אנטומיה של מין

אברי המין מוצנעים בגופנו כדי שיהיו מוגנים וכשירים ליעודם העיקרי – הפיריון.

חתך רחבי דרך אברי המין הנשיים
חתך רחבי דרך אברי המין הנשיים

למרות ההבדל הבולט לעין בין אברי המין של הגבר לבין אלו של האשה, הרי שבתחילת החיים העובריים מערכת המין דומה בשני המינים והעובר הינו דו מיני. גופו מכיל את שתי מערכות המין ויש לו את האפשרות להתפתח לכיוון זכר או לכיוון נקבה.

מערך הכרומוזומים שהעובר מקבל מהוריו קובע את מינו הגנטי. אם הוא בעל כרומזום X וכרומוזום   Y  – הרי שמדובר בזכר, ואם שני הכרומוזומים זהים והם X – הרי שלפנינו נקבה.
המבנה הכרומוזלי של העובר קובע באם יתפתחו אשכים או שחלות מאותן בלוטות מין ראשוניות הקרויות גונדות. מערך של XY – לשחלות. עד גיל חודש וחצי – חודשיים לחיי העובר ברחם אמו, מערכת המין הינה כפולה ורק א, בהשפעת ההורמון הזכרי- הטוסטוסטרון – המופרש מאשכי העובר – יתפתחו אברי המין האופיינים לזכרים ויתנוונו האברים הנקביים.

אצל הנקבות, בהעדר טוסטוסטרון בכמון מתאימה, מתפתחת מערכת המין הנקבית ומתנוונת הזכרית. מעניין לדעת כי בניסיונות שנעשו, שבהם סולקו האשכים בעוברים זכרים (בעלי מערך כרומוזומים XY), התפתחו אברי מין נקביים והתנוונו הזכריים.
מידע מרתק זה הביא לעריכת מחקר בנושא השפעת עיתוי הפרשת הטסטוסטרון על המבנה הנפשי ועל יצירת פרטים המעדיפים יחסי מין עם בני מינם.

השחלות והאשכים הם חלק מאברי המין הפנימיים ותפקידם כפול: ליצור הורמוני מין נשיים וגבריים ולייצר ביציות וזרעונים בהתאם.

השחלות הן בצורת שני מבנים עגלגלים בגודל 2-3 ס"מ אשר מונחות לשני צידי הרחם ומאחוריו וקשורות אליו ברצועות. בעת הלידה הן מכילות כ- 1-2 מיליון ביציות, אך לקראת תחילת החיים המיניים נותרות כ- 300,000 בלבד.
במהלך המחזור החודשי מבשילה בדרך כלל ביצית אחת, ובאמצע המחזור לערך היא פורצת מן השחלה (ביוץ) ונאספת על ידי החצוצרה. על כל ביצית אחת שמבשילה, כאלף מחברותיה מתנוונות. תוך כדי תהליך ההבשלה השחלה מייצרת אסטרוגן, ואחר כך, אחרי הביוץ – גם פרוגסטרון.

אסטרוגן הוא ההורמון המקנה לאשה את כל סימניה וסממניה הנשיים, ואילו הפרוגסטרון מכין את דפנות הרחם לקליטת הביצית המופרת. השחלות פעילות כ- 30 שנה ועם היחלשותן פוחתת כמות האסטרוגן בגוף ומופיעה תקופת "הגמגומים הווסתיים" ולאחריה תקופת האל ווסת.

האשכים דומים ביותר לשחלות אך הם מייצרים הורמון גברי – טסטוסטרון וכן זרעונים. הטוסטסטרון אמנם אופייני לגברים, אך חשוב שנדע כי גם באשה קיים הורמון זה. אצלה הוא מיוצר בשחלה ובבלוטת יתרת הכליה (בלוטה המייצרת הורמונים ונמצאת מעל לכליה, אם כי בריכוזים נמוכים מאוד). האשכים, בניגוד לשחלות, עינם מצוידים במאגר מוגבל של תאי מין והם יכולים לייצר את הזרעונים במשך שנים ארוכות.
כל שפיכת זרע מכילה 20-100 מיליון זרעונים בכל סמ"ק והיות שנפח הזרע הוא בדרך כלל 2-5 סמ"ק הרי שמספר הזרעונים הנפלט בכל פעם יכול להגיע לחצי מיליארד . ראוי שנדע שרק זרעון אחד יפרה בסופו של דבר את הביצית, ואילו שאר המיליונים נחוצים על מנת להקל על ה"חלוץ" במשימתו.
הזרעונים רגישים מן הביציות. לדוגמה: עליה במעלה אחת בחום האשכים כבר עלולה לפגוע בהם. זאת הסיבה שהאשכים נמצאים מחוץ לגופנו, בשקית המיועדת לכך, ואשר החום הנמדד בה נמוך בכ – 2 מעלות מחום גופנו. קורה לפעמים שאחד הוורידים הסמוכים מתרחב ונושא אספקת דם רבה יותר באיזור. במקרה זה, העלייה בחום האשכים מביאה לפגיעה בייצור הזרעונים ולעיתים יש צורך בניתוח לקשירת וריד זה, על מנת להקטין את זרימת הדם ולהקטין את החום במקום.

הרחם הינו בית הקיבול והחממה של הביצית המופרית, שלימים תתפתח להיות עובר ובהמשך תינוק. המיוחד באבר זה מתבטא בכך שמגודל של מספר סנטימטרים הוא גדל ונמתח בחדשי ההריון עד לגודל שיכול להכיל נפח של 3-5 ליטר, ואף יותר.

הרחם מורכב משלוש שכבות: החיצונית הינה שכבת כיסוי דקיקה;  האמצעית הינה שכבת שריר העבה, ואילו הפנימית היא השכבה הרירית, זו שתקלוט את הביצית המופרית ותספק לה ולעובר שבדרך את הצרכים הראשוניים . השכבה הפנימית – הרירית – היא המעניינת במיוחד , שכן היא קשורה לתהליך הווסת.
הרחם נמצא בגוף האשה "במקום טוב באמצע". הוא מוגן מסביב על ידי עצות האגן ובנוסף לכך הוא מוגן מלפנים על ידי שלפוחית השתן ומאחור על ידי המעיים. הרחם מחולק למספר חלקים:
צוואר הרחם הינו החלק הראשון ונראה כתעלה. על צוואר הרחם כבר כתבנו, ונזכור רק שפתחו הינו לרוב 3-4 מ"מ, אך יכול להגיע לגודל ראש תינוק – בלידה כמובן. תעלת הצוואר משמשת בכיוון האחד לזרעונים העולים למפגשם עם הביצית ולווסת הנפלטת בכיוון ההפוך.
גוף הרחם מתרחב בחלקו האמצעי והעליון ומשמש כבית קיבול להתקן התוך רחמי (IUD) המוחדר לצורך מניעת הריון, או להבדיל – לעובר.
הרחם הדומה לאגס ומונח בדרך כלל בכפיפה קדמית, בזוית ישרה לנרתיק, כשהוא "שוכב" על שלפוחית השתן. על הקשר שבין שני אברים אלו נרחיב בפעם אחרת.

החצוצרות הן כמו זוג צינורות והן מתחברות אל הרחם משני צדדיו. פתחיהן המרוחקים מן המרכז נמצאים בקרבת השחלות. בקצותיהן יש מעין "אצבעות" (פימבריה) האוספות את הביצית הנפלטת מן השחלה, ואילו בתוכן הן מרופדות בשערות דקיקות אשר מניעות את הביצית לכיוון הרחם.
בחצוצרה כל תהליך ההפריה של הביצית על ידי הזרעון ודרכה נעה הביצית המופרית אל הרחם.
החצוצרות עדינות ביותר ועלולות להיפגע מכל דלקת המצויה בסביבתן ולכן נודעת חשיבות רבה לתפקודן התקין.
הנה, אם כן , סקרנו בקצרה מהו התהליך של תחילת חיים חדשים, כשהעובר – ראשיתו בביצית המופרית מהזדווגות של זרעון, העושה את דרכו במעלה הרחם והחצוצרה, וביצית החורגת מהשחלה ונאספת על ידי החצוצרה בכיוון לרחם.

כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע
באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי,
אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
לבקשת אישור 052.2453662 shraga@genicolog.net
http://a3101-tmp.s48.upress.link
מכון "שער" 03.6956867 ימים א'-ה' משעה 09:00
מכון לטיפול בלייזר בקונדילומה ובמחלות מין לנשים ולגברים
ניתוחים פלסטים גינקולוגיים ואנדוסקופיים