גידולי שד

ככל אבר אחר בגוף, גם השדיים יכולים להוות מקום מישכן לגידולים שונים – ממאירים ושפירים (לא ממאירים).

מהם הגידולים הלא ממאירים [שפירים]?
הנפוצים ביותר בין הגידולים הלא ממאירים הם הציסטות בשדיים (המחלה הפיברו-ציסטית) והפיברואדנומה.
מהן הציסטות בשדיים?
ציסטות בשדיים שכיחות בלמעלה ממחצית הנשים. מצב זה מלווה בכאב וברגישות, בעיקר בתקופה שלפני הווסת, אך בהמשך לאורך כל המחזור. הגושים והציסטות בשדיים יכולים להיות בגדלים שונים, ולא תמיד חלקים ועגולים ולהימצא באיזור מסויים או להתפזר בכל רקמת השד או בשני השדיים.
הסיבה להופעת מצב זה הינה, כנראה, חוסר שיווי משקל בין כמות ההורמונים הנשיים המופרשים מן השחלה – האסטרוגן והפרוגסטרון.
האם יש טיפול כנגד מצבים שפירים אלו?
היו שהציעו פתרונות שונים לטיפול בציסטות של השדיים, החל בתחבושות קרות, לבישת חזיה הדוקה, בעיקר לפני השינה, ועד לטיפול תרופתי, כולל הורמונים. אולם, אין הצלחה בכל המקרים.
קורה שהגושים והציסטות נעלמים מעצמם, אך לרוב יש צורך במעקב רפואי, בעיקר בגלל הנטיה של הגושים להפוך בעתיד לסרטן השד. אין להיתפס לבהלה, נטיה זו קטנה ביותר.
האם יש קשר בין הציסטות בשדיים לבין נטילת גלולות למניעת הריון?
בעבר, חשבו שנטילת גלולות מגבירה את הסיכון להתפתחות ציסטות וגושים בשדיים. אך כיום ברור שנטילת גלולות אלו מקטינה את שכיחות מחלה זו.
מהו הפיברואדנומה של השד?
הגידול השפיר השני בשכיחותו הוא הפיברואדנומה, אשר מופיע לרוב בגילאים נמוכים יותר, והוא הנפוץ ביותר עד גיל 25. גידול זה מאופיין בהיותו בדרך כלל גוש אחד, גמיש כגומי נוקשה, נייד ולא רגיש. האשה מגלה אותו במקרה ואינה סובלת מכאבים או מתופעות נוספות. אצל מספר מועט מן הנשים  (10-20%) ימצאו מספר גושים. גודלו של הגוש הממוצע הוא 2-2.5 ס"מ וגודל זה נשאר קבוע, פחות או יותר, במשך מספר שנים.
גם גידול זה מחייב מעקב רפואי, כמוסבר לגבי המחלה הפיברוציסטית, למרות שהסיכוי שיהפוך לממאיר הינו קלוש ביותר. היות שגידול זה נצפה לרוב בנערות, כדאי לדעת שאצל נערה מתפתחת אין מנתחים גידול זה, אלא ממתינים בביצוע הניתוח  לתקופה שבה השד סיים את התפתחותו.
סרטן שד
נשים מעל 60 הן בעלות הסיכון הגבוה ביותר ללקות בסרטן שד.
סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים והשני בשכיחות כגורם לתמותה בנשים.
הסיכון ללקות בסרטן שד פולשני, במהלך שנות חיים, הוא 12% או 1:8.
אין ספק שמספרים מרשימים אלו חייבים לעורר את תשומת ליבנו בניסיון לצמצם את היקף הבעיה, כשם שצומצמו ממדי מחלות שנחשבו בעבר כבלתי ניתנות להדברה.
מהו סרטן השד ואיך הוא מתפשט?
סרטן מתפתח כאשר אחד התאים בריקמה אינו מפסיק להתרבות וממשיך בהתחלקותו, תוך כדי יצירת הרבה מאד תאים באזור אחד. הגוש הנוצר, הגדל ללא הרף, קרוי בשם סרטן ובהמשך הוא יכול לשלוח תאים לאזורים קרובים או מרוחקים.
ריקמת הסרטן פוגעת והורסת את הרקמות הנורמליות הגובלות בה, ובהמשך התאים הסרטניים מתפשטים. בתחילה, אל בלוטות הלימפה, שאינן אלא מסננים אזוריים של חיידקים ושל תאים ממאירים. בהמשך, באם פעולת הסינון אינה מצליחה, התאים מתפשטים לריאות, לעצמות ולאברים נוספים, ואז מכנים אותם בשם גרורות סרטניות.
האם סרטן השד נפוץ דווקא אצל נשים מסויימות ואצל אחרות פחות?
×         במחקרים רבים גילו מספר גורמי סיכון הקשורים להתפתחות סרטן השד בנשים.
  ×         מתברר כי קיימת נטיה משפחתית, ואף גנטית, להתפתחות סרטן זה.
  ×         הריון ראשון בגיל מבוגר יחסית  (גיל 30 שנה ומעלה), מעלה את סיכויי האשה ללקות בסרטן זה וכן הופעת וסת ראשונה מוקדמת מאד והפסקת הווסת בגיל מאוחר יחסית.
  ×         הסרטן שכיח יותר בנשים לבנות לעומת הכושיות, וכן במספר אזורים בעולם, כמו צפון אירופה, ישראל וארה"ב לעומת ארצות המזרח ואפריקה.
  ×         סרטן השד נפוץ פי 100 בנשים לעומת גברים, שכיח פחות בנשים שעברו כריתת שחלות לפני גיל 35 ונפוץ יותר בנשים בעלות משקל גבוה.
האם  נטילת גלולות למניעת הריון קשורה להתפתחות סרטן השד?
כיום אנו יודעים שגלולות למניעת הריון גורמות לסרטן שד
תוצאות מחקר שפורסם ב 15/2/2009 בעיתון הרפואי  American Journal of Epidemiology
Am J Epidemiol 2009;169:473-479][
מגלות שנטילת גלולות למניעת הריון גורמות לעליה בסיכון לסרטן שד ב 50%.
המחקר הקיף למעלה מ 2000 נשים בין השנים 1993 ו 2007.
משך הזמן הקטן ביותר לנטילת גלולות היה שנה והסיכון עלה ככל שהנשים נטלו גלולות לזמן ארוך יותר.
מהי השפעת נטילת הורמון תחליפי על שכיחות סרטן זה?
נטילה ארוכת טווח, מעל 10 שנים מביאה לעליה בשכיחות סרטן שד בכ 30%, אך יש לדעת שלמרות העליה בשכיחות אין עליה במקרי המוות כתוצאה מסרטן זה.
יחתכן שההסבר לכך הוא הקטנה בו זמנית של מחלות לב וכלי דם, שהן הסיבה העיקרית לתמותת נשים
ו / או גלוי מוקדם וטיפול נאות בנשים אצלן מתגלה סרטן שד דווקא משום שהן נוטלות הורמון תחליפי ולפיכך נמצאות במעקב צמוד יותר.
איך מעורב האסטרוגן בגרימת סרטן שד?
השפעת האסטרוגן על הגברת שכיחות סרטן השד היא דרך פעילות ההורמון  על תאי אפיתל השד, פעילות המעודדת גידול של תאי הגידול. בנוסף נמצא שלאסטרוגן יש תפקיד בהשראת הגידול דרך מסלול של חילוף חמרים של אחד מהמטבוליטים של אסטרוגן. [Int J Cancer, 2005;113:343]
האם הרלוקסיפן [אביסטה], הניתן לנשים עם אוסטאופורוזיס, מקטין שכיחות סרטן שד?
כן. הקטנת שכיחות סרטן השד מרשימה והיא נעה מ 76% ועד 90%.
יש לדעת עם זאת שנטילת רלוקסיפן מעלה שכיחות של המצבים הבאים:
  ×         גלי חום
  ×         התפתחות בשכיחות פי 3 של קרישי דם בוורידים העמוקים .
מהם הסימנים והתלונות המחייבים התייעצות ברופא?
×         שינוי בצורת השד או בגודלו
  ×         שינוי בצורת הפיטמה
  ×         הפרשה מן הפיטמה
  ×         מישוש גוש חריג בשד
איך ממששים שד ובאיזו תדירות?
המישוש העצמי מומלץ לביצוע מדי חודש, כשבוע אחרי הווסת.
בשלב הראשון, יש להסתכל על השדיים במראה, בישיבה או בעמידה, ולבחון באם יש שינוי בצורה או בגודל.
בשלב שני, יש להרים את הידיים ושוב לסקור את השדיים.
בשלב השלישי, מומלץ לשכב על הגב ולמשש שד ימין ביד שמאל ולהיפך.
נהוג לחלק את השד לארבעה רבעים ולמשש רבע אחר רבע, תוך התמקדות ברבע העליון החיצוני, ששכיחות הופעת הסרטן בו היא הגבוהה ביותר. בהמשך, יש למשש את איזור בית השחי ואחר כך את מרכז השד ולסחוט את הפיטמה לגילוי הפרשה כלשהי.
אמנם הבדיקה העצמית חשובה ביותר, אולם אין היא באה במקום בדיקת רופא, המומלצת לביצוע מדי שנה או חצי שנה, על פי שיקול הרופא.
האם קיימות בדיקות אשר ניתן להבדיל באמצעותן אם הגושים המופיעים בשד הם שפירים או ממאירים?
לרשותנו עומדות כיום מספר שיטות אשר מאפשרות גילוי מוקדם של סרטן השד.
  ×         התרמוגרפיה – שיטה פשוטה המגלה הבדלים בדרגות החום על פני השד. ריקמת השד הינה קרה, בדרך כלל, והטפמרטורה הנמצאת על פניה היא 26-36 מעלות צלסיוס. גידול סרטני פולט חום רב יותר מריקמה נורמלית, ולכן ניתן לאבחנו בשיטה זו שיעילותה היא 80-85%.
  ×         המומוגרפיה או הקסרוגרפיה (שהיא שיטה משוכללת יותר של הממוגרפיה) – שיטה זו היא למעשה צילום רנטגן, ומאפשרת איתור שינוי סרטני באמינות די גבוה 85-90%. ברוב המקרים, השיטה מאפשרת גילוי גידול שטרם ניתן למששו. מקובל שלא לבצע  בדיקה זו לפני גיל 35, אלא אם כן הרופא מוצא סיבה לכך. בהמשך, יש המבצעים אותה כל 5 שנים ולאחר גיל 50 – בתדירות של אחת לשנה.
  ×         האולטרה סאונד – שחודר כמעט לכל תחום ברפואה, חדר גם לנבכי השד ובאמצעותו ניתן לאתר גידולים סרטניים ביעילות של 85-90%. יתרונה של שיטה זו על פני הממוגרפיה מתבטא בכך שאין בה כל סיכון של קרינה. מעריכים כי שיטה זו תתפתח יותר בעתיד ותתפוס מקום חשוב יותר באבחון המוקדם של סרטן השד, בעיקר בקבוצות הגיל הנמוכות יותר.
  ×         כאשר עולה חשד לגבי מהות הגוש, ניתן לבדקו באופן ישיר על ידי הביופסיה, או על ידי הדיקור במחט עדינה. הביופסיה, המבוצעת בדרך כלל בהרדמה כללית, מצריכה חתך בשד והוצאת הגוש לבדיקה במיקרוסקופ.
הדיקור במחט עדינה ניתן לביצוע בהרדמה מקומית וחומר הדיקור מועבר גם הוא למומחה על מנת שיפענח באמצעות המיקרוסקופ את מהות התאים שנשאבו מהגידול. רק על סמך הביופסיה ניגשים לניתוח כריתת הגידול (אם כי במספר מרכזים מסתמכים גם על תוצאות של הדיקור במחט עדינה).
אם לאחר כל הבדיקות נתגלה סרטן, מה ניתן לעשות?
קיימות מספר שיטות טיפול; מכריתה חלקית של הגוש ועד הסרה מושלמת של השד, עם השרירים שמסביבו ובלוטות הלימפה. ניתן לשלב את הטיפול הניתוחי עם טיפול קרינתי או כימי – בהתאם למצב.
מה לגבי בדיקה גנטית לגלוי נשאות גן סרטן השד?
הגם שהבדיקה לגלוי הגן לנשיאת סרטן השחלות וסרטן השד כבר נעשית בארץ משנת 1995, מעטים יודעים עליה ומעטות עוד יותר אלו העושות אותה.
מדובר בבדיקת דם פשוטה ומדויקת לגלוי BRCA1 ו BRCA2 הנעשית ביחידות האונקוגנטיות במרכזים רפואיים שונים. אם התוצאה לא תקינה אזי רמת הסיכון להתפתחות המחלה אצל אישה זאת מגיעה עד 38 אחוז, בעוד שאצל נשים שאינן נשאיות של הגן הסיכון עומד על 2 אחוזים בלבד. כדאי לדעת שהגנים שאחראים להתפתחות סרטן השחלות אחראים גם להתפתחות סרטן השד, אם כי ידוע שקיימים גנים נוספים.
מי הן הנשים הנמצאות בקבוצת הסיכון ואשר מומלץ שתעשנה את הבדיקה לאיתור הגן?
          ×          אישה שבנות משפחתה חלו בסרטן השחלות או בסרטן השד.
          ×          אישה שחלתה בסרטן השד.
          ×          אישה שחלתה בסרטן השד והשחלות.
בדיקה זאת מוגדרת ככזו שעשויה להציל חיים וככל שיתגלה הגן מוקדם יותר, יעלו באופן ניכר סיכויי האישה לחיות, שכן הטיפול המוצע לנשים אלו הוא כריתה מניעתית.
לסיכום
שכיחות סרטן השד והקלות היחסית שבגילויו מחייבים עירנות מתמדת אצל האשה, וכשזו נשמרת, מסתבר שהשד אינו נורא כל כך. הבדיקה העצמית מדי חודש, בנוסף לבדיקה התקופתית על ידי הרופא, הינן דרכי ההתגוננות היעילות ביותר כנגד הבעיה.
כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים