זיבה (גונוריאה)

הזיבה היא עדיין מחלה נפוצה ביותר, שניה אחרי הכלמידיה מבין מחלות המין החיידקיות, ומספר החולים בה כיום ברחבי העולם הוא כ- 60 מיליון איש ואשה, כאשר כל שנה מתגלים למעלה מ 200 מיליון חולי זיבה חדשים [על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי].

בארצות הברית בלבד נפגעים מדי שנה כ – 3 מיליון אנשים וזאת למרות טיפול יעיל העומד לרשותנו.

בשנת 1998 ועד שנת 2001 זינק בישראל שיעור התחלואה במחלות מין כמו איידס, קונדילומה, עגבת, זיבה וכלמידיה מ- 1.5 מקרים לכל 100 אלף תושבים ל- 17 מקרים – עלייה של פי 11.3.

הזיבה היא זיהום הנגרם על ידי חיידק בשם נייסרייה גונוריאה Niesseria Gonorrhea.

חיידק זה תוקף רקמות ריריות, כמו אלו הנמצאות בדרכי המין והשתן, פי הטבעת, הלוע והעיניים, בשל "חיבתו" ללחות גבוהה, חום גוף של 37 מעלות צלסיוס ודרגת חומציות כמו אלו המצויים באזורים שהוזכרו.

מהם דרכי ההעברה של המחלה?

דרך ההעברה העיקרית היא המגע הישיר, לרוב ביחסי מין, כולל באמצעות אצבעות. אולם תוארה גם הדבקה באמצעות מגבות, כלי מיטה וחלקי לבוש, בעיקר בקרב נערות בטרום תקופת ההתבגרות. דרכי העברה נוספות הן גם מאם נגועה בהריונה לעוברה, בהיותו ברחם, בזמן הלידה ובמעברו דרך תעלת הלידה ובתקופה שלאחר הלידה.

מהם הגורמים המעודדים את ההדבקות במחלה?

בין הגורמים המעודדים ומגבירים את הסיכון ללקות במחלה ניתן למנות-

  •  ריבוי בני זוג
  •  שימוש בהתקן תוך רחמי
  • יחסי מין בתקופת הווסת
  • ארועי מחלת מין [ STD] בעבר
  • שימוש ב crack cocaine
  • תחילת יחסי מין בגיל צעיר

אמצעים המועילים להקטנת הסיכון הם:

  • שימוש באמצעי מניעה חציצתיים- בקונדום , דיאפרגמה וקצף
  • שימוש בגלולה.

יש לדעת שלא כל מגע מיני עם בן או בת נגועים, גורם להדבקות במחלה. עניין זה תלוי בסוג החיידק ובאלימותו, ביכולת ההגנה של הגוף ובאותם גורמים מעודדים או מדכאים שהוזכרו קודם לכן. לדוגמה:  מגע חד פעמי בין גבר בריא לבת זוג חולה, מביא להידבקותו בשכיחות של 25% ושיעור זה משלש את עצמו ומגיע ל 75% כאשר בני הזוג מקיימים יחסי מין 3-4 פעמים. סיכוייה של אשה בריאה להידבק מיחסי מין עם גבר חולה הם כ – 50%.

הגברים נוטים יותר ללקות במחלה מאשר נשים, כאשר על כל 3 גברים ישנן 2 נשים חולות. שיא שכיחות המחלה בגברים הוא בגילאים 20-24 והשיא בנשים הוא בגילאים 18-24. מכל 10 חולים במחלה, אשר מקבלים טיפול, 2 חוזרים שוב עם סימני המחלה תוך 6 שבועות, ואילו 2 נוספים שבים תוך שנה. היות שהחיסון המתפתח אינו מקנה הגנה בפני מאורעות חוזרים, ניתן למצוא חולים שעברו כ 20 התקפי זיבה במהלך חייהם.

מאפיינים דמוגרפים נוספים הם:

  • שעור גבוה של המחלה בקרב שכבות סוציואקונומיות נמוכות
  • מצבים של קיום יחסים מחוץ למסגרת הנישואין
  • בקרב גברים הומוסקסואלים
  • בתקופת החדשים יולי- ספטמבר (לא ברור למה).

מהם סימני המחלה?

תקופת הדגירה (אינקוביציה) קצרה ונמשכת 2-7 ימים, אם כי סימני המחלה יכולים להופיע החל מיום אחד ועד שבועיים אחרי ההדבקה. קיים הבדל משמעותי נוסף בין שני המינים. כאשר רוב הגברים (80-90%) מרגישים בסימני המחלה, ואילו רק מיעוטן של הנשים (10-20%) חש במחלה.

בגברים, התלונות והסימנים השכיחים הם:

  • הפרשה מוגלתית מקצה אבר המין וצריבה במתן שתן עד הצרות בצינור השופכה וירידה בזרם השתן- בטוי לדלקת השופכה
  • דלקת יתרת האשך ועד דלקת ערמונית ודלקת שלפוחית השתן
  • דלקת הרקטום שמתבטאת בכאב, גרד, הפרשה ורצון להתרוקן

מעניין וחשוב לדעת שעד 50% מהגברים לא מתייחסים לתלונות קלות ודוחים את הפניה לרופא, אפילו עד חצי שנה לאחר ההדבקה. ברור שבינתיים, במהלך תקופה זו, גברים אלו משמשים מקור להדבקת בנות ובני זוגם ולהפצתה של המחלה.

בנשים, התלונות והסימנים השכיחים הם:

  • הפרשה מוגלתית נרתיקית בשל דלקת צואר הרחם.
    בכ – 40% מן הנשים הסובלות מדלקת בצוואר הרחם בודדו תרביות חיוביות לחיידק הזיבה ברקטום, אם כי רק שיעור קטן מהן סובל מדלקת באזור זה.
    בנשים הנושאות את חיידק הזיבה שכיח ביותר למצוא שילוב עם אורגניזמים נוספים כמו מוניליה (פטרית השמרים), טריכומונס, המופילוס וגינליס וכלמידיה.
    כפי שהוזכר לעיל, רוב הנשים חסרות סימנים ותלונות, וכלל לא יודעות שהן נושאות את המחלה ובכך טמונה עיקר הסכנה: כושר ההדבקה שלהן רב ביותר, הן ממשיכות לקיים יחסי מין ולכן יש לעשות הכל כדי לאתר נשים אלו.
    בכ 10-20% מן הנשים הסבלות מדלקת צוואר הרחם החיידק מתפשט ועולה אל תוך הרחם ואל החצוצרות.
    דלקת החצוצרות מלווה בכאב עז בבטן התחתונה, לרוב דו צדדי ומלווה בחום, לרוב נמוך. מועד הופעת דלקת החצוצרות הוא לרוב בזמן הווסת או מיד לאחריה, בשל נטיית החיידק לשגשג בסביבה בסיסית. סביבת הנרתיק היא לרוב חומצית ובזמן הווסת היא הופכת לבסיסית, תוך הענקת תנאים נוחים להתפתחות הזיבה. לעיתים, תסמונת דלקת החצוצרות היא סוערת, מלווה בחום גבוה ובדלקת קשה המערבת גם את השחלה וקרום הבטן ומתבטאת בבחילות ובהקאות חוזרות.
    ללא טיפול, תהליך הריפוי העצמי ארוך ויעיל להמשך מספר שבועות ולהותיר חצוצרות סתומות או הרוסות. ריפוי האנטיביוטי מתאים מקטין את משך המחלה ואת תוצאותיה.
  • צריבה במתן שתן
  • דימום בין מחזורי
  • כאב ביחסי מין
  • כאב קל של בטן תחתונה
  • זיהום הבלוטות על שם ברטולין, הממוקמות בפתח הנרתיק. חדירת החיידק לתוכן גורמת לסתימת צינור הניקוז שלהן ולהתנפחותן. התהליך מלווה ביצירת גוש כדורי גדול, רגיש וכואב. מצב זה מחייב פתיחה ניתוחית וניקוז של הבלוטה הממוגלת, שבשלב זה כבר מוגדרת כמורסה (אבצס).

מגע מיני בדרך אורוגניטלי (פה-אברי מין) מביא לזיבה בלוע ב 10-20% מן הנשים ההטרוסקסואליות, ושכיח יותר בהריון. רוב הדלקות הללו אינן מורגשות, אם כי תיתכנה תלונות של כאב גרון. שכיחות דומה נמצאה בקרב גברים הומוסקסואלים.

העליה בשכיחות הזיבה מוסברת בין השאר בשל אי שמוש בקונדום כשגרה ביחסי מין אורוגניטליים.

מהם סיבוכי המחלה?

  • דלקת צואר הרחם העלולה להביא לעקרות
  • דלקת החצוצרות, העלולה להביא לסתימה חלקית, או מוחלטת, בדרך כלל בקצות החצוצרות שעלולה לגרום לעקרות עקב ליקוי במעבר הביצית מן השחלה אל החצוצרה או להריון מחוץ לרחם בחצוצרות.
  • הידבקויות מחוץ לחצוצרות, שלעיתים עוטפות גם את השחלות וכמו כן עלולות לגרום לליקוי בפיריון.
  • היווצרות מורסה שניקוזה נעשה בדרך ניתוחית ודורש לעיתים כריתה הן של החצוצרה והן של השחלה. שכיחות ארבעת הסיבוכים לעיל מגיעה ל 25% מכלל הנשים החולות.
  • התפשטות לחלל הבטן וגרימת דלקת סביב הכבד Fitz-Hugh-Curtis syndrome
  • ב 3%-1% מן הגברים והנשים החיידקים מתפשטים דרך הדם לאברים פנימיים נוספים ועלולים לגרום לדלקת פרקים (ארטריטיס), דלקת פנים הלב, דלקת קרום המוח, דלקת ריאות, דלקת העצמות ולפריחה על פני הידיים והרגליים.
  • בגברים  הסיבוכים כוללים דלקת מתמשכת וכרונית של השופכה, המביאה לכאב, לצריבה ולתכיפות במתן שתן או זרע.
  • זיהום בזיבה מעלה רגישות להדבק בנגיף ה HIV.
  • יילודים הנולדים חיים בעקבות זיבה לאמותיהם עלולים ללקות בדלקת הלחמית היכולה להביא אף לעיוורון. הגם שקיים כיום טיפול יעיל כנגד דלקת זו – טיפות עיניים של חנקת הכסף – הזיבה מהווה את הסיבה השניה בשכיחותה לעיוורון יילודים, לאחר הכלמידיה.
  • דלקת עינים יכולה גם להיגרם במבוגרים, הנוגעים בעינים שלהם לאחר מגע באברי המין.

כיצד נעשית האבחנה?

בגברים – יש לקחת מעט מן ההפרשה מקצה אבר המין ולשלחה למעבדה לבדיקת PCR. את בדיקת התרבית, שהיתה נהוגה בעבר נטשו. ניתן לקחת דגימות (לבדיקת PCR  ) נוספות מהלוע ומפי הטבעת. וכן מצוואר הרחם, מפי הטבעת, מהלוע ומפי השופכה. אם תוצאת ה PCR חוזרת תקינה אזי יש להניח שהאשם הוא לא בחיידק הזיבה.

זיהומים משולבים – זיבה וכלמידיה

במחקר שפורסם בירחון האמריקאי לרפואה פנימית בשנת 2007 נמצא ששכיחות מחלת הזיבה בארה"ב היא 0.24% וכלמידיה – 2.2%. בנוסף נמצא שבקרב חולי הזיבה שכיחות הכלמידיה היא 46% ובקרב חולי הכלמידיה שכיחות הזיבה היא 5%.
מספרים אלו מצדיקים מתן טיפול לכלמידיה לכל החולים בזיבה.
Datta SD, Sternberg M, Johnson RE, et al. Gonorrhea and chlamydia inthe United States among persons 14 to 39 years of age, 1999 to 2002. Ann Intern Med. 2007;147:89-96.

מהו הטיפול?

בעבר טיפול הבחירה היה פניצילין אך מאז אמצע שנות השמונים של המאה ה- 20, ידועים בעולם זנים של חיידק הזיבה אשר עמידים כנגד הפניצילין וגם כנגד טיפול חדשני יותר -הציפרופלוקסצין ואינם מגיבים כאשר אלו ניתנים. בארצות הברית, למשל, שכיחות זנים אלו בקרב חיידקי הזיבה הוא 0.5% אולם בדרום מזרח אסיה שכיחותם מגיעה עד כדי 50%.

בשנת 2011 כ-12%  מחיידקי זיבה נמצאו עמידים לפניצילין, כ-23% – עמידים לטטרציקלינים (דוקסילין, מינוצין) וכ-13% – עמידים לפלאורוקוינולונים.

לאור זאת הטיפול המומלץ כיום לזיהום גונוקוקלי אורוגניטלי [אברי המין וצינור השתן] ו-אנורקטלי [פי טבעת וחלחולת] הינו זריקה תוך שרירית של צפטריאקסון ceftriaxone -רוצפין 125 -1,000 מ"ג.

מקובל להוסיף תכשיר ממשפחת הקוינולונים ל- 10 ימים או  אזיטרומיצין  2 גרם חד פעמית כנגד חיידקי הכלמידיה העלולים להתלוות. בעבר הטיפול הראשוני היה ממשפחת הטטרציקלינים אבל בשל עמידות החיידקים טיפול זה נזנח כקו הראשון.
טיפול חילופי כולל:

  • צפיקסים Cefixime מנה יחידה של 400 מ"ג דרך הפה [כדור או תמיסה].
  • צפטיזוקסים ceftizoxime 500 מ"ג בזריקה תוך שרירית חד פעמית או צפוקסיטין cefoxitin 2 גרם עם 1 גרם פרובנציד probenecid דרך הפה או צפוטקסים cefotaxime 500 מ"ג.
  • ספקטינומיצין Spectinomycin 2 גרם בזריקה תוך שרירית חד פעמית.
  • אזיטרומיצין Azithromycin 2 גרם חד פעמית דרך הפה.
  • צפפודוקסים Cefpodoxime 400 מ"ג או צפורוקסים אקסטיל cefuroxime axetil 1 גרם חד פעמית.

יש חשיבות להימצא בביקורת ולבצע בדיקות PCR  חוזרות שבועיים ו 4 שבועות לאחר גמר הטיפול. מעבר לטיפול בגבר או באשה הסובלים, יש לעשות הכל על מנת לאתר את בני הזוג אשר קיימו מגע מיני ב 4 השבועות שקדמו למועד הופעת המחלה, לבדקם ולטפל בהם.

Morb Mortal Wkly Rep. 2013;62-93-98.

דרך הטיפול הטובה ביותר היא המניעה: שימוש באמצעי מניעה חציצתיים, בעיקר קונדום, מועיל להקטנת הסיכון להידבקות במחלה. עוד מומלץ שלא לקיים יחסי מין עם גברים הסובלים מהפרשות מקצה אבר המין.

חשיבות רבה נודעת לאיתור אוכלוסיה ברת סיכון. לאוכלוסיה זו מומלץ לעבור בדיקות PCR שיגרתית לזיבה פעמיים בשנה וכן בתחילת ההריון ולקראת סופו.

אני ממליץ לנשים ולגברים לעבור בדיקות למחלות מין [סקר מחלות מין] לפני קיום יחסי מין, כולל אורוגניטליים ולא רק בדיקה לאיידס. ניתן לעבור בדיקות אלו באופן אנונימי ולקבל טיפול בהתאם.

לסיכום
היות שהמחלה באשה לא מורגשת אלא בשלביה הסופיים, הטיפול בה נתון ל"חסדי" בן זוגה, שאצלו היא מורגשת במרבית המקרים. כל גבר המגלה כי הוא סובל מזיבה חייב מוסרית לדווח לבת זוגו כדי שזו תפנה לקבלת טיפול מיידי. התלונה השכיחה באשה היא צריבה במתן שתן ולכן גם תלונה סתמית ו"פשוטה" זו מחייבת התייחסות נאותה. זכרו – כדאי להיוועץ ברופא נשים כל אימת שמופיעה צריבה כזו.

 


  • אנונימי 26 מרץ 2019
    האם תשובה לא טובה בפאפ אומרת שתהיה תשובה לא טובה בביופסיה? תודה מראש על תשובתך ובכלל תודה על כל תשובותיך כאן שאני קוראת בעיון רב

    לא. ברוב המקרים התשובות בביופסיה הן טובות יותר מאשר התשובות בפאפ.
  • אנונימי 26 מרץ 2019
    האם לי ולבן זוגי אמורים להיוץת אותם זנים של HPV?

    לא בהכרח.
  • אנונימי 21 מרץ 2019
    שלום אצל בת זוג שהיו לי יחסים איתה נתגלתה פפילומה. נבדקתי ע"י רופא עור חיצונית ואין סימנים להדבקה באיבר המין. האם יש בדיקה נוספת שניתן לבצע לגברים לדעת האם אני נשא? האם מומלץ לקבל חיסון אני בן 47?

    כן, בדיקת PCR ל HPV ואם תקינה ניתן להתחסן.
  • אנונימי 14 מרץ 2019
    10 שנים קונדילומה שלא עוזבת אותי.מה עוד אני יכול לעשות כדי להיפטר מהצררה הזאת.

    הגישה שלי שמבטיחה תוצאות טובות כוללת קולפוסקופיה מקפת לכל אברי המין, פי טבעת וסביבתו, פה עינים ואף, וטיפול בלייזר בהכוונה של הקולפוסקופ. בסיום, אחרי העלמות כל הנגעים לעשות בדיקת PCR ל HPV. החיסון הוא הכי יעיל אחרי תשובה תקינה של HPV PCR.
  • אנונימי 10 מרץ 2019
    לפני שנתיים היה לי ASCUS בפאפ ולפני שנה היה תקין ועכשיו שוב ASCUS וגם נגיפים של קונדילומה HR. מה אני עוששה?

    קולפוסקופיה ונטילת דגימה מהצואר קולפוסקופיה מקיפה לכל אברי המין ופי הטבעת וסביבותם וקולפוסקופיה לפה וללוע לאף ולעינים.
  • אנונימי 10 מרץ 2019
    עשו לי בדיקת די אן איי בקופח ומצאו לי זנים של HR של הפפילומה. האם זה אומר שאין לי זנים של סיכון נמוך?

    למיטב ידיעתי לא בודקים שם זנים של קבוצת הסיכון הנמוכה.
  • אנונימי 10 מרץ 2019
    האם יתכן שהדי אן איי שנלקח לי בבדיקת פאפ בקופחת חולים נלקח רק מהבפנים ולא נלקח ממקומות נוספים כמו פות ומפשעות?

    למיטב ידיעתי ה DNA של ה HPV נלקח לך רק מהצואר של הרחם.
  • אנונימי 3 מרץ 2019
    האם יש מצב שיש לי קונדילומה רק בפתח של הטבעת בישבן ולא במקום אחר. אני לא גיי.

    כן זה אפשרי, למרות שברבע מהמקרים של קונדילומה באברי המין ישנה מעורבות של פי הטבעת ולכן חשוב לבדוק בקולפוסקופיה גם את אברי המין וסביבתם.
  • אנונימי 26 פברואר 2019
    שלום,לאחר שנים רבות של זוגיות כאשר אני ובן זוגי היינו הראשונים אחד של השני, כעת יש לי בן זוג אחר שלו עבר ארוך של ניסיון מיני. יש לי שתי שאלות:1. על מנת ששנינו נהיה בטוחים, אילו בדיקות עלינו לעבור כדי לשלול כל סוג של מחלת מין שהיא (יש לציין שיש לו פחד מבדיקות דם ולכן הייתי שמחה לשמוע האם יש בדיקות אחרות שניתן לבצע)?2. במידה וקיימנו יחסים ללא הגנה בחודשים האחרונים, אם היה חשש למחלה, האם הייתי אמורה לדעת עליה עד כה (אין משהו חריג בנתיים)?תודה רבה!

    יש בדיקות שתן ויש בדיקות נרתיק וצואר שבודקות מחלות מין. תוכלי לברר בקופ"ח.
  • אנונימי 17 פברואר 2019
    שלום,כיצד מטפלים באדם שבדיקת הhpv שלו יצאה חיובית אך אין קונדילומה נראית לעין?תודה.

    עושים קולפוסקופיה מקיפה
  • אנונימי 17 פברואר 2019
    האם ניתן לבצע הסרה של קונדילומה לפני ביצוע בדיקת קולפוסקופיה?

    לא
  • אנונימי 5 פברואר 2019
    יש לי הרבה גדולים ואני שואל אם ניתן לטפל אצלך כבר בביקור הראשון כשמגיעים לבדיקה הראשונית.

    כן, זה אפשרי להתחיל טיפול בלייזר להסרת הקונדילומה כבר בביקור הראשון.
  • אנונימי 3 פברואר 2019
    האם אפשרי בביקור הראשון אצלך לעבור את הבדיקה בתוך הצינור של פי הטבעת לראות אם יש שם קונדילומה

    בביקור הראשון עושים קולפוסקופיה מקיפה לכל אברי המין לפה ללוע לאף ולעינים וכן לאנוס ולסביבתו. אנוסקופיה ניתן לעשות בהמשך אחרי הכנה באמצעות מיקרו חוקן.
  • אנונימי 3 פברואר 2019
    אם סיימתי טיפול בקונדילומה והפאפ תקין. האם אני צריכה להמשיך לעשות פאפ?

    כן יש להמשיך ולעשות משטחי פאפ. בנוסף אם היתה קונדילומה בפי הטבעת אזי מומלץ לעשות גם משטח פאפ מפי הטבעת.
  • אנונימי 3 פברואר 2019
    אשתי בהריון ויש לה קונדילומה בפות. האם אפשר בכלל לטפל בקונדילומה בהריון? והאם אתה עושה את זה?

    רצוי לטפל בקונדילומה בהריון ברגע הראשון אחרי שמתגלה. אני עושה זאת בלייזר שאגב הוא הטיפול המותר בהריון.
  • אנונימי 29 ינואר 2019
    האם הדבקה בקנדילומה יכולה לפגוע בפוריות? תודה

    לרוב לא.
  • אנונימי 29 ינואר 2019
    מחיר קוניזציה בלייזר

    נא לברר במרפאה 03-6956867
  • אנונימי 15 ינואר 2019
    בת 25, פאפ תקין. היה לי פעמיים דימום לאחר קיום יחסים ללא כאבים ושום דבר חריג נוסף. לקחו לי ביופסיה וראו דימום נקודתי בצוואר הרחם. הביופסיה תגיע רק בעוד חודש וחצי ובינתיים אני ממש בלחץ, האם סביר שזו דלקת בצוואר הרחם? אני לוקחת גלולות כמה שנים, האם יש קשר?

    אין מנוס מלהמתין לתוצאות הביופסיה ואין טעם לנחש
  • אנונימי 13 ינואר 2019
    שאלת התייעצות: הגעתיי לרופא נשים עם מכתב של הרופאה שהפנתה אותי לקוניזציה בגלל CIN2. הוא התנה את הביצוע של הקוניזציה בכך שקודם אביא לו את תשובת המעבדה כדי שיראה במו עיניו, כך אמר, את התוצאה של CIN2. האם זו התנהגות נכונה לדעתך, כי נגרם לי עיכוב בטיפול.

    צודק הרופא. עליו לראות את התשובה המקורית של המעבדה משום שבדרך יכולות לצוץ טעויות שונות כולל בתום לב.
  • אנונימי 10 ינואר 2019
    צה ההבדל בין פאפ לבין PCR

    פאפ היא בדיקה ציטולוגית של תאים שבודקת אם התאים תקינים או במצב של סרטן או טרום סרטן. בדיקת  PCR בודקת DNA ובמקרה שלנו את זה של נגיפי HPV.

השאר תגובה

*