מיקופלסמה/אוראופלסמה

מיקופלסמה ואוריאופלסמה Ureaplasma & Mycoplasma Infection

זני המיקופלסמה הם החיידקים הקטנים ביותר והמיוחד בהם שאין להם דופן תא. ענין זה מסביר מדוע קשה זיהויים במעבדה ומדוע הם עמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים. הם נוטים לחיות בריריות דרכי הנשימה, אברי המין והשתן.

בבני אדם זוהו 17 זנים ומהם 5 הם גורמי הבעיות העיקריים:

  • מיקופלסמה פנומוניה Mycoplasma pneumoniae
  • מיקופלסמה הומיניס Mycoplasma hominis
  • מיקופלסמה גניטליס Mycoplasma genitalis
  • זני אוריאופלסמה Ureaplasma species

כל אלו קרויים יחדיו – חיידקי מיקופלסמה של אברי המין.

חיידקי האוריאופלסמה כוללים שני זנים:

  • אוריאופלסמה אוראליטיקום Ureaplasma urealyticum
  • אוריאופלסמה פרבום Ureaplasma parvum

השיטה המדוייקת ביותר לזיהוי חיידקים אלו היא בבדיקת [PCR  [polymerase chain reaction

בדיקות אחרות כמו תרביות נכשלות לרוב בזיהויים.

פתופיזיולוגיה
למרות שחיידקי מיקופלסמה הומיניס וזני האוראופלסמה מתגלים לעיתים קרובות בבני אדם בריאים, הם גם מסוגלים לגרום למחלות בדרכי המין והשתן.
ישנם מיקרים בהם נגרמים גם מחלות מחוץ לאברי המין כמו במקרה של מיקופלסמה גניטליום.
במקרים של דלקות גרון, דלקות ריאות ודלקות מפרקים, בודדו חיידקי מיקופלסמה פרמנטנס באיברים אלו.
במקרים של דלקת השופכה בגברים, דלקת צוואר הרחם ודלקת איברי המין הפנימיים בנשים, בודדו חיידקי מיקופלסמה גניטליום.
חיידקי המיקופסלמה והאוראופלסמה יכולים לעבור מאדם לאדם הן במגע מיני גניטלי והן במגע מיני אוראלי, הן מאם לעובר בתוך הרחם והן מהאם לוולד, העובר בתעלת הלידה. כמו כן, דווח על מעבר החיידקים באיברים מושתלים.
הוכח שדלקת שופכה בגברים נגרמת לא רק מחיידקי זיבה וכלמידיה אלא גם ע"י חיידקי אוראופלסמה וחיידקי מיקופלסמה.
בנשים הוכחה מעורבות של חיידקי אוראופלסמה בדלקת השופכה Female Urethral] Syndrome]
חיידקי אוראופלסמה בודדו מיתרת האשך   [Epididymis] בגברים עם דלקת אשך חריפה.
במקרים של דלקת כליות, [Pyelonephritis] בודדו חיידקי מיקופלסמה הומיניס.
במצב של בקטריאל וגינוזיס [Bacterial Vaginosis]  בודדו חיידקי מיקופלסמה והוכח שהם תורמים למצב.
במקרים של דלקת חצוצרות [Salpingitis]  בודדו חיידקי מיקופלסמה הומיניס.
במקרים של דלקת איברי המין הפנימיים (PID) ודלקת צוואר בודדו חיידקי מיקופלסמה גניטליום.
יש טוענים שחיידקיי אוראופלסמה גורמים עקרות בגברים ובנשים.
חיידקי אוראופלסמה יכולים לגרום לדלקת שילייה, לחדור לשק האמניוטי ולגרום לזיהום מתמיד עד לגרימת הפלה או לידה מוקדמת.
במקרים של חום שלאחר לידה ולאחר הפלה בודדו חיידקי מיקופלסמה הומיניס וחיידקי אוראופלסמה.
זיהום של ילודים במעברם בתעלות הלידה בחיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה הביא למקרים של דלקת ריאות מולדת, בקטרמיה, דלקת קרום המוח ועד מוות. כמו כן, נגרמו מחלות ריאה כרוניות עד כדי תמט ריאות והזדקקות למכשירי הנשמה.
חיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה נמצאו לא רק בדם האם אלא גם בדם הטבורי ובדם העוברים והילודים וכמו כן, בנוזל המוחי (CSF)
חיידקי המיקופלסמה והואראופלסמה נמצאו הן בדרכי הנשימה והן במפרקים. במקרים של דלקות באיברים אלו, במיוחד באנשים עם מערכות חיסוניות מוחלשות, מה שמוכיח את חשיבות מערכת החיסון תקינה למניעת התפתחות דלקת ע"י אורגניזמים אלו.
חיידקים אלו נמצאו מעורבים בדלקות מסתמי הלב, דלקת קרומי הלב, דלקת חתכי ניתוחים, אבצסים, דלקת פנים הלב ודלקת העצם Osteomyelitis
חיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה נמצאו בנוזל המפרקים באנשים עם דלקת פרקים רוימטואידית וחיידקי אוראופלסמה נמצאו מעורבים בגרימת אבנים בדרכי השתן.
במקרים של חולי איידס, חיידקים אלו "מנצלים" את חולשת מערכת החיסון וגורמים לדלקות כמו שפעת ודלקת ריאות, ולכן במקרים של מערכות חיסון מוחלשות, חיידקים אלו קרויים אופורטוניסטים.

שכיחויות
זנים של חיידקי האוריאופלסמה בודדו מדגימות צואר רחם ונרתיק של 40-80% מנשים שהיו פעילות מבחינה מינית למרות שהיו חסרות כל סימפטומים. מיקופלסמה הומיניס בודד כנ"ל ב 21-53%

בגברים המספרים נמוכים במקצת.
עם זאת מעורבים חיידקים אלו בדלקת צואר הרחם ובמקרי דלקת שופכה סימפטומטית מסוג    Nongonococcal nonchlamidial urethritis  [שלא מחיידקי הזיבה ולא מחיידקי הכלמידיה] ששכיחות המצאות זני אוריאופלסמה ומיקופלסמה גניטליום היתה בהם גבוהה ביותר.

דיכוי מערכת החיסון מעלה את הסיכון לפתח מחלה מפושטת של חיידקי אוריאופלסמה ומיקופלסמה.

כנראה שבעת משבר בחוסנה של המערכת החיסונית, המצב האסימפטומטי של נשיאת החיידקים הופך למצב סימפטומטי, כאשר החיידקים הללו נוטים להפוך פתאום להיות אלימים ולגרום למחלות.

היבטים קליניים:

היסטוריה:
רבים אינם מכירים את חיידקי המיקופלסמה והאוראופלסמה כגורמים לזיהומים ולדלקות.
בנוסף, מסבך את המצב הקושי באיבחונים ובזיהויים במעבדה ולכן לאור שני אלו מגיעים לאבחונם מאוחר יחסית.
במבוגרים עם מערכת חיסון תקינה, זיהומים בחיידקי אוריאופלסמה ומיקופלסמה הם לרוב מקומיים ומוגבלים, אולם עם ירידה בחוזק מערכת החיסון עלול להתפרץ זיהום חמור יותר.

המסקנה היא שמדובר כנראה בחיידקים לא אלימים כ"כ היודעים לנצל שעת כושר ואז לגרום לזיהום.
במקרים של חוסרים במערכת החיסון עלולים להתפתח דלקות בריאות, דלקת פרקים הרסנית, דלקת עצם קשה וזיהומי מערכות נוספות.

המצבים הבאים יכולים להגרם ע"י זיהום בחיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה:
• דלקת צינור השופכה          Urethritis
• דלקת כליות         Pylonephritis
• דלקת איברי האגן Pelvic Inflammatory Disease
• דלקת רירית הרחם     Endometritis
• דלקת קרומי השילייה    Chorioamnionitis
• דלקת מפרקים Rheumatoid  Arthritis
• זיהום חתכי ניתוחים Surgical Wound Infection
• דלקת ריאות של ילודים   Neonatal Pneomonia
• דלקת קרומי המוח של ילודים    Neonatal Meningitis

ברשימת המצבים הנ"ל יכולים להיות מעורבים חיידקים נוספים.

אבחנה מבדלת:
זיהומים באיברי המין והשתן ע"י חיידקי הכלמידיה.
זיהומים ע"י חיידקי זיבה.

מעבדה:
תרביות רגילות המבוצעות אפילו בבתי חולים אינן מספיקות לאבחן מיקופלסמה הומיניס וחיידקי אוראופלסמה.
לאבחון בתרבית יש צורך בתרביות מיוחדות.
מיקופלסמה גניטליום אינו צומח כלל בתרבית ואפשר לזהותו רק בבדיקת PCR
בדיקות סרולוגיות (נוגדנים) אינן מתאימות לאבחון חיידקי מיקופלסמה, בעת ברור זיהומים באיברי המין והשתן.
בדיקת PCR הינה מדוייקת יותר לאבחון חיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה וגם מאפשרת זיהוי של מספר נמוך של אורגניזמים בהיותה רגישה יותר משיטות אבחון אחרות.

טיפול

  • טיפול מוצלח יהיה לאחר זיהוי ודאי של החיידקים בשיטות מעבדה יעילות, וטפול ומינון בהתאם לסוג החיידקים שימצא בבדיקה.
  •  יש לשלול נוכחות חיידקים אלו בזיהומים בקרב חולי איידס משום הפוטנציאל שלהם להיות מזהמים תופסי הזדמנות [אופורטוניסטיים] בקרב בעלי מערכת חיסון ירודה.
  •  יש להיות עירני לנוכחות של חיידקי מיקופלסמה ואוריאופלסמה ביחד עם חיידקים אחרים בגרימת מחלות כמו דלקת צואר, דלקת רירית רחם, דלקת חצוצרות, דלקת כליות, דלקת מפרקים ועוד.

טיפול אנטיביוטי
השאיפה בטיפול ל"כסות" את כל החיידקים המעורבים בזיהום.

  • אריתרומיצין  – Erythromycin) E.E.S., E-Mycin, Eryc)
  • אינו משפיע על מיקופלסמה הומיניס. המינון למבוגר – 250-500 מ"ג כל 6 שעות.
  • אזניל, זטו – Azithromycin) Zithromax)
    אינו משפיע על מיקופלסמה הומיניס. המינון למבוגר – 500 מ"ג ליום ה 1 ואחכ 250 מג 4 פעמים ליום ל 2-5 ימים.
  • קלינדמיצין – Clindamycin) Cleocin)
    אינו משפיע על חיידקי אוריאופלסמה. מינון למבוגר – 150-450 מ"ג 4 פעמים ביום.
  • דוקסילין – Doxycycline) Vibramycin, Bio-Tab, Doryx)
    מספר תת זנים של מיקופלסמה הומיניס ושל אוריאופלסמה יתכן שהם עמידים. המינון למבוגר – 100 מ"ג כל 12 שעות למשך 10 ימים.
  • לבו – Levofloxacin) Levaquin)
    מינון למבוגר 500-1,000 מ"ג ליום למשך 7-14 יום
  • אופלודקס, טריביד – Ofloxacin) Floxin)
    מינון למבוגר – 200-400 מ"ג כל 12 שעות
  • מינוצין – Minocycline) Dynacin, Minocin)
    מספר תת זנים של מיקופלסמה הומיניס ושל אוריאופלסמה יתכן שהם עמידים. המינון למבוגר – 100 מ"ג כל 12 שעות למשך 10 ימים.

מניעה
• שימוש באמצעי מניעה חציצתיים כמו קונדום יועילו במידה מאד נמוכה למניעת הדבקות בחיידקים אלו משום שהם כה נפוצים, כולל באנשים בריאים והדלקת שהם גורמים היא בלתי נחזית מראש כי היא תלויה במצבו החיסוני של האדם.
• לידה בניתוח קיסרי אינה מונעת הדבקות ילודים בחיידקים אלו משום שהילודים יכולים להדבק עוד בהיותם בתוך רחם אימם.
• בהיות חיידקים אלו כה נפוצים הרי שמניעה יעילה של הדבקות בחיידקים אלו מושגת רק ע"י המנעות מיחסי מין.

הערה כללית
באופן כללי, זיהום בחיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה מוגבל למשטחים ריריים של מערכות המין והשתן התחתונות והפה. באנשים בריאים הזיהומים האלו קשורים בשיעורי תחלואה נמוכים. מאידך באנשים עם מערכות חיסון לקויות כמו חולי איידס וילודים פגים הזיהום בחיידקי מיקופלסמה ואוראופלסמה עלול לפגוע באברים פנימיים כמו בעצמות,במפרקים ובמערכת העצבים המרכזית. כישלון בזיהוי ובאבחון זיהומים אלו והשתהות במתן טפול אנטיביוטי מתאים עלול להוביל לתוצאות גרועות ביותר ולנכות כרונית.

 


  • אנונימי 10 יולי 2016
    יש לי בעיה עדינה. אני לפני חתונה ונמצאה אצלי קונדילומה. מה לעשות כדי שבן זוגי לא ידבק?

    שלום בית קודם לכל.
  • אנונימי 7 יולי 2016
    ראשית תודה רבה על השרות שאתה נותן כאן לכולנו. הבעיה שלי שאני אחרי קוניזציה ומצאי שהשוליים מעורבים [מה זה?] מה עןושים. הרופא שלי אפילו לא אצמר לי את זה אלא חבר שראה את התוצאה.

    שוליים מעורבים פרושו שהגדול לא הוסר בשלמותו. השלב הבא הוא נתון לגישת הרופא ויש גישות שונות. הגישה שלי יותר אקטיבית ואני בוחן את האפשרות לחזור על הקוניזציה, אחרי קבלת תוצאה של PCR ל HPV.
  • אנונימי 7 יולי 2016
    אני בן 15 ויש לי קונדילומה שלא עוברת. האם אני יכול להגיע אליך לטיפול?

    רק עם ההורים.
  • אנונימי 7 יולי 2016
    לאבי בן ה 80 יש קונדילומה. הפנו אותו לרופא בקופת חולים והתור הוא עוד חצי שנה. האם אפשר אצלך לקבל תור מוקדם יותר?

    כן.  03-6956867
  • אנונימי 7 יולי 2016
    אנחנו שתי בנות שמקיימות יחסים. לאחת מאיתנו קונדילומה מאחור. האם יש סכוי להדבק?

    מה שמדבק זה הנגיפים ולא הגדולים ולכן אם בדיקת PCR ל HPV תקינה [וניתן לקחת אותה בנפרד מכל איזור] אזי לא מדבקים.
  • אנונימי 23 יוני 2016
    איך אני קובעת תור למרפאתך. אני עם קונדילומה כבר 3 שנים וכלום לא עוזר לי.

    תוכלי להתקשר למזכירה ל 03-6956867
  • אנונימי 23 יוני 2016
    כל כמה חודשים מופיעים לי גדולים בפין וכל פעם מורידים לי בחנקן. האם חיסון יכול לעזור לי? מה כן יכול לעזור לי? .תודה רבה על הפורום הנפלא שאתה מנהל כאן.

    חיסון - כשמו כן הוא. מיועד למניעת הדבקות ולא לטיפול. כפי שחיסון נגד שפעת לא מיועד לטיפול בשפעת וחיסון להפטיטיס לא מיועד לטיפול בהפטיטיס, גם החיסון נגד הפפילומה אינו מיועד לטיפול או לזרוז החלמה אלא למניעת הדבקות בעתיד, השיטה היעילה ביותר מנסיוני כדי להיפטר מהגדולים היא הסרתם בלייזר תחת הכוונה של קולפוסקופ. בסוף הטיפול לאחר הסרת כל הנגעים ניתן לקחת דגימת PCR ל HPV על מנת לוודא שגם הנגיפים סולקו ע"י מערכת החיסון.
  • אנונימי 23 יוני 2016
    מתי הכי עדיף לעשות את החיסון?

    עפ"י המחקרים המתפרסמים בעיתונות הרפואית, החיסון היעיל ביותר הוא זה שניתן לאלו שאינם נושאים את הנגיפים HPV גם לגבי נשים וגברים לפני גיל 26 וגם לאלו שאחרי גיל זה.
  • אנונימי 23 יוני 2016
    אני באמצע טיפול בחנקן אצל רופא עור כי יש לי קונדילומת על אבר המין. למרות הטפול כל שבוע יוצאים לי גדולים חדשים. למה? מתי זה יגמר?

    מנסיוני ראוי להסיר את הגדולים בלייזר תחת הכוונה של קולפוסקופ. בדרך זאת מנסיוני ניתן להיפטר מהמחלה.
  • אנונימי 23 יוני 2016
    יש לי דימום אחרי יחסי מין כבר שנה. האם זה מדאיג? הרופאה אמרה לי שזה כנראה מהגלולות.

    כשמופיע דימום יש לעבור בדיקה מקיפה על מנת לוודא מקורו.
  • אנונימי 12 יוני 2016
    אני בשוק מהענין של ההדבקות בקונדילומה מהאולטרהסאונד הוגינלי. למה לא מחטאים אותו?

    נושא זה הוא חדש יחסית ובמאמר שתאר את התופעה הזאת מומלץ אכן לחטא את המתמר בחומר חיטוי כנגד נגיפים ולא רק HPV. אלכוהול אינו חומר מחטא כנגד נגיפים.
  • אנונימי 12 יוני 2016
    האם בדיקות ה PCR ל HPV שאתם עושים נעשים במעבדה חיצונית או אצלכם?

    כל בדיקות ה PCR הנלקחות במרפאתנו מועברות ע"י שליח למעבדת AMC שבראשון לציון, מעבדה שעושה בדיקות הן לקופות חולים, הן לבתי חולים והן למעבדות פרטיות. אצלנו לא נעשות בדיקות ל PCR.
  • אנונימי 7 יוני 2016
    פתאום חשבתי שאולי אפשר להידבק בקונדילומה בזמן אולטרהסאונד וגינלי. אתמול עשיתי וגינלי והכסוי שהיה קונדום נקרע. האם יש מצב שנדבקתי?

    ניתן לקרוא על כך בכתבה שלי כאן באתר. בקצרה- המצב שתארת אפשרי.

  • אנונימי 7 יוני 2016
    האם הזנים שנמצאו אצלי[ 6 ו 31 ] חייבים להיות גם אצל בן זוגי? תודה

    לא. למשל, יתכן שזנים אלו היו אצל בן זוגך והם כבר חוסלו, כולם או חלקם.
  • אנונימי 7 יוני 2016
    אבחנו לי פפילומה בגרון ואני מודאגת. מה לעשוות?

    פפילומה בגרון זהו גדול שפיר ואינו ממאיר, ואינו קשור לקונדילומה. רופא אף אוזן וגרון מיומן לתת מענה לכגון אלו.

  • אנונימי 7 יוני 2016
    שלום רב, אני סובלת כבר למעלה משנה מגרד מציק מאוד בשפתיים החיצוניות בעיקר. מספר ימים לפני המחזור. בבדיקה של רופאה בדיוק בזמן הגרד , בבדיקת מיקרוספקופ נראו נבגים של פטריה. טופלתי בטיפול אקוטי ומניעתי במשך שמונה שבועות. בסיום הטיפול ובדיוק בתקופה המועדת שוב החל גרד מציק ביותר. עשיתי בדיקת תרבית באופן עצמאי שיצאה תקינה. אני ממש מיואשת ולא יודעת מה לעשות?

    במקרים כאלו הצעד הבא הנדרש הוא קולפוסקופיה המאפשרת לזהות בעיות שלא נראות בעין הרגילה.
  • אנונימי 7 יוני 2016
    זו אמנם לא שאלה אלא שיתוף חוויה אישית שחוויתי. לפני כמעט שנתיים צצו לי מספר נגעים על איבר המין והמפשעה. הגעתי לרופא עור שאבחן לי קונדילומה וטיפל בי בעזרת חנקן נוזלי. כבר לאחר הטיפול שמתי לב שכוויות הקור לא "פגעה " בכל הנגעים וכבר הבנתי שאני צריך לחפש מקום שמבין דבר או שניים בקונדילמה. לאחר שיטוט באינטרנט , הגעתי ממש במקרה לאתר של ד"ר וקסלר . התקשרתי וקבעתי תור. מהרגע הראשון שהגעתי , הבנתי במדובר ברופא רציני, סבלני ואנושי. הוא הסביר לי שזה לא סוף העולם והכל יהיה בסדר. לאחר טיפולים וביקורות שנמשכו סביבות השנה, הגיע הידיעה המשמחת שאני ללא קונדילומה. תוך כדי הטיפול הופיעו לי נגעים מסוג אחר לחלוטין שהבעיה העיקרית עימם היא קוסמטית גרידא . ד"ר וקסלר המשיך לטפל בי באותם נגעים ללא תשלום נוסף. שוב, אלה לא נגעים של קונדילומה. מבחינתי , חשבתי שמאחר שהטיפול בקונדילומה הסתיים אז הטיפול נגמר אך ד"ר וקסלר המשיך לטפל בי חודשים ארוכים ללא שום תמורה. אני לא הטיפוס שרשום מכתבי הערכה אך במקרה הנ"ל חרגתי ממנהגי. אז באמת תודה רבה על טיפול מקצועי, איכותי ומסור ועל היותך אנושי וסבלני. בהערכה רבה, ר'.

    עדיין לא נמסרה תשובה...
  • אנונימי 2 יוני 2016
    קבלתי תשובת זן 16 של קונדילומה והפטאפ יצא לא טוב. מה עושים?

    שלום,מומלץ לעבור קולפוסקופיה מקיפה לכל אברי המין, פי הטבעת הפה והעינים.בברכה,ד"ר שרגא וקסלר
  • אנונימי 2 יוני 2016
    לבן זוגי היתה לפני שנה קונדילומה בפי הטבעת. הוא הוריד אותה בניתוח בהרדמה כללית. עכשיו הכל חזר. האם מוכרחים שוב ניתוח בהרדמה כללית? אז אחרי הניתוח הוא היה בבית שבועיים ולא עבד בגלל דימומים וכאבים.

    שלוםכבר שנים שאני לא נעזר בהרדמה כללית. ההרדמה המקומית מספקת וגם לעתים יש לחזור על הטפול מספר פעמים וזה סיכון יתר לעבור שוב ושוב הרדמה כללית. לאחר כל טיפול שאני עושה לאיזור זה ניתן לשוב לחיים רגילים עוד באותו יום ובלי דימומים או כאבים מטרידים.בברכה,ד"ר שרגא וקסלר
  • אנונימי 31 מאי 2016
    לבת זוגי יש קונדילומה בפי טבעת ואנחנו מקיימות יחסים רק מקדימה. האם יש לי סכנה להדבק?

    כן ישנה סכנת הדבקות של 40-60% בכל מגע מיני. מה שמדבק זה הנגיפים ולא הנגעים, ולכן זה עלול להדביק גם אם אין נגעים ממש באותו איזור מקדימה.

השאר תגובה

*