זיבה (גונוריאה)

הזיבה היא עדיין מחלה נפוצה ביותר, שניה אחרי הכלמידיה מבין מחלות המין החיידקיות, ומספר החולים בה כיום ברחבי העולם הוא כ- 60 מיליון איש ואשה, כאשר כל שנה מתגלים למעלה מ 200 מיליון חולי זיבה חדשים [על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי].

בארצות הברית בלבד נפגעים מדי שנה כ – 3 מיליון אנשים וזאת למרות טיפול יעיל העומד לרשותנו.

בשנת 1998 ועד שנת 2001 זינק בישראל שיעור התחלואה במחלות מין כמו איידס, קונדילומה, עגבת, זיבה וכלמידיה מ- 1.5 מקרים לכל 100 אלף תושבים ל- 17 מקרים – עלייה של פי 11.3.

הזיבה היא זיהום הנגרם על ידי חיידק בשם נייסרייה גונוריאה Niesseria Gonorrhea.

חיידק זה תוקף רקמות ריריות, כמו אלו הנמצאות בדרכי המין והשתן, פי הטבעת, הלוע והעיניים, בשל "חיבתו" ללחות גבוהה, חום גוף של 37 מעלות צלסיוס ודרגת חומציות כמו אלו המצויים באזורים שהוזכרו.

מהם דרכי ההעברה של המחלה?

דרך ההעברה העיקרית היא המגע הישיר, לרוב ביחסי מין, כולל באמצעות אצבעות. אולם תוארה גם הדבקה באמצעות מגבות, כלי מיטה וחלקי לבוש, בעיקר בקרב נערות בטרום תקופת ההתבגרות. דרכי העברה נוספות הן גם מאם נגועה בהריונה לעוברה, בהיותו ברחם, בזמן הלידה ובמעברו דרך תעלת הלידה ובתקופה שלאחר הלידה.

מהם הגורמים המעודדים את ההדבקות במחלה?

בין הגורמים המעודדים ומגבירים את הסיכון ללקות במחלה ניתן למנות-

  •  ריבוי בני זוג
  •  שימוש בהתקן תוך רחמי
  • יחסי מין בתקופת הווסת
  • ארועי מחלת מין [ STD] בעבר
  • שימוש ב crack cocaine
  • תחילת יחסי מין בגיל צעיר

אמצעים המועילים להקטנת הסיכון הם:

  • שימוש באמצעי מניעה חציצתיים- בקונדום , דיאפרגמה וקצף
  • שימוש בגלולה.

יש לדעת שלא כל מגע מיני עם בן או בת נגועים, גורם להדבקות במחלה. עניין זה תלוי בסוג החיידק ובאלימותו, ביכולת ההגנה של הגוף ובאותם גורמים מעודדים או מדכאים שהוזכרו קודם לכן. לדוגמה:  מגע חד פעמי בין גבר בריא לבת זוג חולה, מביא להידבקותו בשכיחות של 25% ושיעור זה משלש את עצמו ומגיע ל 75% כאשר בני הזוג מקיימים יחסי מין 3-4 פעמים. סיכוייה של אשה בריאה להידבק מיחסי מין עם גבר חולה הם כ – 50%.

הגברים נוטים יותר ללקות במחלה מאשר נשים, כאשר על כל 3 גברים ישנן 2 נשים חולות. שיא שכיחות המחלה בגברים הוא בגילאים 20-24 והשיא בנשים הוא בגילאים 18-24. מכל 10 חולים במחלה, אשר מקבלים טיפול, 2 חוזרים שוב עם סימני המחלה תוך 6 שבועות, ואילו 2 נוספים שבים תוך שנה. היות שהחיסון המתפתח אינו מקנה הגנה בפני מאורעות חוזרים, ניתן למצוא חולים שעברו כ 20 התקפי זיבה במהלך חייהם.

מאפיינים דמוגרפים נוספים הם:

  • שעור גבוה של המחלה בקרב שכבות סוציואקונומיות נמוכות
  • מצבים של קיום יחסים מחוץ למסגרת הנישואין
  • בקרב גברים הומוסקסואלים
  • בתקופת החדשים יולי- ספטמבר (לא ברור למה).

מהם סימני המחלה?

תקופת הדגירה (אינקוביציה) קצרה ונמשכת 2-7 ימים, אם כי סימני המחלה יכולים להופיע החל מיום אחד ועד שבועיים אחרי ההדבקה. קיים הבדל משמעותי נוסף בין שני המינים. כאשר רוב הגברים (80-90%) מרגישים בסימני המחלה, ואילו רק מיעוטן של הנשים (10-20%) חש במחלה.

בגברים, התלונות והסימנים השכיחים הם:

  • הפרשה מוגלתית מקצה אבר המין וצריבה במתן שתן עד הצרות בצינור השופכה וירידה בזרם השתן- בטוי לדלקת השופכה
  • דלקת יתרת האשך ועד דלקת ערמונית ודלקת שלפוחית השתן
  • דלקת הרקטום שמתבטאת בכאב, גרד, הפרשה ורצון להתרוקן

מעניין וחשוב לדעת שעד 50% מהגברים לא מתייחסים לתלונות קלות ודוחים את הפניה לרופא, אפילו עד חצי שנה לאחר ההדבקה. ברור שבינתיים, במהלך תקופה זו, גברים אלו משמשים מקור להדבקת בנות ובני זוגם ולהפצתה של המחלה.

בנשים, התלונות והסימנים השכיחים הם:

  • הפרשה מוגלתית נרתיקית בשל דלקת צואר הרחם.
    בכ – 40% מן הנשים הסובלות מדלקת בצוואר הרחם בודדו תרביות חיוביות לחיידק הזיבה ברקטום, אם כי רק שיעור קטן מהן סובל מדלקת באזור זה.
    בנשים הנושאות את חיידק הזיבה שכיח ביותר למצוא שילוב עם אורגניזמים נוספים כמו מוניליה (פטרית השמרים), טריכומונס, המופילוס וגינליס וכלמידיה.
    כפי שהוזכר לעיל, רוב הנשים חסרות סימנים ותלונות, וכלל לא יודעות שהן נושאות את המחלה ובכך טמונה עיקר הסכנה: כושר ההדבקה שלהן רב ביותר, הן ממשיכות לקיים יחסי מין ולכן יש לעשות הכל כדי לאתר נשים אלו.
    בכ 10-20% מן הנשים הסבלות מדלקת צוואר הרחם החיידק מתפשט ועולה אל תוך הרחם ואל החצוצרות.
    דלקת החצוצרות מלווה בכאב עז בבטן התחתונה, לרוב דו צדדי ומלווה בחום, לרוב נמוך. מועד הופעת דלקת החצוצרות הוא לרוב בזמן הווסת או מיד לאחריה, בשל נטיית החיידק לשגשג בסביבה בסיסית. סביבת הנרתיק היא לרוב חומצית ובזמן הווסת היא הופכת לבסיסית, תוך הענקת תנאים נוחים להתפתחות הזיבה. לעיתים, תסמונת דלקת החצוצרות היא סוערת, מלווה בחום גבוה ובדלקת קשה המערבת גם את השחלה וקרום הבטן ומתבטאת בבחילות ובהקאות חוזרות.
    ללא טיפול, תהליך הריפוי העצמי ארוך ויעיל להמשך מספר שבועות ולהותיר חצוצרות סתומות או הרוסות. ריפוי האנטיביוטי מתאים מקטין את משך המחלה ואת תוצאותיה.
  • צריבה במתן שתן
  • דימום בין מחזורי
  • כאב ביחסי מין
  • כאב קל של בטן תחתונה
  • זיהום הבלוטות על שם ברטולין, הממוקמות בפתח הנרתיק. חדירת החיידק לתוכן גורמת לסתימת צינור הניקוז שלהן ולהתנפחותן. התהליך מלווה ביצירת גוש כדורי גדול, רגיש וכואב. מצב זה מחייב פתיחה ניתוחית וניקוז של הבלוטה הממוגלת, שבשלב זה כבר מוגדרת כמורסה (אבצס).

מגע מיני בדרך אורוגניטלי (פה-אברי מין) מביא לזיבה בלוע ב 10-20% מן הנשים ההטרוסקסואליות, ושכיח יותר בהריון. רוב הדלקות הללו אינן מורגשות, אם כי תיתכנה תלונות של כאב גרון. שכיחות דומה נמצאה בקרב גברים הומוסקסואלים.

העליה בשכיחות הזיבה מוסברת בין השאר בשל אי שמוש בקונדום כשגרה ביחסי מין אורוגניטליים.

מהם סיבוכי המחלה?

  • דלקת צואר הרחם העלולה להביא לעקרות
  • דלקת החצוצרות, העלולה להביא לסתימה חלקית, או מוחלטת, בדרך כלל בקצות החצוצרות שעלולה לגרום לעקרות עקב ליקוי במעבר הביצית מן השחלה אל החצוצרה או להריון מחוץ לרחם בחצוצרות.
  • הידבקויות מחוץ לחצוצרות, שלעיתים עוטפות גם את השחלות וכמו כן עלולות לגרום לליקוי בפיריון.
  • היווצרות מורסה שניקוזה נעשה בדרך ניתוחית ודורש לעיתים כריתה הן של החצוצרה והן של השחלה. שכיחות ארבעת הסיבוכים לעיל מגיעה ל 25% מכלל הנשים החולות.
  • התפשטות לחלל הבטן וגרימת דלקת סביב הכבד Fitz-Hugh-Curtis syndrome
  • ב 3%-1% מן הגברים והנשים החיידקים מתפשטים דרך הדם לאברים פנימיים נוספים ועלולים לגרום לדלקת פרקים (ארטריטיס), דלקת פנים הלב, דלקת קרום המוח, דלקת ריאות, דלקת העצמות ולפריחה על פני הידיים והרגליים.
  • בגברים  הסיבוכים כוללים דלקת מתמשכת וכרונית של השופכה, המביאה לכאב, לצריבה ולתכיפות במתן שתן או זרע.
  • זיהום בזיבה מעלה רגישות להדבק בנגיף ה HIV.
  • יילודים הנולדים חיים בעקבות זיבה לאמותיהם עלולים ללקות בדלקת הלחמית היכולה להביא אף לעיוורון. הגם שקיים כיום טיפול יעיל כנגד דלקת זו – טיפות עיניים של חנקת הכסף – הזיבה מהווה את הסיבה השניה בשכיחותה לעיוורון יילודים, לאחר הכלמידיה.
  • דלקת עינים יכולה גם להיגרם במבוגרים, הנוגעים בעינים שלהם לאחר מגע באברי המין.

כיצד נעשית האבחנה?

בגברים – יש לקחת מעט מן ההפרשה מקצה אבר המין ולשלחה למעבדה לבדיקת PCR. את בדיקת התרבית, שהיתה נהוגה בעבר נטשו. ניתן לקחת דגימות (לבדיקת PCR  ) נוספות מהלוע ומפי הטבעת. וכן מצוואר הרחם, מפי הטבעת, מהלוע ומפי השופכה. אם תוצאת ה PCR חוזרת תקינה אזי יש להניח שהאשם הוא לא בחיידק הזיבה.

זיהומים משולבים – זיבה וכלמידיה

במחקר שפורסם בירחון האמריקאי לרפואה פנימית בשנת 2007 נמצא ששכיחות מחלת הזיבה בארה"ב היא 0.24% וכלמידיה – 2.2%. בנוסף נמצא שבקרב חולי הזיבה שכיחות הכלמידיה היא 46% ובקרב חולי הכלמידיה שכיחות הזיבה היא 5%.
מספרים אלו מצדיקים מתן טיפול לכלמידיה לכל החולים בזיבה.
Datta SD, Sternberg M, Johnson RE, et al. Gonorrhea and chlamydia inthe United States among persons 14 to 39 years of age, 1999 to 2002. Ann Intern Med. 2007;147:89-96.

מהו הטיפול?

בעבר טיפול הבחירה היה פניצילין אך מאז אמצע שנות השמונים של המאה ה- 20, ידועים בעולם זנים של חיידק הזיבה אשר עמידים כנגד הפניצילין וגם כנגד טיפול חדשני יותר -הציפרופלוקסצין ואינם מגיבים כאשר אלו ניתנים. בארצות הברית, למשל, שכיחות זנים אלו בקרב חיידקי הזיבה הוא 0.5% אולם בדרום מזרח אסיה שכיחותם מגיעה עד כדי 50%.

בשנת 2011 כ-12%  מחיידקי זיבה נמצאו עמידים לפניצילין, כ-23% – עמידים לטטרציקלינים (דוקסילין, מינוצין) וכ-13% – עמידים לפלאורוקוינולונים.

לאור זאת הטיפול המומלץ כיום לזיהום גונוקוקלי אורוגניטלי [אברי המין וצינור השתן] ו-אנורקטלי [פי טבעת וחלחולת] הינו זריקה תוך שרירית של צפטריאקסון ceftriaxone -רוצפין 125 -1,000 מ"ג.

מקובל להוסיף תכשיר ממשפחת הקוינולונים ל- 10 ימים או  אזיטרומיצין  2 גרם חד פעמית כנגד חיידקי הכלמידיה העלולים להתלוות. בעבר הטיפול הראשוני היה ממשפחת הטטרציקלינים אבל בשל עמידות החיידקים טיפול זה נזנח כקו הראשון.
טיפול חילופי כולל:

  • צפיקסים Cefixime מנה יחידה של 400 מ"ג דרך הפה [כדור או תמיסה].
  • צפטיזוקסים ceftizoxime 500 מ"ג בזריקה תוך שרירית חד פעמית או צפוקסיטין cefoxitin 2 גרם עם 1 גרם פרובנציד probenecid דרך הפה או צפוטקסים cefotaxime 500 מ"ג.
  • ספקטינומיצין Spectinomycin 2 גרם בזריקה תוך שרירית חד פעמית.
  • אזיטרומיצין Azithromycin 2 גרם חד פעמית דרך הפה.
  • צפפודוקסים Cefpodoxime 400 מ"ג או צפורוקסים אקסטיל cefuroxime axetil 1 גרם חד פעמית.

יש חשיבות להימצא בביקורת ולבצע בדיקות PCR  חוזרות שבועיים ו 4 שבועות לאחר גמר הטיפול. מעבר לטיפול בגבר או באשה הסובלים, יש לעשות הכל על מנת לאתר את בני הזוג אשר קיימו מגע מיני ב 4 השבועות שקדמו למועד הופעת המחלה, לבדקם ולטפל בהם.

Morb Mortal Wkly Rep. 2013;62-93-98.

דרך הטיפול הטובה ביותר היא המניעה: שימוש באמצעי מניעה חציצתיים, בעיקר קונדום, מועיל להקטנת הסיכון להידבקות במחלה. עוד מומלץ שלא לקיים יחסי מין עם גברים הסובלים מהפרשות מקצה אבר המין.

חשיבות רבה נודעת לאיתור אוכלוסיה ברת סיכון. לאוכלוסיה זו מומלץ לעבור בדיקות PCR שיגרתית לזיבה פעמיים בשנה וכן בתחילת ההריון ולקראת סופו.

אני ממליץ לנשים ולגברים לעבור בדיקות למחלות מין [סקר מחלות מין] לפני קיום יחסי מין, כולל אורוגניטליים ולא רק בדיקה לאיידס. ניתן לעבור בדיקות אלו באופן אנונימי ולקבל טיפול בהתאם.

לסיכום
היות שהמחלה באשה לא מורגשת אלא בשלביה הסופיים, הטיפול בה נתון ל"חסדי" בן זוגה, שאצלו היא מורגשת במרבית המקרים. כל גבר המגלה כי הוא סובל מזיבה חייב מוסרית לדווח לבת זוגו כדי שזו תפנה לקבלת טיפול מיידי. התלונה השכיחה באשה היא צריבה במתן שתן ולכן גם תלונה סתמית ו"פשוטה" זו מחייבת התייחסות נאותה. זכרו – כדאי להיוועץ ברופא נשים כל אימת שמופיעה צריבה כזו.

 


  • אנונימי 10 יולי 2016
    יש לי בעיה עדינה. אני לפני חתונה ונמצאה אצלי קונדילומה. מה לעשות כדי שבן זוגי לא ידבק?

    שלום בית קודם לכל.
  • אנונימי 7 יולי 2016
    ראשית תודה רבה על השרות שאתה נותן כאן לכולנו. הבעיה שלי שאני אחרי קוניזציה ומצאי שהשוליים מעורבים [מה זה?] מה עןושים. הרופא שלי אפילו לא אצמר לי את זה אלא חבר שראה את התוצאה.

    שוליים מעורבים פרושו שהגדול לא הוסר בשלמותו. השלב הבא הוא נתון לגישת הרופא ויש גישות שונות. הגישה שלי יותר אקטיבית ואני בוחן את האפשרות לחזור על הקוניזציה, אחרי קבלת תוצאה של PCR ל HPV.
  • אנונימי 7 יולי 2016
    אני בן 15 ויש לי קונדילומה שלא עוברת. האם אני יכול להגיע אליך לטיפול?

    רק עם ההורים.
  • אנונימי 7 יולי 2016
    לאבי בן ה 80 יש קונדילומה. הפנו אותו לרופא בקופת חולים והתור הוא עוד חצי שנה. האם אפשר אצלך לקבל תור מוקדם יותר?

    כן.  03-6956867
  • אנונימי 7 יולי 2016
    אנחנו שתי בנות שמקיימות יחסים. לאחת מאיתנו קונדילומה מאחור. האם יש סכוי להדבק?

    מה שמדבק זה הנגיפים ולא הגדולים ולכן אם בדיקת PCR ל HPV תקינה [וניתן לקחת אותה בנפרד מכל איזור] אזי לא מדבקים.
  • אנונימי 23 יוני 2016
    איך אני קובעת תור למרפאתך. אני עם קונדילומה כבר 3 שנים וכלום לא עוזר לי.

    תוכלי להתקשר למזכירה ל 03-6956867
  • אנונימי 23 יוני 2016
    כל כמה חודשים מופיעים לי גדולים בפין וכל פעם מורידים לי בחנקן. האם חיסון יכול לעזור לי? מה כן יכול לעזור לי? .תודה רבה על הפורום הנפלא שאתה מנהל כאן.

    חיסון - כשמו כן הוא. מיועד למניעת הדבקות ולא לטיפול. כפי שחיסון נגד שפעת לא מיועד לטיפול בשפעת וחיסון להפטיטיס לא מיועד לטיפול בהפטיטיס, גם החיסון נגד הפפילומה אינו מיועד לטיפול או לזרוז החלמה אלא למניעת הדבקות בעתיד, השיטה היעילה ביותר מנסיוני כדי להיפטר מהגדולים היא הסרתם בלייזר תחת הכוונה של קולפוסקופ. בסוף הטיפול לאחר הסרת כל הנגעים ניתן לקחת דגימת PCR ל HPV על מנת לוודא שגם הנגיפים סולקו ע"י מערכת החיסון.
  • אנונימי 23 יוני 2016
    מתי הכי עדיף לעשות את החיסון?

    עפ"י המחקרים המתפרסמים בעיתונות הרפואית, החיסון היעיל ביותר הוא זה שניתן לאלו שאינם נושאים את הנגיפים HPV גם לגבי נשים וגברים לפני גיל 26 וגם לאלו שאחרי גיל זה.
  • אנונימי 23 יוני 2016
    אני באמצע טיפול בחנקן אצל רופא עור כי יש לי קונדילומת על אבר המין. למרות הטפול כל שבוע יוצאים לי גדולים חדשים. למה? מתי זה יגמר?

    מנסיוני ראוי להסיר את הגדולים בלייזר תחת הכוונה של קולפוסקופ. בדרך זאת מנסיוני ניתן להיפטר מהמחלה.
  • אנונימי 23 יוני 2016
    יש לי דימום אחרי יחסי מין כבר שנה. האם זה מדאיג? הרופאה אמרה לי שזה כנראה מהגלולות.

    כשמופיע דימום יש לעבור בדיקה מקיפה על מנת לוודא מקורו.
  • אנונימי 12 יוני 2016
    אני בשוק מהענין של ההדבקות בקונדילומה מהאולטרהסאונד הוגינלי. למה לא מחטאים אותו?

    נושא זה הוא חדש יחסית ובמאמר שתאר את התופעה הזאת מומלץ אכן לחטא את המתמר בחומר חיטוי כנגד נגיפים ולא רק HPV. אלכוהול אינו חומר מחטא כנגד נגיפים.
  • אנונימי 12 יוני 2016
    האם בדיקות ה PCR ל HPV שאתם עושים נעשים במעבדה חיצונית או אצלכם?

    כל בדיקות ה PCR הנלקחות במרפאתנו מועברות ע"י שליח למעבדת AMC שבראשון לציון, מעבדה שעושה בדיקות הן לקופות חולים, הן לבתי חולים והן למעבדות פרטיות. אצלנו לא נעשות בדיקות ל PCR.
  • אנונימי 7 יוני 2016
    פתאום חשבתי שאולי אפשר להידבק בקונדילומה בזמן אולטרהסאונד וגינלי. אתמול עשיתי וגינלי והכסוי שהיה קונדום נקרע. האם יש מצב שנדבקתי?

    ניתן לקרוא על כך בכתבה שלי כאן באתר. בקצרה- המצב שתארת אפשרי.

  • אנונימי 7 יוני 2016
    האם הזנים שנמצאו אצלי[ 6 ו 31 ] חייבים להיות גם אצל בן זוגי? תודה

    לא. למשל, יתכן שזנים אלו היו אצל בן זוגך והם כבר חוסלו, כולם או חלקם.
  • אנונימי 7 יוני 2016
    אבחנו לי פפילומה בגרון ואני מודאגת. מה לעשוות?

    פפילומה בגרון זהו גדול שפיר ואינו ממאיר, ואינו קשור לקונדילומה. רופא אף אוזן וגרון מיומן לתת מענה לכגון אלו.

  • אנונימי 7 יוני 2016
    שלום רב, אני סובלת כבר למעלה משנה מגרד מציק מאוד בשפתיים החיצוניות בעיקר. מספר ימים לפני המחזור. בבדיקה של רופאה בדיוק בזמן הגרד , בבדיקת מיקרוספקופ נראו נבגים של פטריה. טופלתי בטיפול אקוטי ומניעתי במשך שמונה שבועות. בסיום הטיפול ובדיוק בתקופה המועדת שוב החל גרד מציק ביותר. עשיתי בדיקת תרבית באופן עצמאי שיצאה תקינה. אני ממש מיואשת ולא יודעת מה לעשות?

    במקרים כאלו הצעד הבא הנדרש הוא קולפוסקופיה המאפשרת לזהות בעיות שלא נראות בעין הרגילה.
  • אנונימי 7 יוני 2016
    זו אמנם לא שאלה אלא שיתוף חוויה אישית שחוויתי. לפני כמעט שנתיים צצו לי מספר נגעים על איבר המין והמפשעה. הגעתי לרופא עור שאבחן לי קונדילומה וטיפל בי בעזרת חנקן נוזלי. כבר לאחר הטיפול שמתי לב שכוויות הקור לא "פגעה " בכל הנגעים וכבר הבנתי שאני צריך לחפש מקום שמבין דבר או שניים בקונדילמה. לאחר שיטוט באינטרנט , הגעתי ממש במקרה לאתר של ד"ר וקסלר . התקשרתי וקבעתי תור. מהרגע הראשון שהגעתי , הבנתי במדובר ברופא רציני, סבלני ואנושי. הוא הסביר לי שזה לא סוף העולם והכל יהיה בסדר. לאחר טיפולים וביקורות שנמשכו סביבות השנה, הגיע הידיעה המשמחת שאני ללא קונדילומה. תוך כדי הטיפול הופיעו לי נגעים מסוג אחר לחלוטין שהבעיה העיקרית עימם היא קוסמטית גרידא . ד"ר וקסלר המשיך לטפל בי באותם נגעים ללא תשלום נוסף. שוב, אלה לא נגעים של קונדילומה. מבחינתי , חשבתי שמאחר שהטיפול בקונדילומה הסתיים אז הטיפול נגמר אך ד"ר וקסלר המשיך לטפל בי חודשים ארוכים ללא שום תמורה. אני לא הטיפוס שרשום מכתבי הערכה אך במקרה הנ"ל חרגתי ממנהגי. אז באמת תודה רבה על טיפול מקצועי, איכותי ומסור ועל היותך אנושי וסבלני. בהערכה רבה, ר'.

    עדיין לא נמסרה תשובה...
  • אנונימי 2 יוני 2016
    קבלתי תשובת זן 16 של קונדילומה והפטאפ יצא לא טוב. מה עושים?

    שלום,מומלץ לעבור קולפוסקופיה מקיפה לכל אברי המין, פי הטבעת הפה והעינים.בברכה,ד"ר שרגא וקסלר
  • אנונימי 2 יוני 2016
    לבן זוגי היתה לפני שנה קונדילומה בפי הטבעת. הוא הוריד אותה בניתוח בהרדמה כללית. עכשיו הכל חזר. האם מוכרחים שוב ניתוח בהרדמה כללית? אז אחרי הניתוח הוא היה בבית שבועיים ולא עבד בגלל דימומים וכאבים.

    שלוםכבר שנים שאני לא נעזר בהרדמה כללית. ההרדמה המקומית מספקת וגם לעתים יש לחזור על הטפול מספר פעמים וזה סיכון יתר לעבור שוב ושוב הרדמה כללית. לאחר כל טיפול שאני עושה לאיזור זה ניתן לשוב לחיים רגילים עוד באותו יום ובלי דימומים או כאבים מטרידים.בברכה,ד"ר שרגא וקסלר
  • אנונימי 31 מאי 2016
    לבת זוגי יש קונדילומה בפי טבעת ואנחנו מקיימות יחסים רק מקדימה. האם יש לי סכנה להדבק?

    כן ישנה סכנת הדבקות של 40-60% בכל מגע מיני. מה שמדבק זה הנגיפים ולא הנגעים, ולכן זה עלול להדביק גם אם אין נגעים ממש באותו איזור מקדימה.

השאר תגובה

*