעומת האפיתל הקודם שהוא בעל תאים שטוחים ומרובי שכבות.
גם אפיתל זה עלול לעבור שנויים אטיפיים (Atypical metaplasia) עד כדי הרס המבנה התקין ואפילו חדירת תאים אטיפיים אל תוך הבלוטות
ואל שאר השכבות מתחת (Adenocarcinoma in situ).
מדוע בדיקת הקולפוסקופיה אינה מספיקה לאיתור מצבים טרום ממאירים וממאירים של האפיתל הבלוטי?
באמצעות הקולפוסקופ ניתן לבחון את חלקו החזיתי של צואר הרחם. אין אפשרות בעזרתו לבחון את תעלת צואר הרחם.
לפיכך כאשר מאבחנים אזורים בהם נמצא נגעים מסוג אפיתל לבן, פונקטציה, מוזייקה וכלי דם חריגים, ואשר הם נמשכים אל תוך תעלת הצואר,  יש לדגום גם את תעלת צואר הרחם [ECC].
מהי גרידת תעלת צואר הרחם – ECC?
במידה והנגע הנצפה בבדיקה הקולפוסקופית, נמשך אל תוך התעלה הצוארית, יש לדגום גם את תעלת צואר הרחם [ECC]. פעולת הגרידה האבחנתית נעשית באמצעות מכשיר הנקרא מגרדת, קורטה. גם פה החומר נאסף ונשלח למעבדה פתולוגית. הגרידה לרוב אינה מורגשת וגם פה, ניתן להרדים מקומית במידה ויש כאב.
                                                           cx bio_180x250 (2)
במידה והנגע הנצפה בבדיקה הקולפוסקופית,  יש לדגום אותו בפעןלה הנקראת ביופסיה. פעולת הביופסיה נעשית באמצעות מכשיר שבקצהו צבת הנוגס מספר מילימטרים בצואר הרחם. גם פה החומר נאסף ונשלח למעבדה פתולוגית. הביופסיה לרוב אינה מורגשת וגם פה, ניתן להרדים מקומית במידה ויש כאב.
קוניזציה היא פעולה בה כורתים קטע בצורת חרוט, קונוס, מצואר הרחם. את הפעולה ניתן לעשות בצורות שונות כאשר הנפוצה מכולן היא הקוניזציה באמצעות לולאה – Loop, הקרויה גם LLETZ, או LEEP.
הסיבות לביצוע קוניזציה הן:
   ×         החשד לסרטן חודרני לא נשלל בשיטות אחרות
   ×         תשובת דגימת תעלת צואר הרחם ECC חיובית לממצא טרום ממאיר מתקדם.
   ×         תשובת דגימת צואר הרחם חיובית לממצא טרום ממאיר חמור.
החשיבות של קוניזציה היא בזה שהיא מאפשרת לנו מידע על התאים הבלוטיים שבתוך תעלת צואר הרחם.
קיים כיום חיסון כנגד סרטן צואר הרחם.
ניתוח
במידה וההחלטה היא לבצע ניתוח הרי שמומלץ לפני כן לבצע בדיקת PCR לאיתור ולזיהוי DNA של נגיפי ה HPV.
כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים