כריתת רחם

לכאורה אפשר לומר, "לאחר שהרחם עשה את שלו, הרחם יכול ללכת". אולם, לא תמיד גישה זו מוצדקת. לכריתת הרחם יש השפעה ניכרת על חיי האשה, הן מבחינה נפשית והן מבחינה גופנית. לפיכך, העילה לניתוח כזה צריכה להיות ברורה וכבדת משקל.

מהן הסיבות המצדיקות כריתת רחם?
  • רחם שרירני  (עם מיומה) גדול במיוחד
  • רחם שרירני שגדל באופן משמעותי, תוך תקופה קצרה יחסית
  • חסר דם (אנמיה) שנגרם בשל וסתות ממושכות או חזקות
  • כאב וסתי קשה מנשוא
  • גידול ממאיר או טרום ממאיר ברחם, בצוואר הרחם או בשחלות
  • צניחת רחם דרך הנרתיק ודימום בלתי נשלט מהרחם לאחר לידה או ניתוח קיסרי.

יש להוסיף כי כריתת הרחם עשויה לשמש גם כאמצעי למניעת הריון.

ממחקרים רבים שנערכו במרכזים רפואיים שונים ברחבי העולם, עולה כי הניתוח לכריתת רחם הינו הניתוח הגינקולוגי הנפוץ ביותר, ובכשליש מהמקרים הינו מיותר ואינו נחוץ.
פעמים רבות עולה השאלה: כיצד אדע אם הניתוח לכריתת רחם שהרופא מציע הינו הכרחי?
אין תשובה חד משמעית לשאלה זו. ידוע כי בין הרופאים קיימות דעות רבות ושונות לגבי אותו עניין. בכל מקרה כדאי להיוועץ עם רופא נוסף לאחר שיעצו לך לעבור ניתוח כזה. בסוגייה זו תקף הכלל "טובים השניים מן האחד".
האם דרושה הכנה מיוחדת לקראת הניתוח?
ניתוח לכריתת הרחם הינו ברוב המקרים ניתוח מתוכנן, ולפיכך יש די זמן כדי לבצע בדיקות הכנה. בדיקות אלו כוללות: צילום חזה, א.ק.ג, בדיקות דם ושתן. לעיתים יש צורך גם בצילום כליות. לפני הניתוח יש להכין מנות דם  (בדרך כלל שתיים). ברוב הניתוחים לא נזקקים לדם זה אך מכינים אותו למקרה הצורך. לעיתים קרובות האשה נדרשת לעבור לפני הניתוח גרידת חלל הרחם או היסטרוסקופיה כדי לקבוע את היקף הניתוח.
מהי שיטת ההרדמה בניתוח?
אפשר לבצע את הניתוח בהרדמה כללית, או בהרדמה גבית (אפידורלית או ספינלית). סוג ההרדמה נקבע על פי שיקוליהם של הרופא המנתח והרופא המרדים.
האם הניתוח מבוצע תמיד דרך הבטן?
ניתן לבצע את הניתוח דרך הבטן או דרך הנרתיק, אולם שתי האפשרויות אינן מתאימות לכל מצב. לדוגמא: במקרה של רחם שרירני גדול ביותר, ניתוח נרתיקי איננו בר ביצוע, שכן , לא ניתן לשלוף את הרחם דרך פתח קטן יחסית. גם ניתוחים המחייבים הסרת גידול ממאיר אינם מתבצעים דרך הנרתיק. בשנים אחרונות עם השתכללות המכשור ניתן לבצע כריתת רחם גם דרך לפרוסקופ, ללא החתך הרגיל בדופן הבטן, אלא דרך 3-4 פתחים זעירים.
איזה חתך נהוג לעשות בניתוח בטני – רוחבי או אורכי?
שני סוגי החתכים אפשריים. את החתך הרוחבי אפשר לבצע נמוך, בגובה הקו של שיער הערווה (פננשטיל) – ולכן הוא מכונה "חתך ביקיני", או גבוה יותר בסנטימטרים אחדים. החתך האורכי נעשה באמצע הבטן, בין עצם הערווה לבין הטבור. החתך האורכי ארוך יותר, ולכן הוא מועדף במקרים של רחם שרירני גדול ביותר, או במקרים של גידול ממאיר, המחייב שדה ראיה נרחב לצורך קביעה אם הגידול התפשט לאברים סמוכים.
האם תמיד יש צורך להסיר את השחלות עם הרחם?
 הכריתה כוללת את גוף הרחם ואת הצוואר. ההחלטה אם לכלול בה גם את השחלות תלויה בגורמים אחדים: גיל האשה, סיבת הניתוח, ואופן הניתוח.
גיל האשה – כשהניתוח מתבצע בגיל 40-42 ומטה, נהוג להשאיר את השחלות, ואילו מעל גיל 50 נהוג לכרתן. בתחום שבין הגילאים הנ"ל ההחלטה נקבעת בין הרופא לאשה ובהתאם למשתנים נוספים.
סיבת הניתוח – בניתוח להרחקת גידול ממאיר יש חובה לכרות גם את השחלות. במקרה של רחם שרירני אין חובה לעשות כן.
אופן הניתוח – בניתוח המתבצע דרך הנרתיק נהוג שלא לכרות את השחלות.
מהו הרכבו של הצוות המשתתף בניתוח?
מלבד הרופא המנתח והרופא המרדים, משתתפים בניתוח רופא מנתח עוזר (לפחות אחד), שתי אחיות ועוזרת אחות.
מהו משך הניתוח?
משך הניתוח נמדד מהרגע שבו האשה מוכנסת לחדר הניתוח ועד עזיבתה אותו –  בדרך כלל כשעתיים עד שעתיים וחצי . זמן זה כולל את ההכנה על מיטת הניתוח , ההרדמה, הניתוח עצמו, חבישה והתעוררות. מתוך זה, הניתוח עצמו עשוי להימשך פחות משעה.
מהו משך האשפוז?
ישנם מרכזים רפואיים המאשפזים למשך שבועיים, ואילו באחרים מסתפקים בשבוע ואף פחות. מובן כי כאשר אין סיבוכים, כמו חום או דלקת, משך האשפוז קצר יותר ויכול להסתכם ביומיים.
באיזה תפרים משתמשים לסגירת החתך הבטני ומתי מסירים אותם?
בניתוח המתבצע דרך הנרתיק משתמשים בחוטים הנמסים מאליהם ולכן אין צורך להסירם. בניתוח הבטני אפשר להשתמש בחוטי ניילון, חוטי משי או חוטים מחומרים סינתטיים, או במהדקי מתכת  ("קליפסים"). נהוג להסיר את התפרים כשישה ימים לאחר הניתוח. הסרתם איננה כרוכה בכאב מיוחד ולכן אין צורך בהרדמה.
כמה זמן לאחר ניתוח כריתת רחם אפשר לחזור לפעילות רגילה?
פעילות ביתית מתונה אפשר לחדש כבר לאחר שבוע, ולהגדילה בהמשך הזמן. לעבודה אפשר לחזור כשישה שבועות אחרי הניתוח – לאחר ביקורת של הרופא ומתן אישורו. יש נשים שמסוגלות לחזור לעבודתן, משרדית לרוב, תוך 4-6 ימים מאז הניתוח.
האם זקוקים לתזונה מיוחדת אחרי הניתוח?
בימים הראשונים שאחרי הניתוח התזונה המומלצת היא זו המוגשת בבית החולים, על פי הנחיות הרופא המנתח. בהמשך, דרושה תזונה מאוזנת, עשירה בחלבונים – לעידוד איחוי הרקמות.
מה לגבי תרופות והורמונים לאחר הניתוח?
ישנם מרכזים רפואיים שבהם נהוג מתן אנטיביוטיקה מניעתית סביב מועד הניתוח ולאחריו, גם אם אין חום או סימן אחר לדלקת. באחרים, מסתפקים בטיפול כזה בהתאם לצורך.
הגישה כלפי מתן אסטרוגן – הורמון תחליפי לפעולות השחלות – תלויה בסיבה לניתוח ובגילה של האשה. ברוב המקרים שבהם השחלות הורחקו עם הרחם, ניתן ההורמון אסטרוגן למניעת אוסטאופורוזיס (דלדול העצם), עליה בשכיחות מחלות לב ומחלות כלי דם, דלקת דרכי השתן, ניוון רירית הנרתיק והתייבשותה, גלי חום והזעה ושינויים נפשיים, כמו: דכאון וחוסר יציבות.
במקרים בודדים, כמו במקרה של הסרת גידול ממאיר או במקרה של ניתוח מעל גיל 60 – לא נהוג לתת הורמון זה. במקרים שבהם נותרו השחלות – על פי הוראות משרד הבריאות אין לתת טיפול הורמונלי תחליפי למטרות מניעה.
האם נוהגים בדרך כלל לתת פרוגסטרון יחד עם האסטרוגן?
הפרוגסטרון, הניתן כתוספת, חשוב למניעת שגשוג יתר של רירית הרחם, שנובע ממתן האסטרוגן. שגשוג יתר זה יכול לגרום שינויים לא רצויים. לפיכך, בהיעדר הרחם, אין צורך במתן פרוגסטרון. על פי מחקרים אחרונים יש יתרון באי ההזדקקות לפרוגסטרון שכן הם מראים כי השימוש בו מעלה שכיחות סרטן שד בכ 20%.
האם בעקבות הניתוח מופיעים קשיים ביחסי אישות?
רוב המחקרים שנערכו בנושא זה אינם מצביעים על קשיים מיוחדים ביחסי אישות בעקבות הניתוח. חלקם אפילו מצביעים על שיפור והנאת יתר. אפשר לחדש את יחסי האישות כשישה שבעה שבועות לאחר הניתוח.
האם בעקבות הניתוח חל שינוי באישיותה של האשה או ביחסו של בן זוגה אליה?
הסרת הרחם נתפסת על ידי חלק מן הנשים כפגיעה בנשיותן. לעיתים זו הסיבה שנשים אלו מסרבות להינתח. גם כאשר הסיבה ברורה ואיננה שנויה במחלוקת, ההתיחסות של רופא הנשים להיבט זה חיונית להצלחת הניתוח – הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית.
הקיימת דרך אחרת לטיפול ברחם שרירני מוגדל, במקום להסירו?
כאשר הרחם השרירני אינו מוגדל בצורה אחידה, אלא מכיל שרירן (מיומה) הבולט באופן ברור, ניתן לבצע ניתוח שבו מסירים את השרירן בלבד ומותירים את הרחם. לרוב, הרחם מוגדל בשל שרירנים רבים, כך שניתוח לסילוקים הינו ממושך ומייגע ולא תמיד מניב תוצאה רצויה. במקרים אלו, עדיף ניתוח להסרת הרחם כולו. לעתים ניתן להקטין את השרירנים על מנת להקל בניתוח ולהקטין את כמות הדימום על ידי טיפול תרופתי הורמונלי, הגורם לדיכוי פעולת השחלות, להפסקת ייצור האסטרוגן, ועל ידי כך להקטנת השרירן. טיפול כזה איננו ניתן כאשר קיים חשש לגידול רחמי ממאיר.
הטיפול ההורמונלי יכול להינתן בזריקה יומיומית או כד חודשית, או בשאיפה דרך האף. משך הטיפול הוא שלושה עד שישה חודשים, כשבמהלכו הווסת פוסקת לגמרי. בעקבות הטיפול ייתכנו גלי חום, החולפים מעצמם בתוך פרק זמן קצר יחסית. עם סיום הטיפול, מחזור הווסת מתחדש בתוך חודש חודשיים ולא נצפות תופעות חריגות בהמשך. המחקרים השונים מראים כי לרוב התגובה לטיפול הינה טובה. ב- 50 עד 80 אחוזים מהמקרים הרחם השרירני קטן במימדיו. במקרים בודדים גודלו אינו משתנה ובמקרים בודדים עוד יותר הוא אף גדל במעט.
טיפול תרופתי זה מיועד לנשים אשר עדיין מעוניינות בפיריון, לכאלו המצויות בתקופה שלפני הפסקת הווסת (שאז ממילא גודלו של הרחם קטן באופן טבעי) ולנשים בעלות רחם שרירני גדול ביותר העומדות בפני ניתוח.
לסיכום
הסרת הרחם בניתוח איננה דבר של מה בכך ומחייבת שיקול דעת מעמיק ויסודי. התייעצות עם יותר מרופא אחד וקבלת הסברים נאותים מקלים על ההחלטה של האשה ושל בני משפחתה. עם זאת, כדאי לזכור כי מיומנות הרופאים, השיפורים בטכניקה הניתוחית והאמצעים החדשניים – כל אלה מביאים למצב שבו ביצוע ניתוח מסוג זה (וניתוחים אחרים) הינו דבר יומיומי, ויחסית פשוט לביצוע.
כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים