כלמידיה

כלמידיה –  CHLAMYDIA TRACHOMATIS

מחלת הכלמידיה, מחלה המועברת במגע מיני, נפוצה ביותר והשפעתה משמעותית על בריאות האישה, אך מעטים מכירים אותה.

המחלה נגרמת ע"י חיידק הכלמידיה טרכומטיס.

מוכרים כיום כ 60 זנים של חיידק זה כשחלקם פוגעים באברי המין, אחרים – בלחמית העין ואחרים בדרכי הנשימה ובריאות.

שכיחות המחלה גבוהה ביותר. בכל שנה נדבקים ברחבי העולם יותר מ 100 מיליון איש ובארצות הברית לבדה כ-  4-3 מליון , לעומת כ – 750 אלף מקרי זיבה או 70 אלף מקרי עגבת.

כלמידיה מהווה את הסיבה הזיהומית השכיחה ביותר לאי פוריות ולהריונות חוץ רחמיים, ואת הגורם הזיהומי השכיח ביותר לעיוורון.

ההידבקות במחלה עלולה להתרחש בכל גיל, אך אחוז החולים הגבוה ביותר נמצא בקרב אנשים בשנות העשרים לחייהם.
במחקר שבו נבדקו כ – 13 אלף נשים בארצות הברית, רובן בגילאי 25-17, נמצא כי קרוב ל – 10% מהן נשאו את המחלה.

בישראל יש פחות דיווחים על המחלה כנראה עקב מודעות נמוכה אליה.
בסקרים בשנות ה 70-80 של המאה ה – 20 נמצאה תחלואה בכלמידיה בקרב נשים פעילות מינית בשכיחות של 2%-3.25% ושל 13% בקרב גברים עם דלקת שופכה.
משנת 1966 עד שנת 2000 ירדו שיעורי היארעות כלמידיה בישראל מ-2.1 ועד 0.9 למאה אלף, אך מאז שנת 2001 חלה עלייה רצופה בשיעורי היארעות כלמידיה בישראל שהגיעה לשיאה בשנת 2004, עם שיעור של 3.0 למאה אלף תושבים, אשר ייתכן שנבלמה בשנת 2005 עד לשיעור של 2.3 למאה אלף.

מהם סימני המחלה?

סימני המחלה מופיעים בדרך כלל כשלושה שבועות לאחר ההידבקות בחיידק, אך יכולים גם להופיע חודשים לאחר מכן. נשים עלולות לסבול מהפרשות צהובות, דימום באמצע תקופת המחזור, צורך גובר להטיל שתן ומופיעים צריבה בהטלת שתן, כאבי בטן עמומים וכאבים בזמן יחסי מין. רוב הנשים לא מרגישות כלל בדלקת ומגלות אותה בשלב מאוחר שיש כבר נזקים ממנה.

גם אצל גברים תיתכן צריבה במתן שתן, וכן הפרשות מאיבר המין או נפיחות וכאב באשכים. גם פה, חציים של הגברים כלל לא מרגישים במחלתם.

חיידקי הכלמידיה מעורבים גם בתסמונת רייטר, הכוללת 3 מאפיינים: דלקת המפרקים, דלקת השופכה [צינור השתן] ודלקת לחמיות העינים.

מה מאפיין את המחלה ומהם סיבוכיה?

אצל נשים שנפגעו עלולה להתפתח דלקת צואר, דלקת רירית רחם וחצוצרות, דלקת אגן ודלקת קופסית הכבד. בהמשך עלולות להופיע הדבקויות ברחם, הדבקויות והצטלקות של החצוצרות והדבקויות סביבן וסביב השחלות. כל אלו עלולים להביא לכאבי בטן "בלתי מוסברים", לעקרות ולהריון חוץ רחמי.

גם הסיכון שנשים הנושאות את המחלה ידבקו באיידס, אם ייחשפו לנגיף, גבוה פי שלושה עד פי חמישה מהרגיל. לעיתים מי שמשלמים את המחיר הם דווקא התינוקות, הנחשפים לחיידק בזמן המעבר בתלת הלידה. תינוקות אלה עלולים ללקות בדלקת ריאות או בדלקת של לחמית העין. [תינוקות מקבלים טיפות עינים מיד לאחר הלידה, באופן שגרתי, למניעת בין השאר מחלה זאת.]

איך מאבחנים את המחלה?

הקושי העיקרי שמציבה המחלה הוא באבחון. כ – 75% מהנשים הנושאות את המחלה הן א-סימפטומטיות וכך גם כ – 50% מן הגברים. החולה יכול לשאת את החיידק בגופו חודשים ואפילו שנים, בלי להיות מודע לכך. בתקופה זו הוא עלול להפיץ את המחלה הלאה. אבל גם במקרים שבהם לא ניכרים כל תסמינים למחלה, היא עלולה לגרום נזק.

ניתן לאבחן את המחלה בכמה דרכים:

  • הבדיקה הנפוצה ביותר והמדוייקת ביותר היא הבדיקה בשיטה ביולוגית מולקולרית PCR – , המזהה את הגנים של החיידק בשתן ו/או בהפרשה נרתיקית או מפי השופכה ו/או מחלל הפה של הנבדק. ערכת הבדיקה מכילה אנזימים המשכפלים את חלקי הגנום של החיידק וכך מצליחים לזהות אותו, גם אם הוא נמצא בכמות קטנה ביותר. יתרונה של בדיקה זאת הוא שאינה פולשנית וכן שביכולתה לשפר את הסיכוי לאתר את החיידקים, גם בכמות קטנה, בהשוואה לבדיקות שהיו נהוגות עד היום.
    יתרון נוסף לבדיקה זו הוא הפשטות שבאיתור גברים שהם נשאים של חיידקי כלמידיה. במחקר שנעשה בארה"ב בקרב כ- 5,100  מתבגרים ממין זכר ללא תסמינים, נמצא כי 5.3% מהם נושאים את המחלה. טיפול יעיל בגברים אלו ימנע הדבקה של נשים ויקטין את תפוצת המחלה בעולם.
    לשם ביצוע הבדיקה אין צורך בדגימת שתן של בוקר.
  • על מנת לוודא אם הטפול הצליח, מומלץ לקחת דגימה לבדיקת   PCR לא לפני  שבועיים אחרי גמר הטיפול האנטיביוטי. ביצוע בדיקת ה PCR  מוקדם יותר מהמועד הנ"ל תביא לתשובות כזב חיוביות שכן הרגישות הגבוהה של בדיקת ה PCR  תזהה חיידקים מתים או חיידקים חיים שעדיין נותרו באברים הנ"ל.
  • בדיקת דם לנוגדנים – בדיקה שאינה מדויקת, שכבר אינה בשימוש כיום.
  • בדיקת תרבית – היתה בעבר הבדיקה המדוייקת ביותר, לפני הכנסת בדיקות ה PCR  אך כיום כבר אינה בשימוש משום שהיא מסובכת בלקיחתה, מחייבת מערך מעבדתי צמוד, ומצריכה מיומנות בלקיחתה והקפדה על הובלתה למעבדה בקרור . בנוסף היא פולשנית ואינה נעימה.
  • בדיקת אנטיגנים בדגימות הרקמה – בדיקה שאינה מדויקת ואינה אמינה דייה.

כיצד מטפלים במחלת הכלמידיה?

מספר טיפולים אנטיביוטיים אפשריים כיום:

  • טבליות ממשפחת הקוינולונים למשך 10 ימים, כמו אופלודקס ולבו.
  • טבליות אזיטרומיצין (אַזֵניל, זֵטוֹ) 4 בבת אחת, חד פעמי לפני ארוחה. מנה חד פעמית זאת מספיקה להיספג בתאי הגוף וריכוזה בהם נותר גבוה מספיק במשך עשרה ימים, עד לחיסולו המוחלט של החיידק או 6 טבליות ל 5 ימים.
  • טבליות ממשפחת הטטרציקליניים – דוקסילין, מינוצין 2 טבליות [100 מיליגרם כ"א] ליום למשך 10 ימים או יותר. ראוי לומר כאן שאת טבליות הטטרציקלינים נוטלים אחרי ארוחה מלאה, עם כוס מים מלאה ויש להיות במצב מאונך במשך 3 שעות לאחר מכן ולא לשכב, מחשש לגרימת נקב בושט. טיפול זה כבר פחות יעיל בימינו בהשוואה לעבר בשל התפתחות זנים עמידים לאנטיביוטיקה זאת.
  • טבליות אריתרומיצין 250 מ"ג 4 ליום 10 ימים במיוחד לנשים הרות שאסורות בלקיחת הטטרציקלינים והאזניל.

לעתים יש לחזור על הטיפול האנטיביוטי פעם אחר פעם שכן התנהגות חיידק זה ואורח חייו והתרבותו שונים מאלו של שאר החיידקים. חיידק זה מתרבה כל 72 שעות לעומת שאר החיידקים שעושים זאת כל כמה דקות. היות שהאנטיביוטיקה מסוגלת לפגוע בחיידק ברגע מאד מסוים במעגל התרבותו, הרי שבמקרה זה נדרש לקחת את האנטיביוטיקה למשך זמן ארוך יותר.

חיסון

בשנת 2015 צוות חוקרים מבוסטון פיתח חיסון כנגד כלמידיה טרכומטיס שכרגע נמצא יעיל בעכברים.

כלמידיה בנשאי HIV המקיימים יחסי מין עם גברים

במחקר שהתפרסם בירחון הבריטי לדרמטולוגיה נבדקו השכיחויות של מחלות הכלמידיה טרכומטיס, זיבה, מיקופלסמה גניטליום ועגבת בגברים נשאי HIV המקיימים יחסי מין עם גברים. מקרב הנבדקים
ב 20.7% נמצאו מחלות המין הנ"ל: שכיחות הכלמידיה היתה 10.9%, זיבה 8.9%, מיקופלסמה גניטליום 4.2% , עגבת מוקדמת ב 4.6% . רוב הנבדקים (90.6%) כלל לא הרגישו במחלתם. נמצא שגורמי הסיכון לחלות במחלות מין היו: זיהום ב HPV, עגבת בעבר וציטולוגיה לקויה במשטח פי טבעת. המסקנה היא שנשאי HIV המקיימים יחסי מין עם גברים מוטב שיעברו באופן שגרתי בדיקות לגלוי מחלות מין.

Asymptomatic Anal Sexually Transmitted Infections in HIV-positive Men Attending Anal Cancer Screening. W. Fuchs; A. Kreuter; M. Hellmich; A. Potthoff; J. Swoboda; N.H. Brockmeyer; U. Wieland. The British Journal of Dermatology. 2016;174(4):831-838.


  • אנונימי 10 יולי 2016
    יש לי בעיה עדינה. אני לפני חתונה ונמצאה אצלי קונדילומה. מה לעשות כדי שבן זוגי לא ידבק?

    שלום בית קודם לכל.
  • אנונימי 7 יולי 2016
    ראשית תודה רבה על השרות שאתה נותן כאן לכולנו. הבעיה שלי שאני אחרי קוניזציה ומצאי שהשוליים מעורבים [מה זה?] מה עןושים. הרופא שלי אפילו לא אצמר לי את זה אלא חבר שראה את התוצאה.

    שוליים מעורבים פרושו שהגדול לא הוסר בשלמותו. השלב הבא הוא נתון לגישת הרופא ויש גישות שונות. הגישה שלי יותר אקטיבית ואני בוחן את האפשרות לחזור על הקוניזציה, אחרי קבלת תוצאה של PCR ל HPV.
  • אנונימי 7 יולי 2016
    אני בן 15 ויש לי קונדילומה שלא עוברת. האם אני יכול להגיע אליך לטיפול?

    רק עם ההורים.
  • אנונימי 7 יולי 2016
    לאבי בן ה 80 יש קונדילומה. הפנו אותו לרופא בקופת חולים והתור הוא עוד חצי שנה. האם אפשר אצלך לקבל תור מוקדם יותר?

    כן.  03-6956867
  • אנונימי 7 יולי 2016
    אנחנו שתי בנות שמקיימות יחסים. לאחת מאיתנו קונדילומה מאחור. האם יש סכוי להדבק?

    מה שמדבק זה הנגיפים ולא הגדולים ולכן אם בדיקת PCR ל HPV תקינה [וניתן לקחת אותה בנפרד מכל איזור] אזי לא מדבקים.
  • אנונימי 23 יוני 2016
    איך אני קובעת תור למרפאתך. אני עם קונדילומה כבר 3 שנים וכלום לא עוזר לי.

    תוכלי להתקשר למזכירה ל 03-6956867
  • אנונימי 23 יוני 2016
    כל כמה חודשים מופיעים לי גדולים בפין וכל פעם מורידים לי בחנקן. האם חיסון יכול לעזור לי? מה כן יכול לעזור לי? .תודה רבה על הפורום הנפלא שאתה מנהל כאן.

    חיסון - כשמו כן הוא. מיועד למניעת הדבקות ולא לטיפול. כפי שחיסון נגד שפעת לא מיועד לטיפול בשפעת וחיסון להפטיטיס לא מיועד לטיפול בהפטיטיס, גם החיסון נגד הפפילומה אינו מיועד לטיפול או לזרוז החלמה אלא למניעת הדבקות בעתיד, השיטה היעילה ביותר מנסיוני כדי להיפטר מהגדולים היא הסרתם בלייזר תחת הכוונה של קולפוסקופ. בסוף הטיפול לאחר הסרת כל הנגעים ניתן לקחת דגימת PCR ל HPV על מנת לוודא שגם הנגיפים סולקו ע"י מערכת החיסון.
  • אנונימי 23 יוני 2016
    מתי הכי עדיף לעשות את החיסון?

    עפ"י המחקרים המתפרסמים בעיתונות הרפואית, החיסון היעיל ביותר הוא זה שניתן לאלו שאינם נושאים את הנגיפים HPV גם לגבי נשים וגברים לפני גיל 26 וגם לאלו שאחרי גיל זה.
  • אנונימי 23 יוני 2016
    אני באמצע טיפול בחנקן אצל רופא עור כי יש לי קונדילומת על אבר המין. למרות הטפול כל שבוע יוצאים לי גדולים חדשים. למה? מתי זה יגמר?

    מנסיוני ראוי להסיר את הגדולים בלייזר תחת הכוונה של קולפוסקופ. בדרך זאת מנסיוני ניתן להיפטר מהמחלה.
  • אנונימי 23 יוני 2016
    יש לי דימום אחרי יחסי מין כבר שנה. האם זה מדאיג? הרופאה אמרה לי שזה כנראה מהגלולות.

    כשמופיע דימום יש לעבור בדיקה מקיפה על מנת לוודא מקורו.
  • אנונימי 12 יוני 2016
    אני בשוק מהענין של ההדבקות בקונדילומה מהאולטרהסאונד הוגינלי. למה לא מחטאים אותו?

    נושא זה הוא חדש יחסית ובמאמר שתאר את התופעה הזאת מומלץ אכן לחטא את המתמר בחומר חיטוי כנגד נגיפים ולא רק HPV. אלכוהול אינו חומר מחטא כנגד נגיפים.
  • אנונימי 12 יוני 2016
    האם בדיקות ה PCR ל HPV שאתם עושים נעשים במעבדה חיצונית או אצלכם?

    כל בדיקות ה PCR הנלקחות במרפאתנו מועברות ע"י שליח למעבדת AMC שבראשון לציון, מעבדה שעושה בדיקות הן לקופות חולים, הן לבתי חולים והן למעבדות פרטיות. אצלנו לא נעשות בדיקות ל PCR.
  • אנונימי 7 יוני 2016
    פתאום חשבתי שאולי אפשר להידבק בקונדילומה בזמן אולטרהסאונד וגינלי. אתמול עשיתי וגינלי והכסוי שהיה קונדום נקרע. האם יש מצב שנדבקתי?

    ניתן לקרוא על כך בכתבה שלי כאן באתר. בקצרה- המצב שתארת אפשרי.

  • אנונימי 7 יוני 2016
    האם הזנים שנמצאו אצלי[ 6 ו 31 ] חייבים להיות גם אצל בן זוגי? תודה

    לא. למשל, יתכן שזנים אלו היו אצל בן זוגך והם כבר חוסלו, כולם או חלקם.
  • אנונימי 7 יוני 2016
    אבחנו לי פפילומה בגרון ואני מודאגת. מה לעשוות?

    פפילומה בגרון זהו גדול שפיר ואינו ממאיר, ואינו קשור לקונדילומה. רופא אף אוזן וגרון מיומן לתת מענה לכגון אלו.

  • אנונימי 7 יוני 2016
    שלום רב, אני סובלת כבר למעלה משנה מגרד מציק מאוד בשפתיים החיצוניות בעיקר. מספר ימים לפני המחזור. בבדיקה של רופאה בדיוק בזמן הגרד , בבדיקת מיקרוספקופ נראו נבגים של פטריה. טופלתי בטיפול אקוטי ומניעתי במשך שמונה שבועות. בסיום הטיפול ובדיוק בתקופה המועדת שוב החל גרד מציק ביותר. עשיתי בדיקת תרבית באופן עצמאי שיצאה תקינה. אני ממש מיואשת ולא יודעת מה לעשות?

    במקרים כאלו הצעד הבא הנדרש הוא קולפוסקופיה המאפשרת לזהות בעיות שלא נראות בעין הרגילה.
  • אנונימי 7 יוני 2016
    זו אמנם לא שאלה אלא שיתוף חוויה אישית שחוויתי. לפני כמעט שנתיים צצו לי מספר נגעים על איבר המין והמפשעה. הגעתי לרופא עור שאבחן לי קונדילומה וטיפל בי בעזרת חנקן נוזלי. כבר לאחר הטיפול שמתי לב שכוויות הקור לא "פגעה " בכל הנגעים וכבר הבנתי שאני צריך לחפש מקום שמבין דבר או שניים בקונדילמה. לאחר שיטוט באינטרנט , הגעתי ממש במקרה לאתר של ד"ר וקסלר . התקשרתי וקבעתי תור. מהרגע הראשון שהגעתי , הבנתי במדובר ברופא רציני, סבלני ואנושי. הוא הסביר לי שזה לא סוף העולם והכל יהיה בסדר. לאחר טיפולים וביקורות שנמשכו סביבות השנה, הגיע הידיעה המשמחת שאני ללא קונדילומה. תוך כדי הטיפול הופיעו לי נגעים מסוג אחר לחלוטין שהבעיה העיקרית עימם היא קוסמטית גרידא . ד"ר וקסלר המשיך לטפל בי באותם נגעים ללא תשלום נוסף. שוב, אלה לא נגעים של קונדילומה. מבחינתי , חשבתי שמאחר שהטיפול בקונדילומה הסתיים אז הטיפול נגמר אך ד"ר וקסלר המשיך לטפל בי חודשים ארוכים ללא שום תמורה. אני לא הטיפוס שרשום מכתבי הערכה אך במקרה הנ"ל חרגתי ממנהגי. אז באמת תודה רבה על טיפול מקצועי, איכותי ומסור ועל היותך אנושי וסבלני. בהערכה רבה, ר'.

    עדיין לא נמסרה תשובה...
  • אנונימי 2 יוני 2016
    קבלתי תשובת זן 16 של קונדילומה והפטאפ יצא לא טוב. מה עושים?

    שלום,מומלץ לעבור קולפוסקופיה מקיפה לכל אברי המין, פי הטבעת הפה והעינים.בברכה,ד"ר שרגא וקסלר
  • אנונימי 2 יוני 2016
    לבן זוגי היתה לפני שנה קונדילומה בפי הטבעת. הוא הוריד אותה בניתוח בהרדמה כללית. עכשיו הכל חזר. האם מוכרחים שוב ניתוח בהרדמה כללית? אז אחרי הניתוח הוא היה בבית שבועיים ולא עבד בגלל דימומים וכאבים.

    שלוםכבר שנים שאני לא נעזר בהרדמה כללית. ההרדמה המקומית מספקת וגם לעתים יש לחזור על הטפול מספר פעמים וזה סיכון יתר לעבור שוב ושוב הרדמה כללית. לאחר כל טיפול שאני עושה לאיזור זה ניתן לשוב לחיים רגילים עוד באותו יום ובלי דימומים או כאבים מטרידים.בברכה,ד"ר שרגא וקסלר
  • אנונימי 31 מאי 2016
    לבת זוגי יש קונדילומה בפי טבעת ואנחנו מקיימות יחסים רק מקדימה. האם יש לי סכנה להדבק?

    כן ישנה סכנת הדבקות של 40-60% בכל מגע מיני. מה שמדבק זה הנגיפים ולא הנגעים, ולכן זה עלול להדביק גם אם אין נגעים ממש באותו איזור מקדימה.

השאר תגובה

*