לאחר לידה

קשר אם-תינוק לאחר הלידה
תאריך: 24/04/2007
אחד הרגעים המופלאים ביותר בחייה של אישה, אם לא המופלא שבהם, הוא הרגע בו מגיח תינוקה מ"מערת הרחם" אל אוויר העולם ופוגש אותה שוב, הפעם מבחוץ.  

התינוק רק נולד, אבל כידוע ממש באותו רגע "נולדת גם אמא". חבל הטבור מתנתק, אך מייד עם המגע בין גופו העירום של התינוק לגופה החם של אימו, מתחיל להירקם ביניהם "חבל" אחר, עדין ובלתי נראה – הקשר שבין אם לתינוקה.

 
הקשר מתחיל במגע הראשון של עור בעור, בחיבוק הראשון, באינסטינקט המגונן של האם, העוטף את התינוק כאומר לו: "אני כאן איתך ובשבילך". תוך זמן קצר היא מתחילה בשאלות כגון: "הוא בסדר?", "לא קר לו?", "הוא לא יכול ליפול לי?" והאבא מתחיל לספור אם כל האצבעות ישנן ואם כל יתר האיברים מחוברים כיאות למקומם…
 
אחרי המגע, בא המבט. "אני רוצה לראות אותו" מבקשת היולדת ובוחנת בחשש, עד כמה דומה תינוקה לפנטזיה שהייתה לה על דמותו בזמן ההריון, עד כמה הוא דומה לבן זוגה או למישהו אחר מבני המשפחה. התינוק עצמו מתקשה בשלב זה בראיית פרטים, אך הוא מזהה תבניות כלליות ואם יפקח את עיניו, יוכל לצרוב את דמות הוריו בזיכרונו וליצור את הקשר הראשוני שלו איתם לעתיד.
 
כשהדופק של היילוד יירגע ממאמץ הלידה, הוא יתחיל לפעור את פיו ולהזיז את ראשו בתנועות נבירה. לא יאמן, אבל אלו הם סימני הרפלקס של חיפוש אחר החלב, שמופיעים זמן קצר לאחר הלידה. התינוק פועל מכוח האינסטינקט המולד שלו ומתחיל "לזחול" לכוון הפטמה, אשר הפכה לכהה יותר בזמן ההריון ובכך גם קלה יותר למציאה. התינוק מחפש את מקור ההישרדות, מקור המזון ועימו גם את מקור הרוגע והנוחם, האושר והבטחון.
 
ריח גופה של אימו מתחיל לחדור לאפו, הוא לומד להכירו ואף ימשיך לזהותו בעתיד. מסיבה זו לא כדאי לבלבלו בריחות דאודורנט או בשמים וסבונים למיניהם, אלא להשאיר ריח גוף טבעי ונקי. אגב, גם לתינוק עצמו יש ריח "משכר", התורם אף הוא לחיזוק הקשר בינו לבין הוריו.
 
הרגעים הראשונים בהם נמצאים ההורים עם תינוקם, מייד לאחר הלידה, הם רגעים חשובים ביותר ליצירת ההתקשרות ((bonding ולביסוס תחושת האחריות של ההורים כלפיו וקבלת מושגים ראשוניים של העולל על העולם, לגבי היכולת לגונן עליו ולספק את צרכיו: מזון, חימום, בטחון, תחושת שייכות, הגיינה, שינה ורווחה נפשית.
 
דברו אל תינוקכם. הוא קשוב וקולט. ככל שתדברו אליו יותר שיכלו יתפתח, הוא יזהה את קולכם והדבר ינסוך בו רוגע ובטחון. למרבית הפלא, גם אתם תוכלו לזהות את קול תינוקכם, אפילו בין קהל של תינוקות הומים.
 
היה יכול להיות מאד נחמד לסיים כאן את המאמר, ב"הפי אנד" כזה שבו הכול מסתיים בכי טוב. אבל לא כך קורה תמיד בחיים, צריך להכיר ולהיות מודעים גם לאפשרויות אחרות. ישנן יולדות אשר חוות תהליך לידה ארוך ומייגע והן חשות אחריו חבולות ומותשות. אמנם צירי הלידה הסתיימו ועימם הכאבים או "הסיוט", אבל יתכן שכל רצונה של היולדת יהיה שיניחו לה עכשיו לנפשה, כדי לנוח מהמאמץ האדיר שעברה.
אין צורך להיבהל. לא תמיד חשים באותה "התאהבות" גדולה בתינוק מייד לאחר הלידה, כפי שתיארתי בתחילה וכפי שיולדות רבות מספרות שאכן קרה להן. אינך חייבת לדאוג אם את לא חוזה בברקים ובזיקוקים, כמו שחברותייך אולי סיפרו לך. מותר לך להרגיש לגמרי בנוח, אם כל רצונך ברגע זה יהיה לעצום את עינייך ולהירדם. ייתכן שתעדיפי כי המיילדת תטפל בתינוקך, תשקול ותלביש אותו לפני שתקבלי אותו חזרה אליך ואולי תחפצי כי בן זוגך יחזיק אותו במקומך. הכול מותר, את לא עומדת לשום מבחן!
 
לעיתים אחרי שעות רבות של לידה ממושכת שלא התקדמה כצפוי וכרצוי, של צירים מכאיבים ואולי אחרי שימוש במשכך כאבים המכונה "טשטוש", את באמת יכולה לחוש בעייפות גדולה, אולי אפילו תסכול על שהלידה לא התרחשה לפי ציפיותייך וכעס על עוצמת הכאבים שחווית. התגובות יכולות להיות שונות ואף משונות. כמיילדת שהשתתפה באלפי לידות, נדמה לי שראיתי כבר כמעט הכול: תגובות שחרור של צחוק בקול רם, דיבור מהיר המתאר בהתפעלות רגשות או את התינוק, לעיתים יש גם פרץ של בכי המתערבב בבכיו של התינוק, בדרך כלל בכי מדבק המאיים "להטביע בים של דמעות" את היולדת, את בן זוגה ואת ה… מיילדת.
 
לפעמים עלולות להיות אפילו תגובות דחייה של ממש, מלוות באמירות כמו: "קחי אותו ממני", או "קודם תשקלי ותטפלי בו", או "אני לא רוצה להחזיק אותו עכשיו, אני עייפה, אין לי כוח, תנו אותו לבעלי". זה לא תמיד פועל באמצעות איזה "טייס אוטומטי". לא בהכרח מתאהבים מייד ביצור קטן וחדש, בעל עור מקומט וכחלחל, שזה עתה הגיע לעולם רטוב ולא ממש נקי.
 
לעיתים ה-bonding בא קצת יותר מאוחר. לעיתים היולדת צריכה עוד קצת זמן כדי "לסגור עם עצמה כמה עניינים". ההתקשרות יכולה לבוא גם בעוד שעה או שעתיים, אולי אפילו בעוד שבוע-שבועיים, לא נורא. אני יכולה להבטיח לך שאת תהיי "אמא הכי טובה" שאת יכולה להיות, גם אם תהליך ההתקשרות שלך, לא החל מייד ברגעים הראשונים שלאחרי הלידה.
ואני רוצה לומר לך יותר מזה – פרגני לעצמך, היי קשובה לעצמך ומחוברת לרגשותייך. מותר לך להיות עייפה, מרוטה וכועסת ואין זה משנה כלל אם הסיבות לכך הן אובייקטיביות או סובייקטיביות. ברוב הפעמים התחושות הללו הן זמניות ועם המנוחה, הרגיעה ועיבוד התהליך שעברת, את נרגעת וחוזרת לעצמך, לכוחותייך וליכולת ליצור קשר טוב עם תינוקך ועם סביבתך.
ובכל זאת – אם תחושות הדחייה מחריפות ו/או מתמשכות, אל תהססי ופני לקבלת עזרה מקצועית. זה יכול להיות כבר בבית חולים, ע"י המיילדת או אחיות התינוקייה ובהמשך ע"י פסיכולוג, רופא נשים, או כל גורם מקצועי אחר.
בכל מקרה אני מאחלת לכם קשר חם וטוב עם ילדיכם.
 
 
שרי קרוכמל –
מיילדת מוסמכת ומדריכת הכנה ללידה. BA בסיעוד ובוגרת קורסים רבים גם מהרפואה הטבעית-המשלימה. מטפלת ב"תיקון חוויה" לאחר לידה טראומטית. מנהלת אמא אדמה – המרכז להריון, לידה והורות בהוד השרון. 09-7408693
 
 

כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע

באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,

אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים