מיקופלסמה/אוראופלסמה

מיקופלסמה ואוריאופלסמה Ureaplasma & Mycoplasma Infection

זני המיקופלסמה הם החיידקים הקטנים ביותר והמיוחד בהם שאין להם דופן תא. ענין זה מסביר מדוע קשה זיהויים במעבדה ומדוע הם עמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים. הם נוטים לחיות בריריות דרכי הנשימה, אברי המין והשתן.

בבני אדם זוהו 17 זנים ומהם 5 הם גורמי הבעיות העיקריים:

  • מיקופלסמה פנומוניה Mycoplasma pneumoniae
  • מיקופלסמה הומיניס Mycoplasma hominis
  • מיקופלסמה גניטליס Mycoplasma genitalis
  • זני אוריאופלסמה Ureaplasma species

כל אלו קרויים יחדיו – חיידקי מיקופלסמה של אברי המין.

חיידקי האוריאופלסמה כוללים שני זנים:

  • אוריאופלסמה אוראליטיקום Ureaplasma urealyticum
  • אוריאופלסמה פרבום Ureaplasma parvum

השיטה המדוייקת ביותר לזיהוי חיידקים אלו היא בבדיקת [PCR  [polymerase chain reaction

בדיקות אחרות כמו תרביות נכשלות לרוב בזיהויים.

פתופיזיולוגיה
למרות שחיידקי מיקופלסמה הומיניס וזני האוראופלסמה מתגלים לעיתים קרובות בבני אדם בריאים, הם גם מסוגלים לגרום למחלות בדרכי המין והשתן.
ישנם מיקרים בהם נגרמים גם מחלות מחוץ לאברי המין כמו במקרה של מיקופלסמה גניטליום.
במקרים של דלקות גרון, דלקות ריאות ודלקות מפרקים, בודדו חיידקי מיקופלסמה פרמנטנס באיברים אלו.
במקרים של דלקת השופכה בגברים, דלקת צוואר הרחם ודלקת איברי המין הפנימיים בנשים, בודדו חיידקי מיקופלסמה גניטליום.
חיידקי המיקופסלמה והאוראופלסמה יכולים לעבור מאדם לאדם הן במגע מיני גניטלי והן במגע מיני אוראלי, הן מאם לעובר בתוך הרחם והן מהאם לוולד, העובר בתעלת הלידה. כמו כן, דווח על מעבר החיידקים באיברים מושתלים.
הוכח שדלקת שופכה בגברים נגרמת לא רק מחיידקי זיבה וכלמידיה אלא גם ע"י חיידקי אוראופלסמה וחיידקי מיקופלסמה.
בנשים הוכחה מעורבות של חיידקי אוראופלסמה בדלקת השופכה Female Urethral] Syndrome]
חיידקי אוראופלסמה בודדו מיתרת האשך   [Epididymis] בגברים עם דלקת אשך חריפה.
במקרים של דלקת כליות, [Pyelonephritis] בודדו חיידקי מיקופלסמה הומיניס.
במצב של בקטריאל וגינוזיס [Bacterial Vaginosis]  בודדו חיידקי מיקופלסמה והוכח שהם תורמים למצב.
במקרים של דלקת חצוצרות [Salpingitis]  בודדו חיידקי מיקופלסמה הומיניס.
במקרים של דלקת איברי המין הפנימיים (PID) ודלקת צוואר בודדו חיידקי מיקופלסמה גניטליום.
יש טוענים שחיידקיי אוראופלסמה גורמים עקרות בגברים ובנשים.
חיידקי אוראופלסמה יכולים לגרום לדלקת שילייה, לחדור לשק האמניוטי ולגרום לזיהום מתמיד עד לגרימת הפלה או לידה מוקדמת.
במקרים של חום שלאחר לידה ולאחר הפלה בודדו חיידקי מיקופלסמה הומיניס וחיידקי אוראופלסמה.
זיהום של ילודים במעברם בתעלות הלידה בחיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה הביא למקרים של דלקת ריאות מולדת, בקטרמיה, דלקת קרום המוח ועד מוות. כמו כן, נגרמו מחלות ריאה כרוניות עד כדי תמט ריאות והזדקקות למכשירי הנשמה.
חיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה נמצאו לא רק בדם האם אלא גם בדם הטבורי ובדם העוברים והילודים וכמו כן, בנוזל המוחי (CSF)
חיידקי המיקופלסמה והואראופלסמה נמצאו הן בדרכי הנשימה והן במפרקים. במקרים של דלקות באיברים אלו, במיוחד באנשים עם מערכות חיסוניות מוחלשות, מה שמוכיח את חשיבות מערכת החיסון תקינה למניעת התפתחות דלקת ע"י אורגניזמים אלו.
חיידקים אלו נמצאו מעורבים בדלקות מסתמי הלב, דלקת קרומי הלב, דלקת חתכי ניתוחים, אבצסים, דלקת פנים הלב ודלקת העצם Osteomyelitis
חיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה נמצאו בנוזל המפרקים באנשים עם דלקת פרקים רוימטואידית וחיידקי אוראופלסמה נמצאו מעורבים בגרימת אבנים בדרכי השתן.
במקרים של חולי איידס, חיידקים אלו "מנצלים" את חולשת מערכת החיסון וגורמים לדלקות כמו שפעת ודלקת ריאות, ולכן במקרים של מערכות חיסון מוחלשות, חיידקים אלו קרויים אופורטוניסטים.

שכיחויות
זנים של חיידקי האוריאופלסמה בודדו מדגימות צואר רחם ונרתיק של 40-80% מנשים שהיו פעילות מבחינה מינית למרות שהיו חסרות כל סימפטומים. מיקופלסמה הומיניס בודד כנ"ל ב 21-53%

בגברים המספרים נמוכים במקצת.
עם זאת מעורבים חיידקים אלו בדלקת צואר הרחם ובמקרי דלקת שופכה סימפטומטית מסוג    Nongonococcal nonchlamidial urethritis  [שלא מחיידקי הזיבה ולא מחיידקי הכלמידיה] ששכיחות המצאות זני אוריאופלסמה ומיקופלסמה גניטליום היתה בהם גבוהה ביותר.

דיכוי מערכת החיסון מעלה את הסיכון לפתח מחלה מפושטת של חיידקי אוריאופלסמה ומיקופלסמה.

כנראה שבעת משבר בחוסנה של המערכת החיסונית, המצב האסימפטומטי של נשיאת החיידקים הופך למצב סימפטומטי, כאשר החיידקים הללו נוטים להפוך פתאום להיות אלימים ולגרום למחלות.

היבטים קליניים:

היסטוריה:
רבים אינם מכירים את חיידקי המיקופלסמה והאוראופלסמה כגורמים לזיהומים ולדלקות.
בנוסף, מסבך את המצב הקושי באיבחונים ובזיהויים במעבדה ולכן לאור שני אלו מגיעים לאבחונם מאוחר יחסית.
במבוגרים עם מערכת חיסון תקינה, זיהומים בחיידקי אוריאופלסמה ומיקופלסמה הם לרוב מקומיים ומוגבלים, אולם עם ירידה בחוזק מערכת החיסון עלול להתפרץ זיהום חמור יותר.

המסקנה היא שמדובר כנראה בחיידקים לא אלימים כ"כ היודעים לנצל שעת כושר ואז לגרום לזיהום.
במקרים של חוסרים במערכת החיסון עלולים להתפתח דלקות בריאות, דלקת פרקים הרסנית, דלקת עצם קשה וזיהומי מערכות נוספות.

המצבים הבאים יכולים להגרם ע"י זיהום בחיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה:
• דלקת צינור השופכה          Urethritis
• דלקת כליות         Pylonephritis
• דלקת איברי האגן Pelvic Inflammatory Disease
• דלקת רירית הרחם     Endometritis
• דלקת קרומי השילייה    Chorioamnionitis
• דלקת מפרקים Rheumatoid  Arthritis
• זיהום חתכי ניתוחים Surgical Wound Infection
• דלקת ריאות של ילודים   Neonatal Pneomonia
• דלקת קרומי המוח של ילודים    Neonatal Meningitis

ברשימת המצבים הנ"ל יכולים להיות מעורבים חיידקים נוספים.

אבחנה מבדלת:
זיהומים באיברי המין והשתן ע"י חיידקי הכלמידיה.
זיהומים ע"י חיידקי זיבה.

מעבדה:
תרביות רגילות המבוצעות אפילו בבתי חולים אינן מספיקות לאבחן מיקופלסמה הומיניס וחיידקי אוראופלסמה.
לאבחון בתרבית יש צורך בתרביות מיוחדות.
מיקופלסמה גניטליום אינו צומח כלל בתרבית ואפשר לזהותו רק בבדיקת PCR
בדיקות סרולוגיות (נוגדנים) אינן מתאימות לאבחון חיידקי מיקופלסמה, בעת ברור זיהומים באיברי המין והשתן.
בדיקת PCR הינה מדוייקת יותר לאבחון חיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה וגם מאפשרת זיהוי של מספר נמוך של אורגניזמים בהיותה רגישה יותר משיטות אבחון אחרות.

טיפול

  • טיפול מוצלח יהיה לאחר זיהוי ודאי של החיידקים בשיטות מעבדה יעילות, וטפול ומינון בהתאם לסוג החיידקים שימצא בבדיקה.
  •  יש לשלול נוכחות חיידקים אלו בזיהומים בקרב חולי איידס משום הפוטנציאל שלהם להיות מזהמים תופסי הזדמנות [אופורטוניסטיים] בקרב בעלי מערכת חיסון ירודה.
  •  יש להיות עירני לנוכחות של חיידקי מיקופלסמה ואוריאופלסמה ביחד עם חיידקים אחרים בגרימת מחלות כמו דלקת צואר, דלקת רירית רחם, דלקת חצוצרות, דלקת כליות, דלקת מפרקים ועוד.

טיפול אנטיביוטי
השאיפה בטיפול ל"כסות" את כל החיידקים המעורבים בזיהום.

  • אריתרומיצין  – Erythromycin) E.E.S., E-Mycin, Eryc)
  • אינו משפיע על מיקופלסמה הומיניס. המינון למבוגר – 250-500 מ"ג כל 6 שעות.
  • אזניל, זטו – Azithromycin) Zithromax)
    אינו משפיע על מיקופלסמה הומיניס. המינון למבוגר – 500 מ"ג ליום ה 1 ואחכ 250 מג 4 פעמים ליום ל 2-5 ימים.
  • קלינדמיצין – Clindamycin) Cleocin)
    אינו משפיע על חיידקי אוריאופלסמה. מינון למבוגר – 150-450 מ"ג 4 פעמים ביום.
  • דוקסילין – Doxycycline) Vibramycin, Bio-Tab, Doryx)
    מספר תת זנים של מיקופלסמה הומיניס ושל אוריאופלסמה יתכן שהם עמידים. המינון למבוגר – 100 מ"ג כל 12 שעות למשך 10 ימים.
  • לבו – Levofloxacin) Levaquin)
    מינון למבוגר 500-1,000 מ"ג ליום למשך 7-14 יום
  • אופלודקס, טריביד – Ofloxacin) Floxin)
    מינון למבוגר – 200-400 מ"ג כל 12 שעות
  • מינוצין – Minocycline) Dynacin, Minocin)
    מספר תת זנים של מיקופלסמה הומיניס ושל אוריאופלסמה יתכן שהם עמידים. המינון למבוגר – 100 מ"ג כל 12 שעות למשך 10 ימים.

מניעה
• שימוש באמצעי מניעה חציצתיים כמו קונדום יועילו במידה מאד נמוכה למניעת הדבקות בחיידקים אלו משום שהם כה נפוצים, כולל באנשים בריאים והדלקת שהם גורמים היא בלתי נחזית מראש כי היא תלויה במצבו החיסוני של האדם.
• לידה בניתוח קיסרי אינה מונעת הדבקות ילודים בחיידקים אלו משום שהילודים יכולים להדבק עוד בהיותם בתוך רחם אימם.
• בהיות חיידקים אלו כה נפוצים הרי שמניעה יעילה של הדבקות בחיידקים אלו מושגת רק ע"י המנעות מיחסי מין.

הערה כללית
באופן כללי, זיהום בחיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה מוגבל למשטחים ריריים של מערכות המין והשתן התחתונות והפה. באנשים בריאים הזיהומים האלו קשורים בשיעורי תחלואה נמוכים. מאידך באנשים עם מערכות חיסון לקויות כמו חולי איידס וילודים פגים הזיהום בחיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה עלול לפגוע באברים פנימיים כמו בעצמות,במפרקים ובמערכת העצבים המרכזית. כישלון בזיהוי ובאבחון זיהומים אלו והשתהות במתן טפול אנטיביוטי מתאים עלול להוביל לתוצאות גרועות ביותר ולנכות כרונית.

 


  • אנונימי 26 מרץ 2019
    האם תשובה לא טובה בפאפ אומרת שתהיה תשובה לא טובה בביופסיה? תודה מראש על תשובתך ובכלל תודה על כל תשובותיך כאן שאני קוראת בעיון רב

    לא. ברוב המקרים התשובות בביופסיה הן טובות יותר מאשר התשובות בפאפ.
  • אנונימי 26 מרץ 2019
    האם לי ולבן זוגי אמורים להיוץת אותם זנים של HPV?

    לא בהכרח.
  • אנונימי 21 מרץ 2019
    שלום אצל בת זוג שהיו לי יחסים איתה נתגלתה פפילומה. נבדקתי ע"י רופא עור חיצונית ואין סימנים להדבקה באיבר המין. האם יש בדיקה נוספת שניתן לבצע לגברים לדעת האם אני נשא? האם מומלץ לקבל חיסון אני בן 47?

    כן, בדיקת PCR ל HPV ואם תקינה ניתן להתחסן.
  • אנונימי 14 מרץ 2019
    10 שנים קונדילומה שלא עוזבת אותי.מה עוד אני יכול לעשות כדי להיפטר מהצררה הזאת.

    הגישה שלי שמבטיחה תוצאות טובות כוללת קולפוסקופיה מקפת לכל אברי המין, פי טבעת וסביבתו, פה עינים ואף, וטיפול בלייזר בהכוונה של הקולפוסקופ. בסיום, אחרי העלמות כל הנגעים לעשות בדיקת PCR ל HPV. החיסון הוא הכי יעיל אחרי תשובה תקינה של HPV PCR.
  • אנונימי 10 מרץ 2019
    לפני שנתיים היה לי ASCUS בפאפ ולפני שנה היה תקין ועכשיו שוב ASCUS וגם נגיפים של קונדילומה HR. מה אני עוששה?

    קולפוסקופיה ונטילת דגימה מהצואר קולפוסקופיה מקיפה לכל אברי המין ופי הטבעת וסביבותם וקולפוסקופיה לפה וללוע לאף ולעינים.
  • אנונימי 10 מרץ 2019
    עשו לי בדיקת די אן איי בקופח ומצאו לי זנים של HR של הפפילומה. האם זה אומר שאין לי זנים של סיכון נמוך?

    למיטב ידיעתי לא בודקים שם זנים של קבוצת הסיכון הנמוכה.
  • אנונימי 10 מרץ 2019
    האם יתכן שהדי אן איי שנלקח לי בבדיקת פאפ בקופחת חולים נלקח רק מהבפנים ולא נלקח ממקומות נוספים כמו פות ומפשעות?

    למיטב ידיעתי ה DNA של ה HPV נלקח לך רק מהצואר של הרחם.
  • אנונימי 3 מרץ 2019
    האם יש מצב שיש לי קונדילומה רק בפתח של הטבעת בישבן ולא במקום אחר. אני לא גיי.

    כן זה אפשרי, למרות שברבע מהמקרים של קונדילומה באברי המין ישנה מעורבות של פי הטבעת ולכן חשוב לבדוק בקולפוסקופיה גם את אברי המין וסביבתם.
  • אנונימי 26 פברואר 2019
    שלום,לאחר שנים רבות של זוגיות כאשר אני ובן זוגי היינו הראשונים אחד של השני, כעת יש לי בן זוג אחר שלו עבר ארוך של ניסיון מיני. יש לי שתי שאלות:1. על מנת ששנינו נהיה בטוחים, אילו בדיקות עלינו לעבור כדי לשלול כל סוג של מחלת מין שהיא (יש לציין שיש לו פחד מבדיקות דם ולכן הייתי שמחה לשמוע האם יש בדיקות אחרות שניתן לבצע)?2. במידה וקיימנו יחסים ללא הגנה בחודשים האחרונים, אם היה חשש למחלה, האם הייתי אמורה לדעת עליה עד כה (אין משהו חריג בנתיים)?תודה רבה!

    יש בדיקות שתן ויש בדיקות נרתיק וצואר שבודקות מחלות מין. תוכלי לברר בקופ"ח.
  • אנונימי 17 פברואר 2019
    שלום,כיצד מטפלים באדם שבדיקת הhpv שלו יצאה חיובית אך אין קונדילומה נראית לעין?תודה.

    עושים קולפוסקופיה מקיפה
  • אנונימי 17 פברואר 2019
    האם ניתן לבצע הסרה של קונדילומה לפני ביצוע בדיקת קולפוסקופיה?

    לא
  • אנונימי 5 פברואר 2019
    יש לי הרבה גדולים ואני שואל אם ניתן לטפל אצלך כבר בביקור הראשון כשמגיעים לבדיקה הראשונית.

    כן, זה אפשרי להתחיל טיפול בלייזר להסרת הקונדילומה כבר בביקור הראשון.
  • אנונימי 3 פברואר 2019
    האם אפשרי בביקור הראשון אצלך לעבור את הבדיקה בתוך הצינור של פי הטבעת לראות אם יש שם קונדילומה

    בביקור הראשון עושים קולפוסקופיה מקיפה לכל אברי המין לפה ללוע לאף ולעינים וכן לאנוס ולסביבתו. אנוסקופיה ניתן לעשות בהמשך אחרי הכנה באמצעות מיקרו חוקן.
  • אנונימי 3 פברואר 2019
    אם סיימתי טיפול בקונדילומה והפאפ תקין. האם אני צריכה להמשיך לעשות פאפ?

    כן יש להמשיך ולעשות משטחי פאפ. בנוסף אם היתה קונדילומה בפי הטבעת אזי מומלץ לעשות גם משטח פאפ מפי הטבעת.
  • אנונימי 3 פברואר 2019
    אשתי בהריון ויש לה קונדילומה בפות. האם אפשר בכלל לטפל בקונדילומה בהריון? והאם אתה עושה את זה?

    רצוי לטפל בקונדילומה בהריון ברגע הראשון אחרי שמתגלה. אני עושה זאת בלייזר שאגב הוא הטיפול המותר בהריון.
  • אנונימי 29 ינואר 2019
    האם הדבקה בקנדילומה יכולה לפגוע בפוריות? תודה

    לרוב לא.
  • אנונימי 29 ינואר 2019
    מחיר קוניזציה בלייזר

    נא לברר במרפאה 03-6956867
  • אנונימי 15 ינואר 2019
    בת 25, פאפ תקין. היה לי פעמיים דימום לאחר קיום יחסים ללא כאבים ושום דבר חריג נוסף. לקחו לי ביופסיה וראו דימום נקודתי בצוואר הרחם. הביופסיה תגיע רק בעוד חודש וחצי ובינתיים אני ממש בלחץ, האם סביר שזו דלקת בצוואר הרחם? אני לוקחת גלולות כמה שנים, האם יש קשר?

    אין מנוס מלהמתין לתוצאות הביופסיה ואין טעם לנחש
  • אנונימי 13 ינואר 2019
    שאלת התייעצות: הגעתיי לרופא נשים עם מכתב של הרופאה שהפנתה אותי לקוניזציה בגלל CIN2. הוא התנה את הביצוע של הקוניזציה בכך שקודם אביא לו את תשובת המעבדה כדי שיראה במו עיניו, כך אמר, את התוצאה של CIN2. האם זו התנהגות נכונה לדעתך, כי נגרם לי עיכוב בטיפול.

    צודק הרופא. עליו לראות את התשובה המקורית של המעבדה משום שבדרך יכולות לצוץ טעויות שונות כולל בתום לב.
  • אנונימי 10 ינואר 2019
    צה ההבדל בין פאפ לבין PCR

    פאפ היא בדיקה ציטולוגית של תאים שבודקת אם התאים תקינים או במצב של סרטן או טרום סרטן. בדיקת  PCR בודקת DNA ובמקרה שלנו את זה של נגיפי HPV.

השאר תגובה

*