זיבת חלב – גלקטוראה

הפרשת חלב מתרחשת לרוב לאחר הלידה, כמזון עבור התינוק. אולם, גם בהזדמנויות אחרות מופרש חלב מן השד ולא תמיד זהו סימן לעודף בריאות. נהפוך הוא, לעתים זהו סימן לליקוי רפואי משמעותי, ועל כן יש לבררו.

השד מורכב ממספר רב של בלוטות קטנות המתנקזות לצינורות גדולים יותר (10-25), ואלה נפתחים אל הפטמה.
צמיחת השד לצורה המוכרת לנו נובעת מהשפעה של הורמונים רבים, ביניהם: הורמון הגדילה, אינסולין, טירוקסין, קורטיזול, פרולקטין ואסטרוגן.
בדרך כלל מתפתחים שני שדיים בקידמת החזה, אך תוארו כבר נשים עם שד שלישי מפותח, וכן פטמות נוספות שאותן ניתן למצוא בכ – 10 מתוך 1000 נשים.
התפתחות השדיים מואצת עם התבגרות הנערה ומתחילה כשנתיים לפני הופעת הווסת. בהריון, השדיים גדלות יותר ולעתים ניתן לראות הפרשה שקופה מן הפטמות. גודש והפרשת חלב ממש נצפית רק 3-4 ימים לאחר הלידה. החלב הראשוני קרוי בשם קולוסטרום והוא שונה מן החלב הרגיל, בהיותו עשיר ממנו בחלבון, בנוגדנים ובוויטמינים.
מה תפקיד ההורמונים ביצור החלב?
החלב מיוצר על ידי בלוטת השד עצמה, תחת בקורת הורמון הפרולקטין המופרש מבלוטת יתרת המוח. האוקסיטוצין גורם להתכווצויות תאים שריריים בשד ועקב כך להפרשת החלב.
יולדת שאינה מעונינת בהנקה, יכולה להיעזר כיום באמצעים טבעיים או בכדורים להפסקת הנקה הניתנים רק בהוראות רופא.
האם הנקה מונעת הריון?
למרות שיש קשר בין ההנקה לבין אי הופעת המחזור, יש לדעת שההנקה אינה עדות לאי ביוץ ואינה משמשת כהגנה בפני הריון.
מתי מופיע הביוץ אצל אישה מניקה?
באשה שאינה מניקה, הביוץ מופיע כ 4-6 שבועות לאחר הלידה, ואילו במניקה מועד הופעת הביוץ אינו ודאי. לכן, חשוב לנקוט אמצעי מניעה מתאים כבר בשלב זה.
האם תיתכן זיבת חלב שלא רק לאחר לידה?
זיבת חלב (גלקטוראה) נצפית גם במצבים אחרים ולא רק לאחר לידה. צבע ההפרשה יכול להיות לבן, אך גם צהוב , ירוק , שקוף ושחור. לעתים ניתן לראות הפרשה דמית מן הפטמה ובמקרה כזה יש לפנות לרופא לאיתור מחלה מקומית בתוך השד.
רשימת המצבים הקשורים בזיבת חלב (גלקטוריאה) נרחבת, וכוללת בין השאר:
א.      גלולות- הסיבה היא הורמון האסטרוגן המצוי בגלולה. זוהי תופעה זמנית, וחולפת – אם לא תוך כדי לקיחת הגלולות, אזי תוך 3-6 חדשים לאחר הפסקת לקיחתן. על פי רוב המחקרים תופעה זו חסרת חשיבות ואינה משפיעה על תפקודו של הגוף.
ב.       חבלות באזור בית החזה , ניתוחים ופגיעה בעמוד השדרה הצווארי יכולים לשחרר את הורמון הפרולקטין, שהינו ההורמון המופרש מבלוטת יתרת המוח והאחראי ישירות להפרשת חלב.
ג.        יניקה ממושכת גורמת אף היא לשחרור פרולקטין.
ד.       תרופות, המשפיעות על אותם מרכזים במוח האחראים ליצור פרולקטין, כמו: תרופות הרגעה, תרופות נגד לחץ דם גבוה ותרופות מעוררות. גם כאן, כבגלולות, זיבת החלב תפסק כ – 3-6 חודשים לאחר הפסקה בנטילת התרופות.
ה.      מתח – גורם אף הוא להפרשת פרולקטין.
ו.         חבלה או גידול במוח – יכולים לגרום להפרשה יתרה של פרולקטין.
ז.       גידול במקום אחר בגוף, כאשר יש ביכולתו לייצר פרולקטין ולגרום לזיבת חלב.
ח.     תת פעילות של בלוטת המגן (היפותירואידיזם) יכולים להתבטא, בין השאר, גם בזיבת חלב.
ט.      ללא  כל סיבה – אצל נשים רבות אפשר זיבת חלב, מעצמה או בלחיצה, ללא ממצא של אף לא אחת מן הסיבות שנמנו לעיל.
האם תמיד רמה גבוהה של פרולקטין קשורה בזיבת חלב?
כפי שנוכחנו זיבת חלב קשורה ברמה גבוהה של פרולקטין, אך יש לדעת שרמה גבוהה זו לא מביאה תמיד לזיבת חלב, אלא רק בכ – 3 מתוך כל 10 נשים בעלות רמות גבוהות של פרולקטין.
האם רמה גבוהה של פרולקטין קשורה בבעיות נוספות מלבד זיבת חלב?
הפרולקטין חיוני להרבה תהליכים בגוף האדם, אך כמויות גבוהות מדי גורמות להפרעות בווסת, עד להפסקתה ולהפרעות בביוץ עד לעקרות.
בגברים, רמות גבוהות של הורמון זה יכולות להביא לירידה בחשק המיני (ליבידו) ובהמשך גם לאין אונות (אימפוטנציה).
ברור, אם כן, מדוע במצבים של היעדר וסת או עקרות בודקים רמת הורמון זה וברור שיש לבדקו במקרי זיבת חלב.
האם יש חשיבות למועד בדיקת הדם לפרולקטין?
בדיקת הפרולקטין בדם חייבת להיערך לא מוקדם בבוקר אלא לאחר שעה 22:00 על מנת להימנע מרמות גבוהות מזויפות, היכולות להטעות לכיוון מחלה או גידול מדומים.
אם כמות הפרולקטין גבוהה, הרופא ימשיך בסדרת בדיקות אשר במקרים מסוימים יכולות לכלול גם מיפוי מוח, כדי לאשר או לשלול המצאות גידול ביתרת המוח.
מהו הטיפול למקרים של רמת פרולקטין גבוהה?
הטיפול יכוון לסיבה הגורמת לרמת פרולקטין גבוהה. אם מדובר בגידול מוחי המייצר פרולקטין, ניתן לטפל בו בכדורים, או בניתוח (בשניהם יחד או בכל אחד מהם לחוד). תוארו גם גידולים הנסוגים מעצמם ונעלמים.
הטיפול בכדורים הינו מוצלח ביותר: הוא מסלק במהירות את הגידול מפריש הפרולקטין, מפסיק את זיבת החלב, מחזיר את מחזור הווסת לתיקנו ומרפא עקרות.
לסיכום
זיבת חלב הינה תופעה נפוצה למדי אשר בחלק מן הנשים קשורה ברמות גבוהות של פרולקטין. איתור נשים אלו וחיפוש הסיבה לרמה גבוהה של הפרולקטין הינם בעלי חשיבות רבה לבריאותה של האשה.
כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים