נערות בהריון

בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים על שיעור הולך ועולה של הריונות בגיל ה"עשרה". בארה"ב ההערכה היא שלמעלה ממיליון נערות בגיל העשרה הרות מדי שנה, כאשר ארבע מתוך חמש מהן אינן נשואות.

כ – 30,000 מהן מתחת לגיל 15 שנים. אם העלייה במספר המקרים תמשך בקצב זה, ניתן לנבא שכ- 40% מהנערות בנות ה- 14 של ימינו תהרינה לפחות פעם אחת עד הגיען לגיל 20.
כחמישית מכלל הלידות בארה"ב הן לאמהות צעירות אלו כשמחציתן מתחת לגיל 18. היקף התופעה מדהים ולא ניראה כי בקרוב הוא עומד להצטמצם, אלא נהפוך הוא.
כללי
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל משנת 2005 , מספר הפניות של נערות מתחת לגיל 19 לועדות להפסקת הריון עומד על כ- 3000 בשנה, מתוכן מספר הפניות של נערות, מתחת לגיל 17, עומד על כ- 850 בשנה, מתוך סה"כ 21,886 פניות לועדה. מרבית הפניות הן במרכז הארץ.
בשנת 2004 נולדו בישראל 4,248 תינוקות לאמהות בנות עשרה. למעלה מ- 20% מתינוקות אלה נולדו לנערות שכבר ילדו בעבר. מספר ההפלות הלא חוקיות אינו ידוע.
להריון בקרב נערות השלכות שונות שחלקן משפיעות באופן שלילי על הנערה.
סטטיסטיקה
בארה"ב – שיעור ההריונות בקרב נערות בגילאי 15-19 בשנת 1997 היה 94.3 ל- 1,000.
 78% מההריונות בקרב בנות 15-19  בשנת 1994 לא היו מתוכננים, שליש מהנערות ההרות יזמו הפלה, ו- 79% מהנערות שילדו לא היו נשואות.
באנגליה – שיעור ההריונות בגיל העשרה הוא הגבוה מבין מדינות מערב-אירופה (46.9 ל- 1,000) 60% מכלל ההריונות בגיל זה מסתיימים בלידה, ו- 90% מהנערות היולדות אינן נשואות.בישראל – בשנת 1998 עמד שיעור הלידות בקרב נערות מתחת לגיל 19 על 17.9 ל- 1,000, ושיעור הפניות לביצוע הפלה היה 9.9 ל- 1,000.
בסקר שבוצע בשנת 1994 כחלק ממחקר בינלאומי, עלה כי 2.6% מתלמידות כתות י'-י"א בישראל שהיו פעילות מינית, דיווחו כי הרו בעבר.
מספר ההריונות בקרב נערות עד גיל 19 בישראל עמד בשנת 1998 על כ- 8,000 בשנה – מחצית מהנערות ההרות היו בנות 19 ומחציתן פחות מגיל זה.
משמעות הדבר היא, כי מדי שנה מתעברות 32 מכל 1,000 נערות עד גיל 19 שנה. מתוך כלל הנערות ההרות, אחת מתוך שלוש בוחרת להפסיק את ההריון.
בחינת התוצאות על פי מגזרים מראה את הנתונים הבאים:
בקרב הנערות המוסלמיות – כ 1% מהנערות מפסיקות את הריונן.
בקרב הנערות היהודיות – כ 50% מפסיקות את הריונן.
מבוא
מתחילת שנות ה- 90 של המאה ה 20 שיעורי הפנייה הכלליים של נשים לועדה להפסקת הריון נמצאים במגמת ירידה, למעט בקבוצת הגיל של נערות עד גיל 19.
חלקן של הנערות עד גיל 19 מבין כל הפונות עלה מ- 11% בתחילת שנות ה- 90 לכ 15% בשנת 2003.  מנתוני מכון ברוקדייל, בשנת 1998, כ- 94% מהנערות הרווקות בחרו להפסיק את ההריון בעוד ש- 96% מבין הנערות הנשואות בחרו ללדת.
כשני-שלישים מהנערות ההרות היו נשואות.
האומדן הוא כי כ- 8000 נערות [כולל גיל 19] בישראל נכנסות מדי שנה להריון לא רצוי וכ 50% מהן לבסוף גם יולדות. שיעור ההריונות מושפע מן הותק בארץ:
  • בקרב נערות שהן לפחות דור שני בארץ, נמצא שיעור נמוך של הריונות.
  • בקרב נערות ממוצא ברה"מ או אתיופיה נמצא שיעור גבוה של הריונות.
על פי החוק, אישה או נערה החפצה להפסיק את הריונה צריכה לפנות לאחת הועדות הרפואיות הנותנות אישור להפסקת הריון. בחוק ישנו סעיף המורה על אישור הפסקת הריון בגין גיל – למטה מגיל נישואין או שמלאו לה 40. בשנת 2001 הורחבה הזכאות להפסקת הריון גם על נערות בגילאים 18-17. על פי החוק קטינה שגילה פחות מגיל 18 יכולה להפסיק את ההריון ללא ידיעת ההורים ומבלי לקבל את הסכמתם (סע' 316 לחוק העונשין התשל"ז-1977).
השפעת הריון לא רצוי על הנערות
להריון בלתי רצוי ולהפסקתו עלולות להיות השלכות על מצבה הפסיכו-סוציאלי של הנערה בהווה ובעתיד.
מניחים שהריון לא רצוי בנערות קשור במצבי לחץ ומצוקה וסיומו מביא לעתים קרובות לסיום הקשר הזוגי מה שמחמיר את מצבה הנפשי של הנערה.
לנערות אלו יש קשר רופף או שאין להן קשר כלל עם הוריהן בתקופות משבר ורובן מגיעות להחלטה של ביצוע הפסקת הריון מבלי לערב את הוריהן.
מהן הסיבות לתופעה זאת?
נראה כי הגורמים להתגברות תופעה זו נעוצים בבעיות גיל ההתבגרות, בנטייה לקיום יחסי מין בגיל מוקדם ובדרכי המידע המגיע לנוער בנושאי יחסי מין, הריון והדרכים למניעתו.
בכתבה בנושא אנורקסיה נרבוזה הזכרנו כי תהליך ההתבגרות הפסיכולוגית בעולם המודרני, במדינות המפותחות, ממושך ועשוי להיות קשה. בעוד  שבמדינות מתפתחות נערה נחשבת למבוגרת כאשר היא מקבלת את המחזור החודשי, נישאת ויולדת ילדים, הרי שבמדינות המפותחות  המעבר משלב הילדות לשלב הבגרות ממושך יותר ויכול להימשך 10-20 שנה ואפילו יותר. על  הצעירים האלו להתמודד עם ציפיות החברה, שלעיתים הן סותרות. מחד, הם נקראים לבגרות ולאחריות מבחינת התנהגותם המינית, ומאידך המבוגרים מנהלים את חייהם ומותירים להם מירווח צר של תימרון החלטה וביצוע.
מבוגרים רבים נוטים לחשוב שמתבגרים אלו, היות שהם כבר לא ילדים, זקוקים לפחות תשומת לב, חום וקשר אישי. מתברר כי דווקא חוסר החום והיחס הם אשר מוליכים לחיפושו, ולא תמיד אצל ההורים, אלא אצל בני המין השני.
העלייה בפעילות המינית בגילאים נמוכים, יחסית, היא ביטוי לחיפוש הקשר והחום של בני הנעורים. ההרגשה של פחיתות במעמדם האישי מביאה בני נוער הן ליחסי מין מוקדמים והן, כמובן להריונות.
מה אומרות הנערות בהריון?
אחת מבנות ה"עשרה" שהפכה לאם התבטאה באמרה: "קודם הייתי סתם אפס, ועכשיו אני משהו , אני אמא". מתבגרת אחרת אמרה: "רציתי שלראשונה בחיי יהיה ברשותי משהו שאוכל לראות אותו כשלי, שאוכל לאהוב אותו, ושהוא יאהב אותי".
מניעים אחרים להריון היו רצון לזכות בהכרה כמבוגר, להחזיר את חיבת ההורים,, "להחזיק" בחבר, לזכות בתשומת לב מצד החברים בני אותו גיל, לברוח משיגרת החיים ומעומס בית הספר, או לנסות להביא שינוי בחיים אפורים ועלובים, כלשונם. כל זמן שתחושות אלו ילוו את בני הנוער, הרי שחיפוש זהותם העצמית ימשיך להתבטא בקיום יחסי מין ובכניסה מוקדמת לחיי הורות.
בני הנוער אינם ערוכים במידה מספקת ליחסי מין, בשל תפישות לקויות של החברה בנושא החינוך המיני והמידע שצריך להיות מועבר אליהם. בשוודיה, למשל, לומדים בבתי הספר כבר מגיל 7 איך באים תינוקות לעולם ובגיל 10-12 הם מתמצאים היטב בדרכי מניעת הריון. מצב דומה קיים בהולנד.
חוסר ההתמצאות בנושאים אלו בישראל, ובארצות אחרות, מוביל מצב שרק כשליש מבין המתבגרים המקיימים יחסי מין משתמשים באמצעי מניעה, וגם אלו בעלי ידע בלתי מושלם בנושא. חלקם חושבים שיחסי מין ראשוניים לא מסתיימים בהריונות, אחרים חושבים שאם מקיימים אותם בעמידה אין סיכוי להריון וישנן בנות הנוטלות גלולות גם במשך תקופת ההריון.
מחקרים בארצות מפותחות הראו ששעורי ההריון בגיל ה"עשרה" היו נמוכים דווקא במדינות שבהן מופעלות תכניות לחינוך מיני ובמדינות שבהן הייתה לנוער גישה לשירותי תיכנון המשפחה, ולמכונות אוטומטיות למכירת אמצעי מניעה.
אצל נערות שכיח למצוא הפסקת הריון בשלב מתקדם יחסית ביחס לנשים בוגרות, מה שגורם לסיכון מוגבר שלהן בשל מורכבות הפעולה הרפואית בשלב זה.
הסיבות בגללן נערות מגיעות להפסקת ההריון בשלב מתקדם הן:
  • בורות והיעדר מידע לגבי בריאות ופריון
  • אי זמינות של אמצעי מניעה
  • בושה לפנות לגורמים המתאימים לקבלת אמצעי מניעה
  • חשיפת הריון מאוחרת בעקבות סטיגמה חברתית שלילית אשר קשורה להיריון בגיל העשרה
  • הכחשה
מהן תוצאות ההריונות בקרב המתבגרים?
מתברר כי כרבע עד חצי מכלל הריונות אלו מסתיימים בהפלה מלאכותית, 10-15% מהם מסתיימים בנישואין ובלידה (לאחר שההריון עצמו "נולד" מחוץ למסגרת הנישואין), וכ 20-30%מסתיימים בלידה מחוץ למסגרת הנישואין.
שעור ההפלות הטבעיות, על פי רוב החוקרים, דומה לזה שבקרב נשים מבוגרות יותר ועומד על חמישה עשר אחוזים.
מהלך ההריונות בקרב נערות אלו  "מצטיין" בשיעור של סיבוכים גבוה יותר מהרגיל, בשל הרגלי תזונה לקויים ובעיקר בשל חוסר מעקב רפואי נאות.
חשוב מאוד, אם כן, לנערות אלו להקפיד על מעקב רפואי צמוד, הן לצורך מעקב ההריון לשם שמירת בריאותה והבטחת בריאותו ועתידו של ולדה, והן לצורך ביצוע הפסקת הרין – כאשר המצב מחייב – בתנאים אופטימליים.
לסיכום
מהפכת המין, שהחלה בקמפוסים של האוניברסיטאות שמעבר לים, עברה זה מכבר לחצרות בתי הספר התיכוניים וניצניה כבר ניראים בבתי הספר היסודיים. חשוב, אם כן, להתמודד הן עם בעיות הנוער בגיל ההתבגרות והן עם חוסר הידע והגישה הלקויה לנושא יחסי המין, ההריון ודרכי מניעתו. שומה על החברה, על ההורים והמורים ויתר הגורמים הנוגעים למתבגרים, להעמיד לרשותם כלים שיסייעו להם להפוך לבוגרים בעלי מידע, אחראים ובטוחים בזהותם העצמית ובמערכות היחסים שבהן הם מעורבים.
כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים