מחלת נגיף הציטומגלו – ׁCYTOMEGALO VIRUS

יתכן כי רבים לא שמעו מעולם על מחלת הנגיף הציטומגלי ׁCYTOMEGALO VIRUS)) , אולם אין היא נדירה כלל וכלל.

כמחצית מהאנשים נחשפים לה במהלך חייהם, ואילו במהלך ההריון נפגעות ממנה 4-1 מכל 100 נשים. בהנחה כי קיים סיכוי של 50% למעבר הנגיף לרחם, הרי שבארה"ב בלבד נולדים כל שנה 30 עד 60 אלף תינוקות הנושאים נוגדנים כנגד הנגיף הציטומגלי.

נגיף זה שייך למשפחת נגיפי השלבקת (הרפס) וההידבקות בו היא לרוב בדרך המגע ההדוק, שכן, הוא מופרש בדמעות, ברוק, בשתן, בהפרשות הנרתיק וצוואר הרחם, וכמו כן הוא נמצא בנוזל הזרע. דרך הדבקה נוספת היא באמצעות עירוי דם.
הנגיף הינו בעל אופי שקט ולא אלים, ולכן , לרוב הוא איננו מתבטא במחלה סוערת אלא במחלה שקטה ואפילו בלתי מורגשת.
זוהי הסיבה שכמחצית האנשים מקרב האוכלוסיה סביבנו נושאים כבר את הנוגדנים מבלי לחוש בסימני המחלה. יחד עם זאת, המחלה יכולה להיות קטלנית באנשים הפגועים מבחינה חיסונית, כגון אלו המקבלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון, כמו במקרים שאחרי השתלת אברים, או בחולי איידס.
מהם סימני המחלה?
תקופת הדגירה נמשכת בין 4 ל- 12 שבועות. במקרים הספורים אשר בהם המחלה מתבטאת , היא מאופיינת החום עד  39 מעלות שיכול להמשך עד ל-3 שבועות, עייפות, חולשה ולעיתים פגיעה בכבד, בדומה ל"מחלת הנשיקה" (מוננוקלאוזיס זיהומית), אך בשונה ממנה – העדר דלקת הגרון.
כמו נגיף האדמת, הנגיף הציטומגלי עלול לעבור לעובריהן של הנשים החולות ולפגוע בהם. חומרת הפגיעות ושכיחותן תלויה בשבוע ההריון שבו חלה ההדבקה.
בשליש הראשון של ההריון
בשלושה עשר השבועות הראשונים לחייו (חודשיים וחצי) – נוצרים האברים השונים של העובר ועל כן הוא פגיע ביותר. הדבקה בנגיף בתקופה זו עלולה לגרום פגיעה באבריו עד כדי גרימת הפלה, מוקדמת או מאוחרת, מוות תוך רחמי או לאחר הלידה. העוברים שנותרים בחיים הם בדרך כלל קטנים לגיל ההריון או נולדים  מוקדם מהצפוי (לפני החודש התשיעי). חלקם נושאים מומים ופגמים בדומה למחלת האדמת המולדת: ראש קטן, דלקת הרשתית שבעין, פגיעה בשמיעה, פגיעה שיכלית ופגיעות עצביות אחרות, וכן כבד וטחול מוגדלים, צהבת, יתר קרישתיות של הדם ושטפי דם בעור.
בשליש השני של ההריון
מהשבוע ה- 13 ועד השבוע ה- 26 (חודש שישי) – העובר פחות רגיש לנגיף ולכן ההדבקות בו כרוכה בשכיחות ובחומרה קטנים יותר של הנזקים והמומים שתוארו בשליש הראשון של ההריון.
בשליש השלישי של ההריון
מהחודש השביעי ואילך – הידבקות העובר בחלקו האחרון של ההריון, לרוב איננה כרוכה בפגיעה בצמיחת העובר או במנת משכלו, והעובר ניראה נורמלי.
מחלה כמו זו, הפוגעת באשה הרה והעלולה לגרום לפגיעה  ביילוד, קרוייה מחלה מולדת. מבין המחלות המולדות, כמו עגבת מולדת ואדמת מולדת, מחלת הוירוס הציטומגלי היא השכיחה ביותר.
אחרי הלידה
המחלה עלולה לפגוע ביילוד, אם כתוצאה ממעברו דרך תעלת הלידה הנגועה בנגיף, או כתוצאה משהייתו בתוך רחם אמו, או מיניקת חלב אמו המכיל את הנגיף. לא הוכח שהיילוד נדבק ממגע עם הרוק של האם או השתן שלה, המכילים את הנגיפים.
עבודת מחקר בודדות מראות שסייכויי ההידבקות של היילוד ממעברו בתעלת הלידה או מחלב האם הם 50%, וגם אז המחלה שקטה ובלתי מורגשת ולא גורמת למומים שתוארו.
סיכוייו של יילוד ללקות בהמשך חייו במחלה מולדת של הנגיף הציטומגלי (המתבטאת בפיגור שיכלי או בפגיעה משמעותית בשמיעה), לאחר שנדבק ברחם אמו, קטנים ביותר ומגיעים למקרה אחד מכל 1000 יילודים חיים.
האם קיים סיכון להידבקות במחלה בהריון הבא, לאחר שכבר נולד ילד חולה במחלה?
בניגוד לאדמת אך בדומה למחלת השלבקת (הרפס), החיסון שנוצר, כפי שהדבר מתבטא בנוגדנים המצויים בדם האם, אינו מגן בפני התקפים חוזרים ונשנים של מחלת הנגיף הציטומגלי, ואם כן, עם ההריונות הבאים המחלה עלולה "להתעורר" מסיבה בלתי ברורה ולגרום לקשת רחבה של נזקים. מחקרים אחדים מורים על שכיחות תופעה זו ב- 2 עד 3 מקרים לכל 100 הריונות.
איך ניתן להבחין בוודאות את המחלה באם?
ביטוי קליני של המחלה, כמו חום גבוה, צהבת ועייפות, אינו שכיח וגם לא אופייני דווקא לנגיף הציטוגמלי. לכן, כל מחלת חום לא ברורה בהריון חייבת לעורר את החשד, ולהביא לביצוע בדיקות הכוללות ספירת דם, תרבית לנגיף (מהשתן, מהרוק ומשאר ההפרשות) ובדיקת נוגדנים בדמה של האשה. לבדיקה האחרונה נדרשת מיומנות מעבדתית גבוהה, בעיקר לצורך הקביעה אם המחלה המסוימת אכן נגרמה על ידי הנגיף הציטוגמלי.
האם ניתן לדעת בוודאות אם העובר או היילוד נפגע לאחר שאמו חלתה במחלה?
אין אפשרות לדעת כיום אם עובר נפגע או ייפגע בעקבות מחלת אמו. ניתן לקבוע,, על סמך מחקרים,, שרק במחצית המקרים הנגיף עובר את השלייה וחודר לעובר. שכיחות הנולדים עם נזקים חמורים מקרב האמהות שחלו במחלה מגיע ל – 10 עד 20  לכל 100 תינוקות חיים. בקרב היילודים, ניתן לדעת על סמך תרביות ונוגדנים אם הם נחשפו לנגיף . בתינוקות אלו יש לערוך בדיקות חוזרות ונישנות כדי לדעת אם נפגעו מן המלה, ואם כן, מהי חומרתה ומהו היקף נזקיה. איתור מוקדם של הנזקים, כמו ירידה בשמיעה מביא להצלחה טיפולית גבוהה יותר.
כיצד ניתן למנוע את המחלה?
למרות נפיצותה הרבה, הידע שלנו לגבי המחלה רחוק מלהיות מלא. אין אנו יודעים מי מוגנת כנגדה וכיצד להימנע ממנה. בניגוד למחלות רבות אחרות, אין בדינו אמצעים חיסוניים יעילים כנגדה וכל האוכלוסיות ברחבי העולם נפגעות ממנה במידה שווה. נמצא שבנשים משכבות סוציו – אקונומיות נמוכות, המחלה נפוצה פי כמה מאשר באלו משכבות גבוהות יותר. היות שדרך ההדבקה בנגיף נעשית במגע קרוב, כמו עם הרוק והשתן, הזרע והחלב, הרי שהימנעות ממגע עם אלה יקטין את סיכוי ההידבקות.
דרכי הזהירות צריכות להינקט במיוחד על ידי אלה הבאים במגע עם תינוקות או עם הפרשותיהם של בני אדם, כמו אחיות, רופאות, גננות ועובדות במעונות יום. חשוב שיקפידו על רחיצת ידיים בכל פעם ומיד לאחר חשיפה למקור זיהומי אפשרי.
האם קיים טיפול למחלה?
כמו לגבי רוב המחלות הנגיפיות, כיום אין בידינו להציע טיפול למחלה.
בדיקת הסקר לגלוי נוגדנים לנגיף הציטומגלו CMV מיותרת ואף מזיקה
נשאלתי לאחרונה רבות לגבי בדיקת סקר לגלוי נגיף הציטומגלו [CMV].
רבות נכתב בנושא והדעות נחלקות לשתים: במאמרים המדעיים הדיעה היא נגד ביצוע בדיקת סקר ואילו בכתבות הפופולריות הדיעות הן לרוב בעד ביצוע הבדיקה.
אצטנע ואביא את דעתי האישית בענין.
מחקרים רבים מראים שבדיקת הסקר לגילוי נגיף הציטומגלו [CMV]. אינה אמינה ולמרות זאת מבוצעות בישראל מאות הפסקות הריון שלא לצורך.
כדאי לדעת שהסיכון למומים קשים בעובר לאישה שלקתה במחלת סמויה של הנגיף ציטומגלו, מחלה ללא  כל סימנים קליניים הוא קטן מ 1 ל- 1000.
רוב אוכלוסית העולם לקתה בשלב זה או אחר במהלך חייהם בנגיף זה, שלרוב מתבטא בצורת שפעת קלה ולכן אצל רובם קיימים נוגדנים IGG לנגיף זה בדמם.
זו הסיבה שרוב האיגודים המקצועיים של רופאי הנשים בעולם, כולל בישראל, אינם ממליצים על בדיקת סקר למחלה זאת, בדיקה המתבססת על רמת נוגדני IGG.
כאשר מתעורר בכל זאת חשד סביר למחלה בעת ההריון מבצעים מספר בדיקות דם לאישה ההרה ואם יש חשד רציני לזיהום במהלך ההריון מבצעים אפילו בדיקה לרמת הנוגדנים במי השפיר.
לעתים קרובות רופאי נשים בכל זאת מפנים את הנשים ההרות לביצוע הבדיקה ולדעתי זה נובע או מחוסר ידע נאות או כתוצאה מחשש לתביעה משפטית עתידית, ללא כל הצדקה.
כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים