חיסון נגד HPV למניעת טרום סרטן בצואר הרחם

מסיכום מחקרים עד כה מתבררות העובדות הבאות:

  • זיהום בנגיף HPV של אברי המין מועבר לרוב דרך יחסי מין והוא מחלת המין הנפוצה ביותר.
  • מתברר מסקרים בארה"ב שאצל 25% מהנשים בגילאי 14-19 שנים ו-45% מהנשים בגילאי 20-24 שנים נמצאו נגיפי HPV בבדיקות PCR.
  • ההערכה היא שיותר מ-80% מהגברים והנשים בארה"ב צפויים להידבק בנגיף HPV בשלב מסוים במהלך חייהם.
  • ההדבקה נעשית לרוב תוך 7-9 שבועות מהמגע המיני הראשון.
  • ברוב המקרים זיהום ב HPV הוא ללא סימנים וללא תחושות.
  • במעט המקרים הנשים והגברים יפתחו יבלות או ממאירויות באברי המין ופי הטבעת [אנו-גניטאליות], או ממאירויות אחרות הקשורות בנגיף HPV כמו בצינור השופכה והפה.
  • הסיבוך החמור ביותר של זיהום בנגיף ה HPVהוא סרטן צוואר הרחם.
  • מבין מקרי סרטן פי הטבעת הזיהום ב HPV אחראי ל 90% מהמקרים ובסרטן הפה וסביבתו – 50%.
  • במדינות רבות השימוש בבדיקת סקר ציטולוגית של צואר הרחם [משטח Pap ] הביאה לירידה בשכיחות סרטן צוואר הרחם, משום שבדיקה זו מזהה נגעים טרום-ממאירים של צוואר הרחם, בהם ניתן לטפל בטרם יתקדמו לסרטן.

פתופיזיולוגיה

עד כה זוהו כ- 200 זנים גנוטיפיים של נגיפי HPV המסווגים כנגיפים בסיכון נמוך או בסיכון גבוה בהתאם לסיבוכים הקליניים שלהם.

זנים בסיכון נמוך קשורים ליבלות באברי המין, פי הטבעת וסביבותם, בפה, בעינים ובדרכי הנשימה. הזנים HPV-6 ו-HPV-11, אחראים ליותר מ- 90% מהיבלות ומהנגעים באברים אלו.

זנים בסיכון גבוה אחראיים לקרוב ל-100% מקרי הממאירות בצוואר הרחם, ל-90% ממקרי הממאירות בפי הטבעת, 50% ממקרי הממאירות של הפות, הנרתיק והפין, ו-12% ממקרי הממאירות של הפה והלוע.

זני HPV-16 ו-HPV-18, אחראים לכ-70% ממקרי הממאירות בצוואר הרחם, בעוד שהזנים 16, 18, 45, 31, 33, 52, 58 ו-35 אחראים לכ-95% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם. נגיפי HPV-16 ו-HPV-18אחראים לכ-50% מהנגעים הטרום-ממאירים של צוואר הרחם.

איך מתפתח מצב סרטני כתוצאה מזיהום ב HPV

חדירת נגיפי ה HPV גורמת לשינויים היסטולוגיים, הניתנים לאבחון ע"י הפתולוג במעבדה ההיסטולוגית. המצבים הטרום ממאירים מכונים נגעים תוך אפיתליאלים – Intraepithelial Neoplasia. במקרה של נגעים בצואר הרחם הם מכונים CIN (Cervical Intraepithelial Neoplasia). במקרה של נגעים טרום ממאירים בפות הם מכונים VIN ((Vulvar Intraepithelial Neoplasia. במקרים אלו נוצרת הפרעה, אבנורמליות של האפיתל הקשקשי של צואר הרחם או הפות ובהמשך האבנורמליות מתקדמת למצב סרטני.

במקרה של צואר הרחם CIN מסווג לשלוש דרגות חומרה:

1] CIN 1 מוגדר בנוכחות דיספלזיה (שינויים בתאים המעידים על מצב טרום סרטני) קלה, עם תאים אבנורמליים התופסים את השליש התחתון של אפיתל צוואר הרחם.

2] CIN 2 מוגדר בנוכחות דיספלזיה בינונית, עם תאים אבנורמליים התופסים את שני השליש התחתונים של האפיתל.

3] במקרים של CIN 3, הדיספלזיה חמורה, והתאים האבנורמליים מופיעים בכל עובי האפיתל, או כמעט בכל האפיתל של צוואר הרחם.

ממחקרים עולה כי 70-90% מנגעי CIN1 נסוגים באופן ספונטאני. לעומתם, כ 40% מנגעי CIN2 וכ 30% מנגעי CIN3 נסוגים באופן ספונטני. אלו שנותרים – נשארים בדרגת חומרה זאת או מתקדמים לסרטן חודרני ופולשני.

כללי על החיסונים

עד כה פותחו 2 חיסונים המונעים זיהום והדבקות בנגיפי HPV. האנטיגן בשני החיסונים הוא חלבון L1, המיוצר בטכניקות שכפול. מתן החיסון גורם ליצירת נוגדנים מנטרלים ללא כל סיכון של הדבקות בנגיף, הזדהמות ממנו או סכנת היווצרות מצב סרטני.

החיסון הראשון שפותח – Gardasil הוא כנגד 4 זנים של HPV ולכן קרוי חיסון ארבע-ערכי. החיסון פותח ומשווק ע"י חברת מרק [MERCK] ומכיל אנטיגנים דמויי נגיף של זנים: HPV-6, HPV-11, HPV-16 ו-HPV-18.

החיסון השני – Cervarix, חיסון דו-ערכי, מיוצר ע"י GSK(GlaxoSmithKline). חיסון זה מכיל אנטיגנים דמויי-נגיף של זנים: HPV-16 ו-HPV-18.

בניגוד לחיסון הטבעי שהוא חלש ביותר החיסונים הנ"ל גורמים לתגובה חיסונית, הומורלית ותאית, חזקה ולאורך זמן.

ראוי שוב להדגיש שהחיסונים אינם מכילים נגיפים חיים, מוחלשים או מתים ולכן אינם גורמים לחלות בקונדילומה.

תוצאות המחקרים לגבי יעילות החיסונים

מספר מחקרים שבדקו למעלה מ 50,000 נערות, נערים ונשים עד גיל 45 בחנו את היעילות של שני החיסונים.

המחקרים בדקו את שיעור מניעת התפתחות קונדילומה (מחלה שפירה) וכן את מניעת התפתחות מצבים טרום סרטניים CIN2, CIN3 ו-Adenocarcinoma In Situ

מבחינת מניעת המחלה השפירה – הקונדילומה המניעה שהושגה היתה סביב כ 90% ויעילות מניעת המצבים הטרום סרטניים הגיעה ל 90% ומעלה.

החיסונים לא הגנו על נשים שכבר היו נגועות בזן HPV-16 או HPV-18בזמן מתן החיסון. יתרה מזאת, למרות שהחיסונים הנוכחיים מספקים הגנה מסוימת כנגד זני HPV אחרים בסיכון גבוה, נראה שמדובר בתועלת מיזערית.

עוד הוכח שמתן חיסון לנשים שכבר נושאות את הנגיפים גרמה להתפרצות המחלה בחומרה גבוהה יותר.

שימוש קליני

ה – Gardasil, החיסון ארבע-ערכי כנגד HPV אושר לשימוש בארה"ב ביוני 2006 ע"י ה-FDA, וההתוויות לשימוש הורחבו בספטמבר 2008. כיום, החיסון מאושר שם לשימוש בנשים בגילאי 9-26 שנים, למניעת ממאירות של צוואר הרחם, הפות והנרתיק, על-רקע זנים HPV-16 אוHPV-18; יבלות גניטאליות על-רקע זיהום בזנים HPV-6 או HPV-11; ונגעים הנגרמים ע"י הזנים 6, 11, 16, או 18 (CIN1, CIN2 ו-CIN3;Adenocarcinoma in Situ של צוואר הרחם, וVulvar/Vaginal Intraepithelial Neoplasia).

במקומות אחרים בעולם החיסון מאושר גם לנערים וגם לנשים עד גיל 45.

החיסון הדו-ערכי – Cervarix – עדיין אינו מאושר לשימוש בארה"ב. בארץ ובמקומות נוספים הוא מאושר לנשים עד גיל 45.

רצוי שהחיסון ינתן לפני המגע המיני ראשון, מאחר שלעיתים קרובות הנערות נדבקות בנגיף HPV בתוך חודשיים מהמגע המיני הראשון ושיא השכיחות של המחלה הוא מספר שנים לאחר מכן.

בארה"ב 5-7% מהנערות מקיימות לראשונה יחסי מין לפני גיל 13 כאשר 50% מהנערות מקיימות יחסי מין ראשונים בטווח הגילאים 16-17 שנים.

אין לתת את החיסון לנשים ולגברים עם רגישות-יתר לשמרים ולכל מרכיב אחר של החיסון.

אין לתת את החיסון לנשים ולגברים בעת מחלה חריפה או מחלה חמורה ויש לחכות עד לאחר ההחלמה.

אין לתת את החיסון לנשים בהריון למרות שלא הוכח נזק כלשהו.

אם נתנה מנה ראשונה ובינתיים האישה הרתה יש לתת את שאר מנות החיסון לאחר הלידה.

חשוב לדעת כי לחיסון אין השפעה מרפאה על הזיהום או על המחלה.

עוד חשוב לדעת שגם אחרי קבלת החיסון יש להמשיך ולעשות מעקב שגרתי אחרי צואר הרחם באמצעות משטחי פאפ, בדיקות PCR לזיהויHPV DNA ובמקרי הצורך גם באמצעות קולפוסקופיה.

אופן מתן החיסונים

המינון של שני החיסונים ל-HPV הוא 0.5 מ"ל, במתן תוך-שרירי.

הגרדסיל – החיסון הארבע-ערכי ניתן בזמן 0, לאחר חודשיים ולאחר 6 חודשים.

הצרווריקס – החיסון הדו-ערכי ניתן בזמן 0, לאחר חודש ולאחר 6 חודשים.

יש לתת מנה נוספת של החיסון הארבע-ערכי במידה וניתן במרווח זמן קצר יותר מהמומלץ, או בנוכחות כישלון של מתן המנה המלאה. במידה והייתה הפרעה במתן מנות החיסונים, אין צורך במתן הסדרה כולה מהתחלה.

ניתן לתת את הגרדסיל באותו זמן ביחד עם חיסונים מומלצים אחרים, דוגמת דיפתריה וטטנוס.

בשל הסיכון, הקטן אמנם, להתעלפות במתבגרות לאחר מתן החיסון, יש לעקוב אחר המחוסנות במשך 15 דקות לאחר מתן החיסון, בזמן שהמטופלת יושבת או שוכבת.

תופעות לוואי

במחקרים קליניים של הגרדסיל, נצפו תופעות לוואי קלות שהיו נפוצות יותר במחוסנות כלהלן: כאב, אודם ונפיחות באיזור ההזרקה, כאב ראש, עייפות, כאבי שרירים, התעלפות רגעית, בחילה וחום. שיעור תופעות לוואי חמורות לא היה גבוה יותר בקרב המחוסנות, בהשוואה לקבוצת הבקרת שלא קבלה חיסון.

כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים