ליסטריה מונוציטוגנס

החיידק Listeria monocytogenes עולה לכותרות מדי כמה שנים בשל "התגלותו" במזון והנזקים שהוא עלול לגרום לאוכלוסיה בכלל ולנשים הרות בפרט.

מחלת הליסטריוזיס מוכרת בחיות מאז 1911 ובבני אדם –  מאז 1929. בשנים האחרונות תפוצת המחלה נמצאת במגמת עליה בארץ ובעולם. מדי שנה מתגלים בארץ כמה עשרות חולים. עיקר העברה היא באמצעות תוצרי מזון ואכן מדי פעם מדווח על התפרצויות רחבות-היקף המלוות בתחלואה קשה ובתמותה.
מאפייני החיידק
חיידק הליסטריה הוא מתג  גראם-חיובי, שנפוץ בכל סביבה. החיידק הוכח כגורם מחלות בבעלי חיים רבים כולל האדם והוא נפוץ בקרקע, בצמחיה, במקווי  מים, בבורות תחמיץ, בחלב, בהפרשות אדם ובעלי חיים ובמי ביוב כולל אלו שמיועדים להשקיה. תפוצתו כל כך נרחבת עד כי מצאו אותו במטליות לניגוב כלים, במישטחים בחדר האמבטיה, במקרר, בכיור המטבח ובמברשות לצחצוח שיניים.
מוכרים 6 מינים של ליסטריה והמין החשוב ביותר לאדם הוא  L. monocytogenes
החיידק עמיד ביותר שכן הוא גדל בטווח טמפרטורות של 45-0.5 מעלות צלסיוס ובטווח pH [חומציות] של 9.6-4.1 . תכונותיו אלו מעניקות לו את האפשרות לשרוד, כולל במזון לתקופות ארוכות, כולל במקרר רגיל וכמו כן במזון המכיל ריכוזי מלח גבוהים כגון דג מלוח או מעושן. זאת בניגוד לרוב החיידקים הפתוגנים שאינם יכולים להתפתח בתנאים אלו.
לאחר הדבקה דרך הפה, מתמקם החיידק במערכת העיכול וממנה מתפזר דרך מחזור הדם
וחודר לרקמות שונות, כולל השיליה בנשים הרות.
בני אדם בעלי מערכת חיסונית ירודה רגישים יותר לחיידק ואצלם – די ב-100 חיידקים על מנת להדבק במחלה.
ליסטריה במזון
ככלל, כל מזון שמקורו מהחי או מהצומח עלול להיות נגוע בליסטריה. במקומות שונים בעולם נמצאה הליסטריה בכ-5-10% מתוצרי בשר, עוף ודגים, סנדוויצים וגבינות רכות וב 0.2% בריכוזים גבוהים ומסוכנים.
גם בירקות ניתן למצוא את הליסטריה בעיקר בשל הדישון בזבל בעלי חיים טרי או במי ביוב.
תפוצת המחלה
שכיחות המחלה בעולם נמוכה ונמצאת בטווח של 3-6 מקרים לכל מיליון איש לשנה. לפיכך, בתקופה של העדר התפרצויות יחלו בישראל כל שנה ב-ליסטריה כ 20-40 איש.
מאידך בתקופת התפרצויות שכיחות המחלה עלולה להגיע לשכיחות של 10-20 מקרים לכל מיליון ותמותה של עד 30%, בעיקר בקרב זקנים, נשים בהריון, ילודים, מדוכאי חיסון וחולי איידס, בשל פגיעה במנגנון החיסוני התאי, הנחוץ לשם התמודדות הגוף עם החיידק התוך-תאי.
חשוב לדעת ש  L. monocytogenes מהווה חלק מהפלורה הטבעית והתקינה של מערכת העיכול בקרב 5-10% מהאוכלוסייה הכללית.
במשך הזמן של חודשיים מופרש החיידק בצואה ומציאתו בתרבית צואה אינה מהווה תמיד ראיה לזיהום. גם בני המשפחה יכולים להפריש את החיידק בצואה, שכיחות של 20%- בשל צריכת אותם מזונות נגועים, העברה מאדם לאדם או דרך טיפול לקויה במזון. הפרשת החיידק בצואה אינה מלווה בהכרח בתלונות ובסימנים הקשורים במערכת העיכול.
 מאפייני המחלה
המחלה תוקפת כאמור אנשים עם לקויות במערכת החיסון כמו:
  • ממאירויות
  • תרופות מדכאות-חיסון
  • תיסמונת הכשל החיסוני הנרכש
  • שתיינות
  • סוכרת
  • צמקת הכבד
  • מחלות לב
  • מחלות כליות
  • נשים בהריון
  • ילודים

תקופת הדגירה של החיידק היא בין שלושה לחמישה שבועות

החיידק גורם למחלת הליסטריוזיס עם ביטויים קליניים מרובים ומגוונים:
  • פגיעה של מערכת העצבים המרכזית – מנינגואנצפליטיס/ אנצפליטיס
  • בקטרמיה
  • אנדוקרדיטיס
  • זיהומים ממוקדים בקרנית, במיפרקים, בעצמות ובכבד
  • זיהום בגזע המוח הקשור בתמותה של 30-50%
  • זיהום בשסתומי הלב ובשתלי כלי-דם.

התמותה הגבוהה ממחלת הליסטריוזיס, המגיעה לכ- 15-35% ממקמת את המחלה במקום הראשון מבין  המחלות הנגרמות מצריכת מזון.

מזונות שהתגלו בהם חיידקי ליסטריה
  • סלטי כרוב
  • גבינות חצי רכות כמו גבינות מותכות קממבר וגבינות פטה
  • בשרים מעושנים שלא עברו תהליכי בישול.
  • סלטים מוכנים ובעיקר חומוס
  • מוצרים מעושנים ובעיקר דגי סלמון ובשרים כמו פסטרמה ונקניקיות.

נשים בהריון
מחלת הליסטריוזיס אצל נשים הרות מתגלה בדרך כלל בשליש השלישי להריון, מתבטאת
הן במחלת אם [ החל ממחלה דמוית שפעת וסיים בפגיעה במערכת העצבים המרכזית וזיהום הדם] ולרוב גם בהדבקת היילוד או בהפלת העובר.
לעתים ההדבקה מתרחשת בשליש הראשון להריון ואז נגרמת הפלה שלרוב לא מבינים את סיבתה.

אצל האישה, הסימנים דומים לסימניה של כל מחלת-חום: חום, הרגשה רעה, לפעמים
כאבי שרירים, כאבי גב. לא מדובר בסוג של הרעלה היוצרת שלשולים והקאות, אלא
בהרעלה הגורמת לזיהום בכל הגוף, לאו דווקא בקיבה.
חיידק הליסטריה עלול גם לגרום למחלות קלות כמו שלשול. אישה הרה צריכה להיות זהירה לגבי מחלות חום. אם יש חום מסיבה לא ברורה, בלי סימנים של שפעת, הרופא צריך לבצע תרבית דם לחפש שם את חיידקי הליסטריה.
הטיפול הנדרש הוא סיום ההריון בהקדם האפשרי של בלידה או בניתוח קיסרי.
במרבית המקרים העובר או הילוד נדבקים מהאם.
ילודים
המחלה בילוד מסווגת למחלה מוקדמת [זמן דגירה של יום וחצי] או מאוחרת [זמן דגירה של 15 יום]. המחלה המוקדמת נגרמת על ידי מעבר החיידק מהאם דרך השיליה ומתבטאת בלידת פג חולה מאד,  ששאף מי שפיר מזוהמים. הפג החולה לוקה במורסות בכל הגוף, בבעיות נשימה קשות, בזיהום בזרם הדם ובפצעים על פני העור. ילודים אלו בדרך כלל אינם שורדים.
המחלה מאוחרת נגרמת על ידי הדבקה במעבר בתעלת הלידה או זיהום מהסביבה בה מצוי הילוד. מחלה מאוחרת מתבטאת לרוב "רק" בדלקת קרום המוח, ולא בזיהום קשה בכל הגוף, ורובם מבריאים אחרי טיפול אנטיביוטי.
אפיון המחלה בילוד:
  • מצוקה נשימתית
  • תיפרחת
  • הקאות
  • הפרעות במערכת הדם
  • הפרעות בוויסות חום הגוף
  • צבע המקוניום הוא ירוק ומבריק
  • הופעת מורסות זעירות בשיליה
  • נוכחות חיידקים גראם-חיוביים בדגימה קלינית
תמותת הילודים מגיעה לכדי 30-40%  וסיבתה העיקרית היא כשל נשימתי.
אבחנת הליסטריה בילודים נעשית ע"י תרביות של נוזל השידרה, השיליה, המקוניום, מיץ הקיבה, הדם ועור הילוד.
כבר ברגע העלאת החשד יש להתחיל בטיפול אנטיביוטי שכן תוצאות התרביות מגיעות מאוחר מדי.
רפואה מונעת
בשל תכונותיו העמידות של החיידק הרי שהימנעות ממחלה יכולה להעשות רק ע"י שמירה על תנאי היגיינה מעולים, טיפול נכון במזון ובדיקות שגרתיות הן של עובדי מזון והן של סביבת יצור וחלוקת המזון.
מומלץ להדריך אנשים עם לקויות במערכת החיסון [ראו לעיל] להימנע מלאכול מאכלים, כגון גבינות רכות, מימרח כבד, מאכלים מוכנים ממעדניות כמו סלמון מעושן או גבינות מיוחדות תוצרת בית, העשויות מחלב לא מפוסטר וירקות ופירות טריים לא שטופים.
כללי התנהגות מומלצים על מנת להימנע מהדבקה:
  • לפתח זהירות ומודעות גבוהה ולקנות רק מוצרים מוכרים
  • מוצרי בשר, עופות ודגים – יש לבשל היטב ולא לאכול כשהם לא מבושלים מספיק.
  • לרחוץ ידיים לפני האכילה או הטיפול במזון.
  • יש להרתיח שנית מזון שנשאר מיום קודם לפני אכילתו.
  • להרחיק מזון גולמי ממזון מבושל בכל הרמות: ברמה של משטחי הכנה במטבח, ברמה של אחסון במקרר וברמה של מגע בידיים.
  • יש לשמור על הניקיון של משטחי הכנת המזון, ורצוי לחטא אותם באקונומיקה לאחר הכנת בשר חי. בכל מקרה, אין להכין סלט על אותו משטח עליו הנחת בשר או עוף.
  • לרחוץ היטב ירקות לפני אכילתם.
  • להימנע מצריכת חלב או מוצרי חלב שלא עברו פיסטור.
  • לרחוץ היטב ידיים ומכשור שבאים במגע עם מזון ממקור חי בעת תהליכי הכנת האוכל.
  • לאכול רק ביצים מבושלות קשות ולא חלמון חי.
  • יש להפשיר היטב מוצרי מזון קפואים כולל במרכז המוצר.
  • כשמפשירים בשר במקרר, יש להקפיד להניחו בתוך מיכל מתאים, כדי שלא יטפטף על
    מוצרי מזון מוכנים.
  • מזון מבושל יש לאכול מייד ולהכניס למקרר.
  • אין להכניס סירים חמים למקרר, כי הם מעלים בו את הטמפרטורה.
  • במיוחד לנשים הרות: להימנע מגבינות חצי רכות (מותר לצרוך גבינות מוכנים במעדניות, או קשות או גבינות לבנות רכות).
  • התינוק שלך בוכה בזמן שאת מבשלת? רחצי תחילה את ידייך, ורק אחר כך גשי אליו.
  • תינוקות חשופים להידבקות בזיהומים, ולכן יש להיזהר שלא להעביר אליהם את הזיהומים.
  • בעלי חיים בבית יכולים להיות נשאים של מחלות, ולכן אין לגעת בהם בעת הכנת מזון.

כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים