לאחר הלידה

התקופה הראשונה שלאחר הלידה מכונה בשם משכב הלידה.

משך התקופה כ – 4 שבועות, אם כי יש הנוטים להאריכה עד 6 שבועות.
זוהי תקופה של הכנה והסתגלות לתינוק החדש ולשינוי שחל במערכת המשפחתית.
בתקופה זו חלים בגוף האשה שינויים פיזיולוגיים אשר בסופם, יחזרו רוב האברים לתפקד כמו לפני ההריון.

תקופה זו חשובה גם מבחינה פסיכולוגית – להסתגלות ולהכנה למצב החדש, ליצירת הקשר עם התינוק ולהידוק היחסים בין כל בני המשפחה.

בסקירה זו נתייחס למהלך הטבעי והנורמלי שלאחר הלידה.

הרחם
כבר מיד לאחר הלידה מתכווץ הרחם במידה ניכרת, פעולה שנודעת לה חשיבות למניעת דימום חריג לאחר הלידה. עם התכווצותו, הרחם קטן בגדלו ותוך היום – יומיים הראשונים לאחר הלידה הוא מגיע לגודל המתאים ל – 4-5 חדשי הריון. לאחר כ- 10 ימים, תוך המשך ההתכווצויות, הרחם מגיע לגודל 3 חודשי הריון, וחוזר לגודלו הרגיל לאחר 4-6 שבועות.
ההתכווצויות לאחר הלידה הן חזקות ביותר, במיוחד באשה ולדנית ובזו המניקה, ועוצמתן מגיעה לשיא ביומיים – שלושה לאחר הלידה. תכשירים נגד כאבים יכולים להקל במעט על הכאבים. לעתים, היולדת שמה לב לגוש קשה המתבלט במרכז הבטן התחתונה – זהו הרחם, וניתן למששו דרך דופן הבטן.

הפרשה
מיד לאחר הלידה היולדת שמה לב להפרשה דמית אשר כמותה דומה לזו שבווסת. כעבור מספר ימים ההפרשה הדמית מתבהרת, וכעבור שבוע היא הופכת צהבהבה. שבועיים לאחר הכן ההפרשה נעשית בהירה עוד יותר.
כמות מרובה יותר של דם, או הפרשה דמית ממושכת, יכולים להעיד על בעיה שראוי להתייעץ בגינה עם רופא הנשים. ריח לא טוב יכול להעיד על זיהום, ואף זו סיבה מספקת להיוועץ ברופא. בדרך כלל, די בתחבושת היגיינית ("פד") אחת כדי לספוג את כמות ההפרשה הרגילה ורצוי להחליפה מספר פעמים ביום.
הווסת הראשון צפוי להופיע כעבור 6-8 שבועות ואם היולדת מניקה הוא יכול להתעכב אף מספר חודשים.

ה"תפרים", החתך
אזור החייץ הבין נקבי דורש תשומת לב לאחר הלידה, במיוחד אם בוצע חתך הקרוי אפיזיוטומיה. לעיתים לא בוצע חתך במכוון, אך אירע קרע (או קרעים) אשר גורם קשיים בישיבה ובתנועה ועלול לדמם ואף להזדהם. חתך שנתפר, מחלים תוך כשבוע, והתפרים נמסים מעצמם.
יש לשטוף את איזור החתך, או השפשופים, במים פושרים מספר פעמים ביום, ולא תמיד יש הכרח להשתמש בסבון. בדרך כלל , אין צורך למרוח משחה. שימוש מקומי בקרח יכול להועיל  להקטנת נפיחות של בצקת, או שטף דם, ולעתים ניתן להעזר באמבטיות ישיבה. קורה לעיתים שתפר אחד לוחץ יותר וגורם לתחושה לא נוחה במיוחד. הסרת התפר יכולה להועיל. במידה וישיבה גורמת לאי נוחות ניתן לשכב על הבטן ויתכן שתנוחה זו תועיל, לפחות לזמן מה.
קומפרסים [רטיות] של תמיסת מלח אנגלי [מגנזיום סולפט] בריכוז 33% מאד מועילים להקטנת הבצקת.

מערכת השתן
אין זה נדיר לסבול מצריבה במתן שתן לאחר הלידה, או מאי יכולת לתת שתן, או מדליפתו המתמדת.
תופעות אלו יכולות לנבוע מבצקת של שלפוחית השתן, אשר נמצאת בסמוך לרחם. התמתחות הרחם ותעלת הלידה, ומעבר העובר, יכולים לגרום הן לבצקת מקומית של שלפוחית השתן והן לקרעים קלים  שיכולים להתבטא בשתן דמי קל וחולף. עצירת השתן, או הדליפה, ניתנים לטיפול באמצעות קטטר(צנטר).
כמות השתן ביממה הראשונה לאחר הלידה יכולים להגיע עד כדי 2-3 ליטר, וזו דרכו של הגוף להיפטר מעודף הנוזלים שהצטברו במהלך ההריון ואשר חלקם מתבטאים בבצקות ברגליים.

השדיים
השדיים, הגדושים בהריון, מתחילים להפריש ביום השני שלישי לאחר הלידה. לכן, אין מה לדאוג אם עד אז אין כל סימן להנקה. בתחילה ההפרשה מימית וקרויה בשם קולוסטרום ורק אחרי זמן מה היא נעשית סמיכה יותר וחלבית. לעיתים השדיים גדושים ביותר, ואף כואבים ורגישים.
האם המניקה יכולה להפיג את כאביה על ידי הנקות במרווחים קצרים, שימוש במשאבה במקרים קשים יותר, שימוש קבוע בחזיה חזקה והדוקה, ולעיתים על ידי שימוש בתרסיס לאף של הורמון אוקסיטוצין, התורם לשימור ההנקה.
תחבושות כרוב אף הן מועילות להקטנת הגודש.
הטיפול בפיטמה כולל שטיפה במים פושרים וסבון וניגוב עידן. פיטמה סדוקה מצריכה שימוש בקרם או תרסיס מתאים על פי הוראת רופא, ולעיתים הסתייעות במגן פיטמה רך וגמיש העשוי מגומי, אשר מאפשר הנקה תוך הגנה על הפיטמה הסדוקה עד החלמתה . כל רגישות או התקשות מקומית חריגה, או סימן אדום – מחייבים התייעצות ברופא.
ליולדת שאינה מניקה, ניתן למנוע את הצטברות החלב באמצעות תחבושות כרוב או באמצעות כדורי דוסטינקס.
רצוי להתחיל בטיפול למניעת הצטברות החלב סמוך ביותר ללידה על מנת שהשפעתו תהיה יעילה יותר. כאשר השדיים גדושים וכואבים ביותר, ניתן להעזר בחבישות קרות או חמות. אשה שאינה מניקה לא תועיל לעצמה אם תמשיך ותשאב חלב מן השדיים. כמן כן, רצוי להשתמש במקרה כזה בחזיה הדוקה.

לאחר אפידורל
לעיתים קרובות  היולדת חשה בצמרמורת לאחר הלידה, ובמיוחד אם עברה הרדמה גבית (אפידורל). הסיבה לצמרמורת היא כנראה עייפות השרירים. ניתן להעזר בכיסוי עבר יותר, אך גם הוא לא תמיד מועיל. תופעה זו זמנית וחולפת בדרך כלל מעצה. לעיתים רחוקות יותר נצפית עליה בחום גופה של היולדת וכל עוד חומה אינו עולה מעבר ל 38 מעלות צלסיוס התופעה חסרת משמעות.
לעתים מופיע כאב גב. ברוב המקרים כאב הגב אינו קשור באפידורל ונובע משנויי תנוחה.

מערכת העיכול
הפרוגסטרון, כמוהו גם הורמוני הריון נוספים, הינם בעלי השפעה מרגיעה על השרירים ובכך הם מסייעים למניעת צירים במהלך ההריון. השפעה מרגיעה על השרירים נצפית גם במערכת העיכול ומביאה לירידה בפעילות המעיים, הן במהלך ההריון והן בתוקפת משכב הלידה. תופעה זו מתבטאת בעצירות.
בדרך כלל, בעייה זו מסתדרת מעצמה, אך לעיתים יש צורך בדיאטה מתאימה לזירוז פעולת המעיים (כגון, פירות יבשים). כדאי להמנע ממאכלים התורמים לעצירות, כמו אורז, קקאו, שוקולד ובננה. במקרים עקשניים יותר, ניתן להשתמש בחוקן קטן, נר, או תכשיר משלשל הניתן דרך הפה. אלה יכולים להועיל ביום השני – שלישי לאחר הלידה.

פעילות גופנית
בעבר היולדות שהו אחרי הלידה כ – 10 ימים בבית החולים, אך כיום, השהיה התקצרה ל 4-3 ימים ואפילו יומיים, וכבר בתקופה זו מומלץ שתהיינה בתנועה ולא מרותקות למיטה. התנועה מועילה, בין השאר, למניעת דלקות ורידים וסתימתם על ידי קרישים ולזירוז הפעלת מערכת העיכול.
כדי שהגוף יחזור לגזרה הקודמת, ועל מנת לחזק את שרירי הבטן והאגן ולהקטין שכיחות של כאבי גב, השכיחים כל כך לאחר לידה, מומלץ לבצע תרגילי התעמלות בהנחיית הצוות הרפואי. התרגילים שלאחר הלידה צריכים להיעשות בהדרגה ותוך כדי הימנעות ממאמץ עודף ומכאבים.

תזונה
דיאטה רגילה מותרת לאכילה כבר שעות אחדות לאחר הלידה, בתנאי כמובן שהאישה לא עברה הרדמה או ניתוח.
בחדר הלידה מורכבת בדרך כלל מערכת של עירוי נוזלים לגופה של היולדת. עירוי זה משמש אותה במהלך הלידה ומספר שעות לאחר מכן וניתן להפסיקו כאשר מצבה הכללי של היולדת יציב וכאשר מותר תה לשתות.

זריקת אנטי די
אם היולדת הינה בעלת סוג דם RH   שלילי, ואין לה נוגדנים ולתינוקה RH חיובי, עליה לקבל זריקת חיסון תוך שרירית נגד גורם ה – RH, רצוי שזריקה זו תינתן תוך שלושת הימים הראשונים שלאחר הלידה.

יחסי מין ואמצעי מניעה כנגד הריון
מומלץ לחדשם כ 4-6 שבועות לאחר הלידה, וכדאי שעד אז האישה תצטייד באמצעי מניעה נגד הריון. גלולות למניעת הריון מותר להתחיל לקחת כבר בשבוע השני לאחר הלידה והן מותרות גם לאישה המינקת [גלולות פרוגסטרון בלבד], אם כי יתכן שיקטינו במעט את תפוקת החלב. התקן תוך רחמי ניתן להחדיר 4-6 שבועות לאחר הלידה, או מיד לאחר הדימום הוסתי הראשון. למעדיפות שימוש בדיאפרגמה, יש להתאים את גודלה בביקור הראשון, אשר מומלץ לבצעו 4-6 שבועות לאחר הלידה.

מצב הרוח
מצב הרוח שלאחר הלידה מורכב מרגש עילאי של שמחה המעורבת בתחושות מתחלפות של דיכאון וכאבים גופניים. תהפוכות שכאלו, במיוחד בתקופה מיידית שלאחר הלידה, מוכרות וכדאי לשתף בהן את הסביבה הקרובה. הצוות הרפואי יכול אף הוא לסייע, וכדאי להיוועץ בו.

 

כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים